בשיחה עם אדם שהחזיק 50% ממניות חברה הבהיר אותו אדם שהוא לא יכול למכור את מניותיו משום שאם יעשה כן "יאבד שליטה בחברה". משמעות הדבר היא בפועל שערך מניותיו בחברה ירד משמעותית מכיוון שאינו יכול לממשן. באופן דומה גם יזמי היי-טק לא פעם מתעקשים "לא לאבד שליטה" ועוצרים עסקאות השקעה בחברה. אז מי באמת בעל השליטה בחברה והאם לשם שליטה חייבים להחזיק מחצית מהמניות?
החוק הישראלי מגדיר שליטה בתאגיד כיכולת לכוון את פעילותו, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד. החוק יוצר חזקה לפיה המחזיק במחצית או יותר מאמצעי השליטה בתאגיד הינו בעל השליטה, אולם אין הדבר מחויב. אמצעי שליטה מוגדרים באופן שונה בחקיקה השונה אך מקובל שזכות ההצבעה באסיפה הכללית של התאגיד והזכות למנות דירקטורים או את המנכ"ל נחשבים לשליטה. אין כל מניעה, כמובן, שבחברה יהיו מספר בעלי שליטה.
מקרה קלאסי של טעות משפטית יסודית היא כשאדם המחזיק את מלוא מניות החברה מחפש משקיע שיקבל מחצית המניות בחברה ומסכם עם מתווך בעסקה שהמתווך מקבל אף הוא מניות בחברה כדמי תיווך. אמנם אחזקותיו של המתווך הן, למשל, אחוז אחד ממניות החברה, אולם אותו מתווך הפך כעת ללשון המאזניים בחברה (למשל, כל בעל מניות מחזיק 49.5% והמתווך מחזיק את האחוז הנותר). בפועל בדרך זו נוצר מצב בו בעל השליטה היחיד בחברה הוא המתווך – קרי, בעל השליטה הוא בעל המניות היחיד שאין לו אחזקות מהותיות ואין לו כל אינטרס אמיתי ישיר בטובת החברה, למעט הרצון לקבל את התמורה האישית הגבוהה ביותר שיוכל לקבל מכל בעל המניות שירצה שהמתווך יצביע עימו באסיפת בעלי המניות.
בנוסף, אדם עשוי להיות בעל שליטה בחברה גם אם הוא מחזיק בפועל רק אחוז קטן ממניות החברה אם קיים לו סוג מיוחד של מניות. לפעמים גם מניות חסרות ערך מסוג שונות עלולות להיהפך למניות שליטה אם החברה נדרשת לשנות זכויות סוג מניות זה לשם מימוש עסקה ולשם כך נדרשת, על פי חוק, החלטת סוג של סוג מניות זה שמשמעה בפועל זכות וטו על העסקה (למשל, אם יוצרים מניות לעובדים מסוג מיוחד ובעל ערך נמוך, אך לשם עסקת מיזוג יש צורך לבטל סוג מניות זה ולהפוך אותו למניות רגילות). עקרונית יכול אף להיות מצב בו אדם כלל אינו מחזיק מניות בחברה אך הוא בעל שליטה מכוח הסכם המקנה לו האפשרות לכוון את פעילות החברה או (והדבר עדיף, מכיוון שחברה יכולה להפר הסכם, אולם אינה יכולה חוקית להפר הוראת תקנון) אם תקנון החברה קובע זכויות המוקנות לאותו אדם באופן אישי וללא קשר לאחזקותיו במניות.
עורך דין המתמחה בעסקאות מיזוג ורכישה ידע לנסח נכון תקנון של חברה, הסכם בעלי מניות או הסכם השקעה באופן שיוכל לתת לכל אחד מהצדדים את אמצעי השליטה שאותו צד באמת צריך וכך להתגבר על מכשולים במשא ומתן. רק מסמכים משפטיים המנוסחים היטב יוכלו לפעול כדי למנוע סכסוכים עתידיים. עוד, חשוב שכבר בעת הקמת חברה המתעתדת לגייס משקיעים יוכנו מסמכי האגד המתאימים לצורכי החברה. לכן כבר בשלב הקמת החברה יש לבחור בעורך דין המתמחה בתחום המיזוגים והרכישות ולחשוף בפניו את האינטרסים של מקימי החברה כדי לאפשר לו לבנות את האדריכלות המשפטית של החברה באופן התפור למידותיהם של הצדדים.