בין צדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה האם נכרת ביניהם חוזה מחייב ובתוך כך האם הופרה חובת תום הלב במהלך המשא והמתן שקדם לחתימת החוזה. בית המשפט קבע, כי במקרה דנן לא נחתם חוזה מחייב בין הצדדים שכן לא הוכח יסוד גמירות הדעת ומכאן ברי כי לא הופר חוזה. בית המשפט ממשיך וקובע, כי לא כל פרטי ההסכם סוכמו בין הצדדים ולכן, בין היתר, לא ניתן לומר כי החוזה היה בשל לחתימה. מכאן, שלא ניתן לקבוע כי התנהלות הנתבעת היא שמנעה את כריתת החוזה בפועל וכי לא הייתה כל סיבה אחרת לכך. בד בבד קובע בית המשפט, כי יש מקום לפסיקת פיצויי הסתמכות בשל חוסר תום ליבה של הנתבעת אשר בא לידי ביטוי באי גילוי אודות משא ומתן מקביל שניהלה בפועל עם חברה אחרת, אלא שלא הוצגו ראיות לתיחום הנזקים וכימותם, ומשכך יש לדחות את התביעה.
פורסם ב אפיק משפטי 149 02.04.2014
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות