בתנאי מכרז של משרד הביטחון נדרש נותן השירותים להיות חברה שלפחות מחצית מהאחזקות בה היא בידי מהנדס. מסיבה זו מהנדס שעבד בחברה נרשם כבעל מניות וקיבל תמורת האחזקה בנאמנות תשלום חודשי בנוסף למשכורתו. כשפוטר המהנדס טענה החברה שאינו זכאי לפיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים בהיותו בעל מניות.
בית הדין לעבודה קבע, שעשויים להתקיים יחסי עובד-מעביד במקביל למעמד של בעל מניות או דירקטור ובית הדין יבחן לשם כך האם קיימים יחסים ברי-הפרדה בין הבעלות והשליטה בחברה לבין ביצוע העבודה בחברה. בין היתר ייבדק האם אלמלא עבד אותו אדם בחברה הייתה החברה חייבת להעסיק עובד אחר זולתו; האם החברה היתה מקום עבודתו היחיד; האם הוגדר כ"עובד" בחוזה עבודה; כיצד הוצהר אותו אדם כלפי רשות המסים ועוד.
במקרה זה המהנדס היה עובד של החברה בין היתר מכיוון שהרישום ברשם החברות היה רק לצורכי המכרז, המהנדס לא קיבל כל דיבידנדים או הפעיל כל זכות אחרת של בעל מניות ואף הייתה הסכמה לתמורה נפרדת משכר העבודה בגין אחזקת המניות. המהנדס דווח לרשות המסים כעובד של החברה ובנוסף, המהנדס היה כפוף לבעלים האמיתי של החברה אשר קבע את שכרו, תנאי עבודתו ואף פיטר אותו.