ביוני 2010 פרסמתי בדה מרקר מאמר בשם "הקלות הבלתי נסבלת של חיסול כלכלי בישראל" ובו השוויתי בין ג'יימס בונד, רוצח בשם המלכה, לבין כונס הנכסים הרשמי בישראל. הראשון מחסל במכוון את אויבי הממלכה והשני מחסל ברשלנות עסקים וחברות. עשר שנים חלפו אך בישראל דבר לא השתנה.
עשר שנים חלפו, שלושה סרטי ג'ימס בונד, דניאל קרייג אחד, קיו אחד שבשנת 2021 יצא מהארון, הנסיך פיליפ נפטר, לצערנו, ואנגליה הפליגה לה מהאיחוד האירופי, אבל סך הכל באנגליה הכל אותו דבר. בישראל, להבדיל, מהפכה! ... בערך....
המחוקק הישראלי החליף בשנת 2018 את פקודת פשיטת הרגל (שם לא סקסי בעליל ! ) בחוק עם שם יפה: "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי". בהתאם גם שמו של כונס הנכסים הרשמי, בהקשר של פשיטות רגל, שונה וכעת הוא נקרא: "הממונה". גם "פושט הרגל" החליף את שמו והוא כעת נקרא "היחיד". במקרה שלו (ורק במקרה שלו) יש גם סיבה אמיתית להחלפת השם. הוא, פשוט, היחיד שבאמת אכפת לו מההליך.
אך מעבר לשינוי השם, עמדת ה"ממונה" עדיין נדרשת בכל הליך ועמדת הממונה עדיין מיותרת. העמדה לא מבוססת על דבר למעט, כך נראה, סיכום על ידי עורך דין זוטר של ה"עובדות" שאחרים כתבו. שהרי, איזו עמדה יכולה להיות לגוף שאין לו גוף מחקר, אין לו כוח אדם עם הבנה כלכלית (כדוגמת רשות ההגבלים העסקיים שמעסיקה עורכי דין וכלכלנים ועמדתה מבוססת על מחקרים ולימוד השוק) והוא גוף עמוס גם כך, כך שתגובותיו רק מעכבות את ההליכים, שאמורים להיות מהירים ויעילים.
כך, למשל, בתיק שאנו מייצגים בו איש עסקים שהוגשה נגדו בקשת פשיטת רגל ניסה בית המשפט לפשר בין הנושה לחייב וכשלא הצליח נתן, באופן תמוה, צו פתיחת הליכי פשיטת רגל. עורך הדין של הנושה אישר לנו מאוחר יותר שכל מטרת ההליך הייתה הפעלת לחץ והנושה כלל לא רצה שאיש העסקים יוכרז פושט רגל. לכן גם הסכים אותו נושה לוותר על מיליון ש"ח מהחוב, רק כדי לנסות לעכב את ההליכים. עורך הדין של ה"ממונה" איחר במתן תגובות, עיכב את ההליך, נתן תשובה לבית המשפט שאין בה דבר שיכול לתרום להליך (אך נוסחה כהחלטה, או הוראה לבית המשפט, במקום כעמדה) ואפילו כאשר איש העסקים הפקיד 600,000 ש"ח בקופת "הממונה" כתנאי לעיכוב הליכי פשיטת הרגל (בהתאם לפשרה שהושגה בדיון בערעור על פסק הדין, אליו "שכח" נציג ה"ממונה" להגיע), נדרש ל"ממונה" מעל שבוע, שתי בקשות לבית המשפט ופניה אישית לכונסת הנכסים הרשמית, כדי לאשר שהכסף הגיע לחשבון וניתן לעכב את ההליכים (כלומר איש העסקים היה "פושט רגל" 8 ימים ללא שום סיבה למעט רשלנות הממונה).
אז מה הפתרון לעשר השנים הבאות? הגיע העת להפוך את ה"ממונה" למה שהוא אמור להיות: ממונה על כונסי הנכסים וכמו היועמ"ש, הוא צד להליכים רק כשבאמת יש לו מה לומר. גורם שיפקח באופן אמיתי על פעולת כונסי הנכסים, יוודא שהם מקדמים הליכי שיקום חייבים ולא תומכים בפשיטות רגל ובעיקר (גם אם הדבר דורש שינוי חקיקה) לקבוע שכר שעתי מקסימלי לכונסי נכסים ולפקח על כך שאין הם משקיעים שעות מיותרות ללא סיבה. בסופו של דבר, שכר הכונסים (שכיום מחושב באחוזים מתיק פשיטת הרגל) הוא תמריץ לכונסי הנכסים לקדם הליכי פשיטת רגל במקום שיקום והנפגעים הם גם החייבים, אך גם הנושים שלהם והמשק בכללותו. ובדיוק כמו לפני 10 שנים: עד אז, ככל שתרצו לסחוט איש עסקים בישראל, עליכם רק לאיים בתביעת שווא ובבקשה לפשיטת רגל.