תאגיד החזיק מניות בחברה, שבתקנונה ובהסכם בעלי המניות בה קיימת זכות סירוב ראשונה לבעלי המניות במכירת מניות בחברה. אחד משני בעלי המניות בתאגיד ביקש לשעבד את אחזקותיו בתאגיד. בעל מניות בחברה טען כי יש לראות בכך העברת מניות בחברה – העברה הכפופה לזכות סירוב ראשונה.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי שיעבוד עשוי להיחשב כהעברת מניות אך יש להבחין בין מקרה זה בו התאגיד הוא הצד להסכם בעלי המניות בחברה ולא בעלי המניות בתאגיד, לבין מצב בו קיים הסכם בעלי מניות בחברה, כאשר מי מבעלי המניות החתומים על הסכם בעלי המניות מחזיק את מניותיו באמצעות תאגיד שכל תפקידו אחזקת המניות ואז העברת מניות או הקצאת מניות באותו תאגיד עשויה להיחשב כהעברת מניות בחברה. בנוסף, גם אם בית המשפט חושב בדיעבד שעדיפה דרך התנהלות אחרת, עליו לכבד את האוטונומיה של הצדדים וזכותם לקבוע את המסגרת הנוגעת להתנהלות העסקית-חוזית ביניהם ולכן יש לפרש את הסכם בעלי המניות בהתאם ללשונו, בייחוד כשמדובר בהסכם בעל אופי עסקי-כלכלי בין בעלי מניות מתוחכמים, אשר היו מיוצגים על ידי עורכי דין.