74. לא מצאנו את גרסתו של התובע מהימנה. התובע טען שדוחות הנוכחות אינם משקפים את שעות עבודתו בפועל, אך מנגד לא הציג כל רישום שלו באשר לשעות העבודה, ולמעשה התאים את גרסתו בעניין זה לשעות פעילות המסעדה. כאשר במסגרת גרסתו, טען כי היה עליו היה להכין את המטבח ולנקות את המסעדה (טענות שהוכחשו לחלוטין על ידי הנתבעים, שאף מציגים תלושי שכר של עובד הניקיון במסעדה שעזב את ישראל ואינם יכולים לזמנו לעדות בעניין זה).
75. כמו כן, עיון (ובדיקה מדגמית) של דוחות הנוכחות מעלה כי במרבית חודשי עבודתו שעות העבודה המצוינים תואמים לשעות העבודה הנטענות על ידי הנתבעים. ב"כ התובע מציין אומנם מספר חודשים בהם אין התאמה, אך הסברי הנתבעים לטעויות אלה מקובלים עלינו.
אם אין די בכך, התובע חתם מדי חודש בחודשו על גבי דוחות הנוכחות ואישר את חתימתו בעדותו (עמ' 33, ש' 19 - עמ' 36, ש' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 10.9.17). איננו יכולים לקבל את טענתו כי חתם מבלי לראות את שכתוב על גביהם או כי לא יכול היה להתלונן כי עבד שעות שונות משנכתב.
76. למעשה, התובע לא הציג כל ראיה שהיא התומכת בגרסתו לעניין שעות עבודתו הרבות.
על כן, בשל האמור ולפי העדויות שהובאו בפנינו, אין לנו אלא לקבוע כי מתכונת העבודה של התובע הינה לפי דוחות הנוכחות שהגישו הנתבעים בהליך זה.
ב) אופן תשלום השכר ושאלת פיקטיביות תלושי השכר
טענות התובע
77. לכאורה, תשלום שכר במזומן לצד החתמת התובע על אישור כי קיבל את שכרו, יכול היה ליצור תמונה מושלמת העולה בקנה אחד עם דרישות חוק הגנת השכר של תשלום שכר במזומן ביחד עם צירוף ראיה לעצם קבלת השכר. אולם, בתגובת הנתבעים לבקשה התובע למסירת פרטים נוספים וגילוי מסמכים, נטען לראשונה כי משכורתו של התובע נמסרה לפקודתו באמצעות המחאה מידי חודש בסכומי נטו בשקלים - וכי לאחר שההמחאה נפדתה והתובע אישר את הסכום, פנו יחד, לבקשת התובע לצ'יינג' והמירו את המטבע. למעשה, נטען כי מנהלי הזכיינית השחיתו שעות מזמנם על עמידה בתורים ומתן שירות מיוחד לתובע - פירעון ההמחאה והמרתו לדולרים - זאת מידי חודש בחודשו, משך מעל 5 שנים.
בחינת הרישומים בכרטיס העובד של התובע אצל הזכיינית לא מגלה זכר לאותו סיפור, ולפיו הסתיימה פעולת תשלום השכר במסירת המחאה לידי התובע וחיוב חשבון הבנק שלה.
78. אם זו הייתה שיטת הפעולה לתשלום שכרו של התובע, מדובר בעבירה פלילית של העלמת הכנסות, אי רישום תקבול ורישום כוזב במסמכי תאגיד, שכן הלכה למעשה מדי חודש בחודשו מי ממנהלי הזכיינית פרע את ההמחאה בבנק וקיבל לידיו מזומנים כאשר המשמעות המשפטית של פעולה זו היא משיכת כסף מזומן לקופת המזומנים של תאגיד, שכן מי שפרע את ההמחאה היא הזכיינית ולא התובע, כל זאת ללא רישום בספרי התאגיד.
אם תשלום שכרו של התובע התבצע בדולר ולא במטבע ישראלי, היה על הזכיינית לרשום זאת כזיכוי במט"ח בספריה, בתלושי השכר שקיבל ובכרטיס העובד, ולא לדמות מציאות מזויפת של תשלום בשקלים שלא היה ולא נברא, או תשלום באמצעות המחאה שמעולם לא נמסרה לתובע.
79. בעת פירעון ההמחאות בבנק, גב ההמחאות נחתם על ידי מר חכם או מר שחר באופן אישי ולא על ידי הזכיינית בחותמתה. מנהלת הבנק אף היא אישרה בעדותה כי ברוב המקרים אחד מהם הגיע למשוך את ההמחאות כהיסב שני. עובדה זו הופכת אותם לצד להתחייבות השיטרית על כל המשתמע מכך.
במהלך הדיון עלתה טענת ב"כ הנתבעים כי החתמת התובע על המסמכים לפיהם קיבל את שכרו ואת המגיע לו, היו בראש ובראשונה כדי להגן על הזכיינית ממשרד הפנים. לטענת התובע, מדובר בטענה מעוררת השתאות - האם יש רמז לחשש שמשרד הפנים יגלה שהנתבעים פעלו שלא כדין? האם מדובר בניסיון לסכל פעולות אכיפה? הרי למי ששילם כדין אין ממה לחשוש...
