הערכות שווי – הסדרת התחום בישראל

הערכות שווי - הסדרת התחום בישראל:
בשנים האחרונות, עם התפתחות שיטות מקובלות ועקב המורכבות ההולכת וגדלה של השווקים והמגזר העסקי, גבר
בצורה ניכרת הצורך בהערכות שווי. כיום משתמשים בהערכות שווי לצרכי עסקאות, בתי משפט כמו גם לצרכים
חשבונאיים ולצרכי מס רבים.
7002 אומצה התקינה הבינלאומית בישראל. כחלק מתקינה זו גברה הדרישה להערכת שווי - במהלך השנים 7002
חברות במקרים של מיזוגים ורכישות, חדלות פירעון, בחינת ירידות ערך נכסים ומקרים רבים אחרים. בנוסף, עם
התפתחות התחום, מדינות רבות כדוגמת ארה"ב, הסדירו בחקיקה את הדרישות לביצוע הערכות שווי ודורשות רישיון
נפרד לביצוע הערכות שווי.
למרות התפתחויות אלו, בישראל עדיין אין חקיקה מסודרת המגדירה מי רשאי לעסוק בהערכות שווי ובאילו
סטנדרטים צריך לעמוד בביצוע הערכות שווי. כתוצאה מכך, החליטה לשכת רואי החשבון בישראל לגבש פרסום
מקצועי אשר מאגד מדיניות והסדרה של כללים בביצוע הערכות שווי לצורך קביעת השווי, לצרכי דוחות כספיים
וצרכי מס. להלן עיקרי הפרסום:
מיומנות וניסיון מעריך השווי - על מעריך השווי להיות בעל היכרות טובה עם העקרונות והתיאוריה בתחום הערכות
השווי והכישורים הדרושים לשם יישום העקרונות הללו. מיומנויות אלו נדרשות על מנת לאפשר למעריך השווי
ליישם מתודולוגיות וכלים בצורה נאותה, כחלק מביצוע הערכת השווי.
הערכה מקדמית ליכולת להעריך את השווי - על מעריך השווי להעריך טרם ההתקשרות האם ביכולתו 
להשלים את הערכת השווי בהתחשב בישות המתקשרת, הנחות בסיס, השימוש המיועד בדוח, תקנים
ורגולציות והסיכונים של הערכת השווי.
אי תלות - בבוא מעריך השווי לבצע התקשרות לביצוע הערכת שווי, עליו לקיים את ההוראות בתקנות 
רואי חשבון )ניגוד עניינים ופגיעה באי-תלות כתוצאה מעיסוק אחר )התשס"ח 7002 (( והוראות רלוונטיות
אחרות, לפי העניין, על מנת שלא לפגוע באי התלות של מעריך השווי ביחס ללקוח.
חישוב שווי לעומת הערכת שווי - הפרסום מבדיל בין שני סוגי התקשרויות: 
1 .חישוב שווי - בזה מעריך השווי נדרש לבצע את ההערכה על פי מתודולוגיה מוגדרת והוא מחשב את השווי
בהתאם למתודולוגיה נתונה. בסוג התקשרות זה, לא נדרש יישום נהלים רבים כפי שנדרש בהתקשרות לביצוע
הערכת שווי.
7 .הערכת שווי - כוללת מרווח פעולה בו בוחר מעריך השווי את שיטת הערכת השווי. הפרסום חל רק על
הערכות שווי ולא על חישוב שווי.
הסדרת גישות להערכת השווי - הפרסום מציג מספר גישות מקובלות להערכת שווי: גישת ההכנסה, גישת 
העלות וגישת ההשוואה לשוק. בכל אחת מאלו מצוין במפורש אילו שיטות עדיפות ואילו רכיבים יצטרכו
להיכלל בהם.
גילוי מידע - הפרסום מחייב להציג בדוח הערכת השווי את מקורות המידע להערכת השווי. בנוסף, ישנה 
דרישה לגילוי ההנחות בבסיס הערכת השווי, הנתונים הכלכליים והענפיים בבסיס ההנחות, האם השתמש
מעריך השווי בעבודה של מומחה אחר, האם שכר טרחתו תלוי בתוצאות העבודה, כישורי מעריך השווי
ופרטים מהותיים רבים נוספים.
השוואה לעבודות קודמות ובורסה - מעריך השווי צריך להציג במקרים שונים סטיות, באם קיימות, משווי 
בורסאי או מעבודות קודמות שנעשו ולהסביר מדוע ישנו שוני בשווי אל מול הערכות אחרות.
המגמה של עיגון בפרסומים מקצועיים, תקנות ואף חוקים את מקצוע הערכות השווי מתחילה תהליך של הכרה בתחום
כמקצוע בפני עצמו, אשר מצריך מיומנות ספציפית והבנה מעמיקה של ההשלכות של הערכות השווי. מגמה זו תאפשר
להעלות את רמת הערכות השווי בישראל ולהגביר את האמון של הציבור בתחום. בנוסף, כלי זה, אשר מקורו
באקדמיה, יוכל יותר ויותר לסייע לעולם העסקי בקבלת החלטות.
MBA כותב המאמר: כפיר קלדרון, רו"ח
יעוץ עסקי בע"מ S- Cube
www.scubeb.com 30-9294565 שפע טל 8, תל אביב