עדכוני חקיקה ופסיקה

במקרה של מבוי סתום בחברה ללא קיפוח בעל הזיקה החזקה יותר לחברה יהיה רשאי לרכוש האחר

11 פברואר 2018
הדפסה

חברה שניהלה יקב הוחזקה על ידי שלושה בעלי מניות ללא הסכם ביניהם כשהיקב נוהל על אדמת אחד מהם וגם הכרם היה על שטח זה.  בשלב כלשהו פרץ סכסוך, אשר כתוצאה ממנו סירב אחד מהם (שהיה אחד משני בעלי זכויות החתימה בחברה) לחתום על מסמכים והחברה נקלעה ל"מבוי סתום".

בית המשפט העליון קבע, כי החוק מאפשר לבית המשפט מרחב גמישות ושיקול דעת רחב, אשר מאפשר לו להתאים את הפתרון שהוא רואה כצודק ונכון למצב. בית המשפט שוקל שיקולי צדק; תום הלב וניקיון הכפיים של כל צד; נכונותו של צד לפתור את הסכסוך בדרכי שלום; מידת הקיפוח; האחזקות של כל צד וגובה השקעתו; התועלות שיפיק כל צד מול הנזקים שייגרמו לכל צד כתוצאה מהסעד שיינתן; נזקים שייגרמו עקב כך לצדדים שלישיים כמו עובדים וספקים; הזיקה המיוחדת של כל צד לחברה או לתחומי עיסוקיה; ופערי הכוחות בין הצדדים –  הן פערי כוחות כלכליים והן פערים במישורים אחרים.  במקרה זה לא היה קיפוח כלל אלא הגעה ל"מבוי סתום" ולכן נכון היה לבחון למי יש זיקה גדולה יותר לחברה והוא זה שיהיה זכאי לרכוש את השני.  במקרה זה מומחה שמונה קבע ששווי החברה עומד על אפס, אך למרות זאת בית המשפט חרג מהערכת המומחה וקבע שהמחיר יהיה לפי שווי חברה של מיליון ש"ח וגם יוחזרו כל הלוואות הבעלים.