זכות תביעת בעל מניות שידע על משיכת כספים שלא כדין מחברה תתיישן אם לא תבע

חברת השקעות בהיי-טק מומנה בכספים שהזרימו בעלי המניות.  עם פרוץ סכסוך בין בעלי המניות דרש אחד מהם לקבל החזר של מלוא הלוואת הבעלים בעוד שהאחר טען כי הכספים היו השקעה ולא הלוואה וכי כספים נמשכו לפני כ15 שנה כהחזר הלוואות בעלים מבלי שבעל המניות, שגם ניהל את החברה, גילה על כך לבעל המניות האחר ואלה נמשכו ללא סמכות ויש להחזירם.

בית המשפט קבע, כי בעל מניות יכול לפעול למימון חברה בדרך של הלוואת בעלים, שאז לחברה התחייבות אשר נרשמת כעלות מימון בספרי החברה ונדרש החזר ההלוואה בהתאם לתנאים ולמועדים שהוסכמו על ידי הצדדים כאשר לא חלות מגבלות החוק החלות על חלוקת דיבידנדים.  הלוואות בעלים יש לתעד במסמך המגדיר את תנאיהם וללא הסכם קיים קושי להוכיח שהם אכן הלוואות ולא השקעה ומה תנאיהם.  כאן הכספים הראשונים שהועברו לחברה ונמשכו באותה שנה לא תועדו בכל צורה שהיא ולכן החברה זכאית לקבלם חזרה.  עם זאת, חלפו כ15 שנה מאז משיכת הכספים.   ככלל, מרוץ ההתיישנות של תביעת תאגיד יחל בעת שאורגן ש"ידו לא הייתה במעל" ידע, או היה יכול לדעת, את העובדות המקימות את עילת התביעה ועילת התביעה לא תתיישן בתקופה בה התאגיד נשלט בידי אורגנים שמנעו את מימוש זכות התביעה שלו.  כאן בעל המניות השני היה בעל זכויות חתימה בחברה ולכן גם אם לא ידע על משיכת הכספים יכול היה לדעתי ולכן זכות התביעה התיישנה ותביעה זו נדחתה.