סופרת שכתבה במשותף ספר עם סופר נוסף, גילתה ששותפה הוציא את הספר לאור ואף מוכר אותו ברשת "צומת ספרים" מבלי ליידע אותה, ובעוד שהצדדים היו בעיצומו של משא ומתן ביניהם לעניין אישורה לפרסום הספר המשותף.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שזכות השימוש של הסופר הנוסף ביצירה משותפת מוגבל. אמנם, במקרה של יצירה משותפת בה לא ניתן להבחין בחלקו של כל שותף ביצירה אין למנוע באופן גורף מיתר השותפים לעשות שימוש ביצירה המשותפת (ובפרט כשהצדדים בחרו שלא להסדיר את זכויותיהם בהסכם), אולם זכותו של כל אחד מבעלי הזכות לפרסם את היצירה מוגבלת, ועליו לעשות בה שימוש בתום לב ובכפוף לכך שהשימוש שאינו גורע מזכות שותפיו לעשות שימוש סביר ודומה ביצירה, שיתוף השותפים ברווחים ועדכונם מראש בדבר הכוונה להשתמש ביצירה המשותפת. זאת, בפרט במקום בו עושה השימוש יודע שזכות זו מצויה במחלוקת בין הצדדים. כאן, מדובר במקרה בו המפרסם ידע על הסתייגותה של שותפתו מהפרסום (ואף ניהל עימה משא ומתן לעניין זה), אך למרות זאת בחר לפרסם את הספר המשותף מבלי לעדכן אותה או להתחלק עימה ברווחים, ואף בגרסה שונה מזו שאושרה על ידה. משכך, הוא פעל שלא בתום לב ותוך הפרת זכות היוצרים של שותפתו.