ספק שהסכים למחול ללקוח בקשיים על חוב אינו רשאי לדרוש את יתרת הכסף עם השיפור במצב הכלכלי

ספק פרחים הסכים למחול על חוב של לקוח, אך לאחר מכן התחרט.

בית המשפט דחה את תביעת הספק לתשלום יתרת החוב וקבע כי יש לעמוד בהסכם מחילת החוב. הסכם אמור ליצור איזון כלשהו בחלוקת סיכונים וסיכויים בין הצדדים לו. צד שנטל סיכון על עצמו (ובצדו של הסיכון זכה גם בסיכוי), לא יכול לטעון כי התקיים הסיכון ולכן אינו יכול לקיים את החוזה כהלכתו. 'טעות' הנמצאת בגדר הסיכון שצד לקח על עצמו במסגרת החוזה אינה יכול להיחשב כ'טעות' המצדיקה ביטול ההסכם. כאן, הספק הסכים למחול על חוב של כ 130,000 ש"ח לבקשת לקוח ותיק, בעל חנות פרחים, בשל קשיים כלכליים בהם היה מצוי ואשר הביאו את בעל החנות לערוך הסדרים עם בעלי חוב שונים. בדיעבד, התברר לספק כי החנות עובדת ולא נסגרה ולכן דרש לקבל את יתרת החוב. הספק ערך את שיקוליו והסכים למחול על החוב ולבחור הסדר שיבטיח פירעון חלק מהחוב, על פני הותרת חוב גבוה יותר "על הנייר", שקיים סיכון כי לא יצליח לגבות אותו במלואו, או בכלל. העובדה שבעל החנות בסופו של יום צלח את המשבר הכלכלי והמשיך להפעיל את החנות, אין משמעה כי הוא רימה או הטעה את הספק רק משום שציין כי קיים סיכון שלא יוכל לפרעו את החוב. 'חוכמתו' של הספק אינה אלא 'חוכמה' לאחר מעשה ומהווה סיכון שנטל על עצמו במודע וככזה אינו מצדיק ביטול הסכם מחילת החוב.