שני גורמים עסקיים נקלעו לסכסוך עסקי והחליטו על פירוק יחסי השותפות ביניהם. במהלך התנהלותם החל אחד הצדדים לעדכן בדבר טענותיו בסכסוך את עובדי הצד השני, שותפיו העסקיים האחרים, ונותני שירותים, תוך שהוא מפרסם טענות בדבר תכססנות, רמיה, מעילה, זיוף מסמכים ועוד.
בית המשפט קיבל את תביעת לשון הרע וקבע שהעובדה שקיים הליך משפטי לא מהווה הגנה. העובדה שחילופי דברים פוגעניים בין צדדים נעשים במסגרת של סכסוך עסקי, אף כזה שיש בו עניין ציבורי רב, אינה "מכשירה" פרסומים מפני קביעה שיש בהם משום לשון הרע ולהיפך, כאשר מדובר באיש עסקים הרי שהמוניטין שלו הם שאמורים לאפשר לו להתנהל בעולם העסקי. פרסום לשון הרע לגורמים אשר אינם צד ישיר לסכסוך ושאינם משרתם את מטרת הפניה, כמו למשל עובדים, עורכי דין, מנהלי חשבונות או בנקים הקשורים לאותו גורם עסקי, הם בבחינת לשון הרע המזכה את הנפגע בפיצוי הקבוע בחוק.
פורסם ב אפיק משפטי 286 03.07.2019