אחד היתרונות הגדולים של הליך בוררות הוא היכולת לפתור סכסוכים מורכבים באמצעות הליך מהיר ויעיל כאשר הכרעה של בעל מקצוע אובייקטיבי מקצועי ומיומן יכולה לסיים את הסכסוך בין הצדדים, ללא הצורך בניהול הליכים ממושכים ויקרים בבית המשפט לפני שופט אשר לאו דווקא מבין את המהות העסקית או את השפה הרלוונטית. כך, למשל, שותפים להקמת עסק עשויים לקבוע בהסכם המייסדים כי במידה ויסתכסכו ביניהם, הם יביאו את הסכסוך להכרעת בורר שיכריע במחלוקת באופן בלעדי וסופי. עם זאת, לאחר שניתן פסק הבורר, עלול אחד הצדדים לסרב להשלים עם הכרעת הבורר ולהעלות טענות שונות המסתייגות ממנה. האם בית המשפט רשאי להתערב בפסיקת הבורר או לבטל את הכרעתו?
הדין הישראלי קובע, כי הסכם בוררות הינו הסכם בכתב בו הסכימו צדדים למסור לבוררות סכסוך שנתגלע ביניהם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד. בעוד שנקודת המוצא היא כי לא ניתן לערער על פסק בורר, החוק מאפשר לצדדים לקבוע כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות לפני בורר אחר ומשניתן פסק הבורר בערכאת הערעור, לא ניתן עוד לערער עליו.
בכל מקרה, ניתן במקרים מסוימים לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול פסק הבורר בהתקיימות מקרים ספציפיים הקבועים בחוק כגון: הבורר פעל ללא סמכות או חרג מהסמכויות שניתנו לו לפי הסכם הבוררות; הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו ועוד. בתי המשפט נוטים שלא להתערב בדרך כלל בשיקול דעתו של הבורר, אך ככל שמתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים ביטול פסק בורר, למשל במקרה של חשש למשוא פנים וניגוד עניינים, בית המשפט לא יהסס לעשות זאת.
נושא כזה עלה לדיון באפריל, 2022, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר דן במקרה בו בורר קיבל על עצמו להכריע בסכסוך אשר מושתת על הסכם גישור שהושג חודשיים קודם לכן במשרדו בהליך גישור שהתנהל אצל שותפו. בית המשפט הורה על ביטול פסק הבורר מאחר שהציפייה מהבורר כי יצא נגד ההסכמות שבהסדר הגישור שנערך על ידי שותפו למשרד, הייתה חסרת סיכוי מלכתחילה. במקרה אחר שנדון בספטמבר, 2021, ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בורר לאחר שהבורר הכריע בנושא התחשבנויות כספיות בין הצדדים על סמך מסמך ההתחשבנות, שעורכו אינו ידוע, מבלי שהפעיל שיקול דעת עצמאי ומבלי שניתנה לצדדים אפשרות לחקור את עורך המסמך ולעמתו עם הנתונים שעמדו בבסיסו. בית המשפט קבע כי בורר אינו יכול להתייעץ עם צד שלישי בלי להודיע לצדדים עם מי התייעץ או איזו עצה ניתנה לו ומוטלת עליו החובה להפעיל שיקול דעת עצמאי במתן החלטתו.
עם זאת, לא כל טעות בפסק בורר תביא לביטול הפסק אלא רק במקרים חריגים. כך, מקרה שנדון בבית המשפט העליון בספטמבר, 2003, עסק בביטול פסק בורר בסכסוך שנתגלע בין חבר באגודה שיתופית לאגודה ועסק בזכויותיו. בית המשפט העליון קבע אז, כי בית המשפט לא רשאי להתערב בפסק הבורר אפילו סבור הוא כי טעה טעות מהותית, בין עובדתית ובין משפטית, וגם אם על-פי תפיסתו הפעיל הבורר את שיקול-דעתו בצורה בלתי שקולה. יצוין, כי בשנת 2008 תוקן החוק באופן המאפשר לצדדים להגיש ערעור במקרים חריגים מסוימים אם קבעו ביניהם שהבורר יכריע בהתאם לדין המהותי וזאת רק אם נפלה בפסק הבורר טעות יסודית ביישום הדין הגורמת לעיוות דין.
לא כל טענה המועלית על ידי צד לבוררות תצדיק התערבות אוטומטית מצד בית המשפט או ביטול פסק הבוררות. התערבות בית המשפט לאחר מתן פסק בורר תהיה לרוב מוגבלת ומצומצמת לעילות הקבועות בחוק. מכל מקום, מאחר שקיימת חשיבות לאופן בו מנוסח הסכם הבוררות, שכן הצדדים הם אלה שמתווים את סמכויותיו של הבורר, חשוב להפעיל שיקול דעת מבעוד מועד ולהיוועץ בעורך דין המתמחה בעסקאות וביישוב סכסוכים על מנת שיבחן את נוסח תניית הבוררות וייתן המלצתו. מכל מקום, הליך בוררות הינו הליך משפטי לכל דבר ועניין לכן, קיימת חשיבות לליווי מקצועי על ידי עורך דין אשר יבטיח את זכויות הלקוח, שהוא צד לבוררות, ויבטיח נקיטת פעולות משפטיות במועד המתאים וללא כל שיהוי.