גם כשהסכם קובע שלא ניתן לשנותו אלא במסמך לעתים ניתן לשנותו בהתנהגות

בעלים של בנין מסחרי חתם הסכם להשכרת נכס לצורך הקמת בית מרקחת לתקופה ארוכה והתאמת הנכס לצורך כך. בהסכם נרשם מפורשות שכל תיקון לו יהיה רק במסמך בכתב. לאחר שגילה השוכר שבבנין מוקמת מרפאה של קופת חולים ובה בית מרקחת סירב להיכנס למושכר וביקש לבטל את ההסכם ואף טען שבפגישה בין הצדדים סוכם על ביטול ההסכם.
בית המשפט קבע שההסכם לא בוטל בהסכמה. גם כאשר קיים סעיף בהסכם שקובע שכל תיקון חייב להיות במסמך בכתב, קיימים מקרים בהם ניתן להראות שינוי מוסכם בדרך אחרת, כדוגמת שינוי בדמי שכירות במהלך תקופת ההסכם. שינוי כזה יכול שייתמך בהתנהגות לאורך זמן ובראיות כמו תשלום בפועל של סכומים שונים מהסכום המקורי שנקוב בחוזה מהלך תקופה ארוכה מבלי שמועלית טענה, אך נטל ההוכחה שלו הוא גבוה. כאן השוכר טען שהוסכם בין הצדדים בעל פה על ביטול ההסכם, אך מדובר ב"שינוי" קיצוני שלא ניתן לבצעו ללא מסמך בכתב