מניעת הפסד כספי ציבור, אינו לכשעצמו טעם לפטור ממכרז של חברה ממשלתית

עתירה התקשרות חברה ממשלתית עם גורם פרטי ללא מכרז, אשר נידונה באיחור של ארבע שנים ובגינו גם קבע בית המשפט כי יש לקצר את תקופת ההתקשרות ולא לבטל לחלוטין ההתקשרות עליה הסתמכות הצדדים המעוולים.
בית המשפט קבע, כי התקיים שיהוי מהותי בהגשת העתירה, אולם יש לבחון את השיהוי לאור מידת אי החוקיות הנטענת ובהתאם לכך לקבוע את המשקל שיש לייחס לו. בית המשפט קבע עוד, כי חברות ממשלתיות חייבות במכרז בהעדר פטור ספציפי בחוק, כדוגמת הפטור הנטען בדבר התקשרות של חברה ממשלתית לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, כאשר מכרז עלול לפגוע ברווחיות החברה, ביכולתה להתחרות באחרים, בהזדמנות עסקית שלה, ביכולתה למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליה לפי דין או ביכולתה לספק שירות או מצרך חיוני לציבור.
בית המשפט קבע, כי יש לפרש את סעיפי הפטור ממכרז באופן מצמצם. במקרה זה לא הוכח שהמדובר היה בהזדמנות עסקית מיוחדת ושיקול כלכלי, אף אם המדובר במניעת הפסד של כספי ציבור, אינו מהווה לכשעצמו טעם לפטור ממכרז. בית המשפט חזר על ההליכה, כי הגם שאחת מתכליות דיני המכרזים היא יעילות וחיסכון בכספי הציבור, תכלית זו נסוגה מפני תכלית השוויון וטוהר המידות.