80. התובע טוען כי מעולם לא קיבל את תלושי השכר שלו ואלה אף לא הוצגו בפניו, וכי מעולם לא פדה את ההמחאות שצילומיהן צורפו. בחקירתו הנגדית, נשאל כיצד יתכן שחתם על גב ההמחאה מבלי לראות את הסכום הנקוב בה, והשיב על כך שהמעסיק הפך את ההמחאה לחתימתו ולקח אותה מיד (עמ' 54, ש' 25 לפרוטוקול הדיון מיום 10.9.17) - וכי זו כלל לא נמסרה לידיו.
משההמחאה לא נמסרה לתובע, למעשה תשלום השכר לא הושלם בהתאם לפקודת השטרות [נוסח חדש] וההתחייבות השיטרית לא נכנסה לתוקף.
81. הואיל וחתימתו של התובע בגב ההמחאה אינה שנויה במחלוקת, כמו גם העובדה שההמחאה לא נמסרה לידיו פיזית, מתגבש היסוד העובדתי הנדרש לעבירת זיוף כמשמעותה בחוק העונשין, שכן הדבר יוצר מצג המדמה מצב משפטי ועובדתי כוזבים.
82. ממשיך התובע ומציין כי אומנם מרבית ההמחאות נראו תקינות והבנק לא יכול היה לדעת כי זויפו, קיימות 7 המחאות (בסכום כולל של 83,829 ₪) שכלל לא הוסבו על ידי התובע ובכל זאת נפרעו, באופן שמעמיד את הבנק בסיכון לתביעה על פירעון אותם המחאות שלא כדין.
83. על מר חכם ומר שחר להוכיח כי לאחר שניכסו לעצמם את שכרו של התובע (על ידי פירעון ההמחאות בבנק), שילמו את הסכומים שמשכו לידי התובע. לצורך כך, הציגו מסמכים המכונים על ידם 'אישורי קבלת שכר', עליהם החתימו את התובע תמורת תשלום שכרו.
84. למעשה, לטענת הנתבעים שכרו של התובע שולם לו בדולרים, בסכומים לא ידועים שלא תועדו, שכן קבלות של צ'יינג' אינן מצורפות לתיק. חתימת התובע על אישור בו הוא מצהיר שקיבל סכום שיקלי הנקוב בתלוש השכר בה בעת שמעולם לא קיבל אותו לידיו, אלא לכל היותר מוצר פיננסי שווה כסף בערך וכמות לא ידועים ללא כל עקבות או יכולת בדיקה סכום אחר לא ידוע, בדולרים, רק מדגישה את העובדה כי חתם בכפייה על מסמך מזויף כמשמעותו בחוק העונשין, ובו נתונים מופרכים שאין בהם שמץ של אמת.
בנוסף, התובע לא נשאל אודות מהות המסמכים עליהם חתם, או האם הבין את האמור בהם, אלא רק כי זוהי חתימתו המופיעה על גביהם. בכל הזדמנות, הדגיש התובע שלא הבין על מה הוא חותם, ועדותו לא נסתרה.
85. פרטי מתורגמן המסמכים נעדרים מתיק זה והם לא הוגשו לתיק באמצעות מתורגמן. לכן לא ניתן לייחס לחתימת התובע עליהם כל משקל. גם הכיתוב העברי על מסמכים אלה לוקה בפגמים רבים, שכן אפילו הסכום אינו מוזכר.
86. לכן, אישורי התובע על קבלת שכרו דינם כדין מסמך מזויף ועצם הכנתם והחתמת התובע עליהם מהווים עבירה פלילית של שידול, מרמה, זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף.
87. הפסיקה אינה מייחסת משקל משמעותי לחתימה על כתבי ויתור סתמיים המבוססים על טענות בעלמא וקבעה שוב ושוב כי עובד יכול לוותר על זכות שהוקנתה לו בחוזה במקרים מצומצמים ורק כאשר הוא יודע בדיוק על מה הוא מוותר (דב"ע (ארצי) 3-229/נד חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - ישראל נעים, 30.11.98; דב"ע (ארצי) נו/29-3 תנובה בע"מ - אסתר לוסקי , לג (1999) 241).
88. לא רק שהוכח שהתובע לא קיבל את שכרו במזומן, אלא שאישורי קבלת השכר עליהם הוחתם בכפייה (אומנם לא באמצעות הצמדת אקדח לרקה אך בהחלט אמצעי כפייה אחרים) נסתרו באמצעות ראיות חפציות המעידות שמי שמשך את שכרו של התובע באמצעות המחאה הם מר חכם ומר שחר ולא התובע עצמו. השאלה מה יעשה התובע עם כספו, מתי ימשוך את תמורתו ואיזה מטבע ירכוש תמורתו, אינה מעניינם של הנתבעים או של כל מעסיק סביר אחר.
89. גב' פינדה הצהירה בתצהירה כי היא ניהלה את ענייניו הכספיים של התובע, ומתוקף ניהול זה ידעה כמה כסף קיבל מדי חודש מהנתבעים. בחקירתה הנגדית נשאלה כיצד היא יודעת כמה הרוויח התובע או האם יתכן כי השאיר חלק מהכסף אצלו, והשיבה:
"מהרגע שהכרתי את בונלאי הוא לא עשה את זה, עד היום... He is a very honest man." (עמ' 60, ש' 23-25 לפרוטוקול הדיון מיום 10.9.17)