עצם האפשרות לתקן פגם מהותי בהצעה בהליך תחרותי עשויה לפגוע בעקרון השוויון

הצעת מציע בהליך תחרותי לבחירת מפעיל תחבורה נפסלה בשל טעויות שנפלו במילוי הצעת המחיר.

בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי ההצעה נפסלה כדין בשל פגם מהותי בלתי ניתן לתיקון. הליך תחרותי של רשות ציבורית כפוף לכללי המשפט המינהלי ולעקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובראשם ההגנה על עקרון השוויון ועל תחרות הוגנת. תיקון פגם מהותי איננו עולה בקנה אחד עם העיקרון הבסיסי בדיני מכרזים, לפיו עורך המכרז קובע את תנאי המכרז, אותם הוא איננו רשאי לשנות לאחר הגשת ההצעות, ואילו על המציעים להגיש את הצעותיהם בדיוק נמרץ לפי תנאים אלו. תיקון טעות בדיעבד מעביר את כוח הקיבול לידי המציע ולכן עשוי לאפשר מרחב תמרון פסול בהשוואה ליתר המתחרים ופתח לפגיעה בשוויון. כאן, הפגם שנפל בהצעת המציע לא היה פגם טכני של מה בכך, דוגמת טעות חישוב גרידא, אלא מדובר בטעות רשלנית הנוגעת לתמחור שגוי של רכיבים מהותיים בהצעה שהביאו לטעויות נוספות ואף הקשו על עריכת השקלול הסופי וההשוואה בין ההצעות השונות. עצם העובדה כי המציע לא ניצל לרעה את מרחב התמרון, אינה משנה את העובדה כי בעצם התיקון נהנה המציע מיתרון בלתי הוגן על פני מציעים אחרים. לכן, צדקה ועדת המכרזים עת קבעה כי יש לפסול את ההצעה בשל פגם מהותי שאינו ניתן לתיקון.