בעלים של משרד פרסום פירסם מוצרים שנמכרו תוך הפרת סימני מסחר. נגד בעלי המשרד והמשרד עצמו נפתח הליך פלילי ואלה הורשעו בו. במסגרת ערעורם נטען כי עומדת לבעל המשרד טענת הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית שהופעלה נגדו - במקרים דומים פסקו בתי המשפט באופן שונה מזה שנפסק בעניינו.
בית המשפט דחה את טענת האכיפה הבררנית וקבע כי בעלי המשרד לא זימן עדים ולא הציג נתונים שיבססו את הטענה ומשכך, אין לקבוע האם התנהלות המדינה הייתה שרירותית, מפלה או לא הוגנת. בית המשפט ציין בפסק דינו את ספרה "אכיפה סלקטיבית" של ד"ר מיכל טמיר ממשרד אפיק תורג'מן וקבע כי הגישה הנוהגת במשפט ביחס להפליה מסתפקת בהוכחת תוצאה מפלה ואינה מחייבת הוכחת מניע פסול. עם זאת, בענייננו לא הונחה תשתית מספקת לטענת האכיפה הבררנית. משכך, בית המשפט העליון הותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה ודחה את טענת האכיפה הבררנית וכך גם הערעור כולו.
פורסם ב אפיק משפטי 109 29.08.2012