אי בדיקת הזכויות במקרקעין מעבר למרשם עשויה לבטל את הגנת תקנת השוק

ארבעה אחים החזיקו חברה שעסקה ביבוא מוצרי מזון ובשיווקם כשהחברה גם השתמשה במקרקעין שהיו שייכים לאחים. כשאחד האחים פרש מהפעילות הוסכם על מכירה על ידו לאחים גם של זכויותיו בחלקות המקרקעין והוא חתם על יפוי כוח בלתי חוזר ואף דיווח על העסקה לרשות המסים, אך העסקה לא הסתיימה ברישום.  זמן קצר לאחר מכן נפטר האח ואלמנתו העבירה על שמה חלק מהמקרקעין. כ20 שנה לאחר מכן יורשיו של האח רשמו הערת אזהרה על התחייבות למשכנתא לטובת נושה.

בית המשפט העליון קבע, כי לנושה אין זכויות בקרקע ויש למחוק את הערת האזהרה ולהכיר בבעלות האחים על המקרקעין.  "תקנת שוק" במקרקעין מוסדרים קובעת כי צד אשר שילם תמורה והסתמך בתום לב על הרישום – תגבר זכותו למרות שהסתמך על רישום שלא היה נכון.  על מנת שהרוכש המאוחר יוכל לחסות תחת הגנתה של "תקנת השוק" עליו להשלים את רישום הזכות הנרכשת על שמו.  כאן, הצד המאוחר לעסקה היה נושה מקצועי אשר שעבד לטובתו את הנכס במסגרת פעילות עסקית כשהוא בוחר לעצום את עיניו ממצב הרישום.  אותו צד לא התעניין לגבי המחזיקים בנכסים וזהות בעלי הזכויות המנהלים את הנכסים, למרות שהיה יכול לעשות כן בבדיקה פשוטה ולמרות שהיה מודע לכך שבעלת הזכויות, עמה התקשר בהסכם, רשומה כבעלים רק בחלק מהזכויות במקרקעין המשותפים.  הואיל ובידיו הידע והכלים להעמיק את הבדיקות ביחס למצב הזכויות בנכס אין הוא יוצא ידי חובתו בכך שהוא מסתמך על הרישום בלבד ובכל מקרה העסקה לא הסתיימה ברישום וגם מסיבה זו אינו יכול להנות מתקנת השוק.