צד למשא ומתן הודיע ארבע שעות בלבד לפני מועד החתימה על הסכם להפעלת תחנת דלק, כי לא איתר שותפים ולכן הוא נסוג מכוונתו להתקשר בהסכם. ספק הדלק דרש פיצוי בשווי של מעל 1.5 מיליון ש"ח, מאחר ובמהלך המשא ומתן הייתה הבנה ברורה כי הפעלת תחנת הדלק תיעשה על ידי המפעיל בלבד ולא באמצעות שותפים.
בית המשפט קיבל באופן חלקי את התביעה וקבע כי הצד הפורש יפצה את ספק הדלק בהוצאות ניהול המשא ומתן. במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. הפרתה של החובה לנהוג תום-לב במשא ומתן מזכה את הצד השני בפיצוי בגין נזק, מכל סוג שהוא, שגרמה לו ההפרה. בְּמָקום, שבו היעדרו של תום-הלב הוא שמנע את קשירתו של חוזה, ה"נזק" שנגרם לצד השני הוא אובדן-החוזה הזה ואובדן הרווח העתידי. כאן, המפעיל המיועד לתחנת הדלק ניהל משא ומתן בחוסר תום לב מאחר שהסתיר מספק הדלק כי סוגיית-ההפעלה תקום או תיפול על הכוח לאתר שותפים וגרם לכך שנוהל משא ומתן עקר. עם זאת, במקרה זה הטיוטות כללו סעיף שקבע במפורש שאין תוקף להסכם שייחתם עד שיאושר תחילה בדירקטוריון ספק הדלק וכך ההסכם טרם התגבש למסמך מחייב ולכן ספק הדלק זכאי רק להחזר על ההוצאות המשפטיות של המשא ומתן ולא זכאי לפיצוי על אובדן רווחים עתידיים.