מחאות הציבור על טיפול הממשלה במשבר הקורונה זוכות לתמיכה אצל רבים בשל התרעומת על היעדר תמיכה בעסקים המקומיים הקטנים, ובפרט בשעה בה משבר בריאות עולמי פוקד את מחוזותינו. לכן, ובניגודיות מוחלטת, מפליא-עד-מאוד שכאשר הדבר נוגע ל'עסקים' גדולים, קרי חברות ענק ותאגידים, נראה כי המדינה מבכרת – ואולי אף יתר על המידה - התקשרות עם חברות 'תוצרת כחול-לבן'.
הסדר ההעדפה מעוגן בחובת המכרז של גופים ציבוריים, אשר כדי להיכנס להתקשרויות מחויבים במכרז. בשנת 1995 נקבע בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) כי עורך מכרז מחויב במקרים מסוימים להעדיף הצעות מטעם משתתפים 'מקומיים', אף אם הצעתם איננה ההצעה הטובה ביותר על פי תנאי המכרז הפורמאליים. חובה זו להעדיף תוצרת הארץ הוכרה בפסיקה שנים רבות טרם התקנת התקנות. כך, למשל, בשנת 1984 נקבע על ידי בית המשפט העליון כי מדובר כשיקול ענייני העומד בפני עצמו בבואה של וועדת המכרזים לבחון הצעות במכרז. מטרתן הפורמלית של התקנות היא קידום התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו, אך ברבות הזמן בתי המשפט מנו שיקולים נוספים, כגון: הגנה על תוצרת הארץ כדי ליצור מקומות תעסוקה, חיסכון במטבע חוץ, ועוד.
שיעורי ההעדפה הקבועים בתקנות נגזרים משלל פרמטרים, לרבות עלות המכרז ותחום המכרז. כך, למשל, במכרז לרכישת טקסטיל למערכת הביטחון נדרש על פי התקנות, משיקולים ביטחוניים, לקבוע תנאי לפיו ההשתתפות במכרז תותר רק למציע הצעות של טובין מתוצרת הארץ, ובלבד שההעדפה לא תסתור התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית.
עם פרוץ משבר הקורונה, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק להרחבת תחולת התקנות על גופים נוספים בעלי אופי ציבורי, בין היתר כדי להסיר ספק בדבר תחולת החובה בדבר העדפת תוצרת הארץ על מכרזים למיזמים ציבוריים הממומנים על ידי גורמים חוץ ממשלתיים. במקביל, נראה כי בעת האחרונה גם בתי המשפט נוטים לעודד זאת. כך, למשל, בתחילת יולי, 2020, קבע בית המשפט העליון, שעל אף שהתקנות לא חלות על ההליכים התחרותיים למתן רישיונות להפעלת קווי שירות של תחבורה ציבורית, וועדת המכרזים עדיין הייתה רשאית להעניק ניקוד נוסף במכרז ליצרניות אוטובוסים מקומיות, כדי לקדם את המדיניות הכלכלית של המדינה.
להעדפת תוצרת הארץ מטרה ברורה וראויה, ביחוד בתקופות קשות למשק המקומי. מצד שני, היא פוגעת באינטרס של גורמים מקומיים להתייעל, מאפשרת לגורמים מקומיים חזקים להעלות מחירים, פוגעת באינטרס של חברות בינלאומיות להיכנס לישראל ופוגעת באופן אנוש בתחרות בשוק המקומי. הנפגע העיקרי מכך הוא, כרגיל, הציבור.
לאור האמור, ובפרט בתקופה הנוכחית בה נראה כי יש נטייה להעדיף 'תוצרת כחול-לבן', כאשר חברה, ובפרט חברה זרה, חושבת לגשת למכרז ממשלתי (אבל לא רק), חשוב להיוועץ מוקדם ככל הניתן בעורך דין בעל ניסיון בתחום המכרזים, אשר יוכל לבחון את תנאי המכרז, ולבחון את כדאיות ההשתתפות בו טרם הוצאת כספים רבים לחינם.