חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, נועד למנוע מעסקים להציב מכשולים על מהלכה התקין של התחרות בשווקים בישראל ואוסר, בין היתר, על קיומו של הסדר כובל. החוק מגדיר הסדר כובל באופן רחב ביותר וכולל כל "הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר". הסדר כובל עשוי להיות, למשל, כבילות לגבי המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם, הרווח שיופק ואף חלוקת שוק (לפי סוג הסחורות או לפי טריטוריות, לרבות הסכמי בלעדיות). הסדר כובל שאינו עומד בדרישות החוק ולא קיבל אישור מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר וקנסות ובמקרה של עבירה על ידי תאגיד מגדיר החוק גם אחריות אישית של מנהל בתאגיד, ככל שלא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל אמצעים סבירים לוודא שהתאגיד לא יעבור על החוק. הסדר כובל, כהסכם בלתי חוקי, גם לא ייחשב להסכם אכיף.
החוק כולל רשימה של הסדרים שמוגדרים פרטנית ככאלה שאינם מהווים הסדר כובל ועד לאחרונה כלל החוק פטור מהגדרת הסדר כובל להסכמי הפצה הדדיים בהם המפיץ רוכש נכס או שירות מהספק בלבד, והספק מוכר את הנכס או השירות למפיץ בלבד. בתיקון לחוק נקבע, כי החל מסוף אוגוסט, 2015, יתבטל פטור זה והסכמי בלעדיות יהיו כפופים להוראות חוק ההגבלים העסקיים. כפי שהתרענו עם הפרסום של ביטול הפטור (גליון 171 של המגזין אפיק משפטי), יש לנצל את פרק הזמן הקצר שנותר על כניסתו לתוקף של התיקון על מנת להתאים את הסכמי הבלעדיות הקיימים כיום לדרישות החוק וניסוח הסכמים חדשים אשר יעמדו בתנאי הפטורים שנותרו בחוק, במידת הצורך.
משרדנו, אשר עוסק בין היתר גם בתחום הסכמי ההפצה וההגבלים העסקיים, ישמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה בקשר לכל אחת מהסוגיות המתוארות בסקירה זו ובסוגיות אחרות ונשמח להרחיב בכל נושא מהנושאים המפורטים בו, לאחר קבלת מידע ומסמכים פרטניים