בדיקת משרד רואי חשבון, שמונה על ידי משרד האוצר, ביחס לאיגוד הכדוריד הישראלי, העלתה חשד חמור לשחיתות והביאה לגל מעצרים בפרשה שנודעה בציבור כפרשת "פאינה קירשנבאום". לאחר מעצרו של יו"ר האיגוד לאור הפרשה, נבחר יו"ר חדש שפעל להחליף אנשים רבים באיגוד. לאחר כשנה, החליטה האסיפה הכללית של האיגוד, להדיח את יושב הראש.
בית המשפט קבע, כי הדחתו של יושב הראש לא הייתה כדין. התאחדויות, עמותות ואיגודי ספורט הוכרו בפסיקה כגופים דו-מהותיים, עליהם חלים החובות והכללים שבמשפט המנהלי. האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של עמותה והיא רשאית להחליט בכל ענין שהוא בתחום מטרותיה וסמכויותיה. ניתן לבחון את החלטותיה של האסיפה בשלושה מישורים- המהותי, הפרוצדוראלי והנורמטיבי. ההחלטה להדיח את יושב הראש התקבלה שלא בתום לב וחרגה ממתחם הסבירות המנהלי, תוך התעלמות משיקולים רלוונטיים, שעיקרם טובת האיגוד והטיפול המואץ הנדרש בליקויים, כנגזרת של טובת הארגון ולכן אינה תקינה.