זכאות עובד לתשלום בגין שעות טיסה במהלך נסיעת עבודה

המציאות העסקית הגלובאלית של היום מחייבת חברות רבות להטיס את עובדיהם ברחבי העולם לפגישות, השתלמויות, כנסים ומתן שירותים ללקוחות. האם שעות טיסה של העובד בשליחות המעסיק נחשבות לשעות עליהן זכאי העובד לתשלום?

חוק שעות עבודה ומנוחה הישראלי, אשר נחקק בשנות ה-50 המוקדמות לא הכיר במציאות גלובאלית זו והגדיר כי שעות עבודה הן השעות בהן עמד העובד לרשות העבודה ולרשות המעסיק שלו. על פי גישה זו נקבע כי אין לכלול את הזמן בו נסע העובד ממעונו למקום עבודתו ובחזרה ממנו כשעות עבודה המזכות בשכר. זאת, כאמור, מן הטעם הפשוט שהעובד אינו עומד לרשות העבודה בעת נסיעתו. עד לאחרונה היו קיימות פסיקות שונות בנושא שעות עבודה בהקשר של זמן טיסה, כשלעתים היתה הבחנה בין זמן נסיעת העובד אל שדה התעופה לבין הזמן בו שהה העובד בהמתנה לטיסה או בטיסה, כשהנסיעה לשדה התעופה לא חושבה כשעות עבודה ואילו המתנה לטיסה וטיסה חושבה כשעות עבודה. במקרים מסומים היתה הבחנה בין טיסה בימי מנוחה וטיסה בימי עבודה ובין טיסות קצרות וטיסות ארוכות. מעסיקים רבים הכניסו הוראות בנושא להסכמי ההעסקה, אך הואיל ודיני העבודה נחשבים לחקיקה שלא ניתן להתנות עליה לא ברור אם הוראות אלה תיאכפנה בבית הדין לעבודה.

ב-5 נובמבר, 2015, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין אשר עשוי להסדיר אחת ולתמיד את הסוגיה. באותו המקרה דובר בעובד אשר דרש לקבל תשלום נוסף בגין הזמן שהעביר בנסיעות אל מעבר לים. אותו העובד חתם על הסכם העסקה שכלל סעיף לפיו ידרש לבצע את עבודתו בכל מקום בו מנהלת החברה את עסקיה ובית הדין קבע, כי העובד היה מודע לכך שהעסקתו כללה נסיעות מחוץ לישראל וכי העובד השתכר שכר גבוה משמעותית מהשכר הממוצע בתחום העסקתו. בית הדין קבע באותו מקרה, כי באופן עקרוני שעות בהן עשה העובד את דרכו ללקוחות מעבר לים אינן שעות בהן עמד העובד לרשות העבודה כלשון החוק ועל כן העובד אינו זכאי בתשלום עליהן כשעות עבודה.

אשר על כן, ולאורה של פסיקה זו, ככל שבכוונת המעסיק להעסיק עובדים אשר במסגרת תפקידם (אך לא במרכזו) ישהו מעבר לים ויקדישו לשם כך זמן, והכל לצורך הענקת שירותים ללקוחות המעסיק, אנו ממליצים כי המעסיק יציין זאת במפורש במסגרת הסכמי ההעסקה עליהם הוא מחתים את עובדיו. כמו כן מומלץ לציין בהסכם כי שכר העובד מגלם גם תוספת עבור שעות הטיסה. ככל שסעיף כזה אשר מציין מפורשות את הדרישה לנסיעות מטעם העבודה יובהר מפורשות בהסכם ההעסקה, וככל ששכרו של העובד עליו הוסכם טרם קבלתו לעבודה מגלם בתוכו את שעות הנסיעה, כך יתקשה עד מאוד העובד לטעון לימים כי לא ידע על כך ומתוקף כך זכאי לתוספת עבור שעות נוספות אלה אשר הקדיש לנסיעות. כמובן שמומלץ שכל הסכמי עבודה ייערכו על ידי עורך דין הבקיא בתחום, אף אם בידי המעסיק תבנית בה הוא משתמש, משלעתים שינוי קל בתבנית עשויה להיות לו משמעות גדולה.