כל המלווים שווים בפני החוק

אדם נדרש להלוואה. ככל שבידיו ביטחונות (למשל, דירה) הוא יכול לקבל הלוואה בנקאית בריבית נמוכה. ללא ביטחונות המקובלים על הבנק וככל שאינו בעל כוח מיקוח יסרב כנראה הבנק להעמיד הלוואה או ידרוש בגינה עמידה בתנאים קיצוניים. בלית ברירה פונה אותו אדם לגורם חוץ-בנקאי, גורם הכפוף להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, הקובע תקרת ריבית נמוכה יחסית כדי לנסות למנוע ריביות נשך וכאילו לייצר צדק. אותו גורם חוץ בנקאי מסרב אף הוא להעמיד את האשראי (שהרי אילו היו ביטחונות ראויים היה הבנק מעמיד את האשראי), או גובה ריבית נשך אבל נותן לה שם יפה וכאילו חוקי, כמו עמלת פתיחת תיק, עמלת ניכיון שיקים ועוד. במילים אחרות, חקיקה שכאילו נועדה לעשות צדק עם לווים, גורמת לפגיעה דווקא באותם לווים. ביום 26.7.17 העבירה הכנסת תיקון חוק, אשר יכונה מעתה "חוק אשראי הוגן" ואשר מיועד לנסות ולתקן עיוות חקיקתי רב שנים שהטיל מגבלות דרקוניות דווקא על מלווים חוץ בנקאיים באופן שגרם לתלות של ציבור הלווים במערכת הבנקאית.
התיקון לחוק מחיל כעת את אותן חובות ומגבלות על כל מלווה, לרבות מלווה מוסדי (תאגיד בנקאי, תאגיד עזר, סולק וכו'). מדובר הן בחובות גילוי והן במגבלות על גובה הריבית ומגבלות אחרות, כאשר ניתן להטיל עיצומים כספיים ואף אחריות פלילית בדמות מאסר של עד שלוש שנים במקרה של חריגה מתקרת הריבית המקסימלית. עם זאת, יש לציין כי החוק לאחר תיקונו ממשיך לחול רק על לווים שהינם אנשים, אך לא על לווים שהינם חברות או תאגידים אחרים.
תקרת הרבית המקסימלית עודכנה והיא כעת בגובה ריבית פריים + 20%, הכוללת את כל העמלות שהמלווה יכול לגבות (למעט חריגים כגון פיגורים והוצאות סבירות של המלווה לצורך גבייתה). בנוסף לאחריות הפלילית במקרה של מתן הלוואה בריבית חריגה החוק קובע גם שמתן ריבית חריגה יהווה עבירת בסיס לצורך חוק איסור הלבנת הון. החוק קובע שכל נושא הריביות ייבחן מחדש בנובמבר, 2021. תקרות הריבית החדשות חלות מאוקטובר, 2017, למעט בכל הנוגע לתאגידים בנקאיים אשר להם ניתנה תקופת הסתגלות כך שחלק מסעיפי החוק יחולו עליהם בהדרגתיות החל מנובמבר, 2018.
את השלכות התיקון לחוק נדע רק בהמשך, אך בינתיים בוודאי שחשוב שכל עסקת הלוואה תיבחן על ידי עורכי דין המתמחים בתחום, לרבות בכל הקשור לחוקיות הסכם ההלוואה לאור תיקוני החוק האמורים.