שוכר נכס טען שזכותו לבטל את הסכם השכירות בגין מספר אירועים פליליים שכוונו כנגד המושכר שהובילו לכך שבמשך שנה וחצי הנכס עמד ללא שימוש. השוכר היה מוכן לשלם פיצוי אך המשכיר דרש קיום הסכם השכירות עד סופו.
בית המשפט העליון קבע, כי במקרה של סיכול של שימוש במושכר למטרת השכירות עקב נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו, שאז רשאי השוכר להשעות את תשלום דמי השכירות או לבטל את ההסכם. בחר השוכר להשעות את תשלום דמי השכירות, רשאי המשכיר לבטל את הסכם השכירות כעבור זמן סביר. חריג זה חל במקרים בהם אין באפשרות השוכר להשתמש במושכר עקב נסיבות חיצוניות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו, והמניעה יכולה להיות גם משפטית, ולאו דווקא פיזית.
במקרה זה מדובר בשינוי נסיבות מהותי שמנע מהשוכר את השימוש במושכר. עמידתו הדווקנית של המשכיר על קיום הסכם השכירות עד תומו, כאילו לא אירע דבר, מהווה חוסר תום לב בקיום חוזה ולכן טענותיו להגדלת סכום הפיצוי שנקבע לו נדחו.