המידע הרגיש עונה על הגדרת מאגר מידע כמשמעו בחוק הגנת הפרטיות ומשכך חייב היה המשיב לרשום אותו אצל רשם מאגרי המידע ומשלא עשה כן, כל המידע מותר בפרסום גורף.
עם הגשת הערעור הוריתי ביום 12.1.20 על קבלת תגובות המשיבים ולהלן תגובות שהתקבלו :
המשיב –כל המידע בטלפונים הגנובים והפרוצים, אשר דלף, הושג תוך ביצוע עבירות חמורות. אין למערערת זכות עמידה. היא לא הייתה צד להליך המקורי והיא אינה כלי תקשורת. המידע אשר היה אצור בטלפונים אינו בבחינת "מאגר מידע". תוצאת קבלת הערעור אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר, לפי שכל טלפון נייד יהיה חייב ברישום ותוכנו אפשרי לפרסום לציבור הרחב. אין בין חובת רישום לבין פרסום מידע לציבור הרחב ולא כלום.
תגובת משטרת ישראל- המשטרה מתנגדת להסיר צו איסור הפרסום ומבקשת להותיר החלטת בית משפט קמא על כנה.
תגובת הנהלת בתי המשפט- המידע מושא צווי איסור הפרסום אינו מוכר להנהלת בתי המשפט וממילא לא ידועה לה מידת הרלוונטיות שלו, אם בכלל, למערכת בתי המשפט או מי מטעמה ומשכך היא אינה מביעה עמדה לגופו של הערעור בנסיבות העניין. עם זאת, ההנהלה שומרת לעצמה הזכות להביע עמדה בנסיבות שבהן יתעורר במהלך הדיון, ענין הנוגע לתכתובות בין המשיב לבין שופט או בעל תפקיד אחר במערכת המשפט.
תשובת המערערת לתגובת המשיב- המערערת שבה והדגישה את העניין הציבורי בחשיפת המידע באופן גורף לנוכח העובדה כי המשיב כיהן בשורה של תפקידים ציבוריים ובשל עקרון פומביות הדיון וזרימת חופש המידע. בתשובתה נדרשה המערערת בשנית לטענה שהועלתה על ידה כי המידע האצור בטלפונים הינו בבחינת "מאגר מידע" כהגדרתו בחוק. לשיטת המערערת, המידע הינו מידע ציבורי ולא מידע פרטי והוא בבחינת "מאגר מידע בלתי חוקי בעליל".
במקום זה יצוין כי המערערת מחד והמשיב מאידך נדרשו לזכות העמידה של המערערת לפי שלא היתה צד להליך מראשיתו בחודש ינואר 2019. עם זאת, בית משפט קמא נדרש לטענות המערערת לגופן ובפניי מצב נתון. אני סבור כי יהיה זה נכון בנסיבות הענין וחשיבותו לדון במהות ולא בפרוצדורה, זאת מבלי לקבוע מסמרות אשר לזכות העמידה של המערערת.
ג. הדיון בפניי
9. הלכה היא כי על ב"כ המערערת הנטל לשכנע שיש להסיר את צו איסור הפרסום.
״משניתן צו איסור פרסום, ההנחה היא כי יש בפרסום השיחות משום פגיעה בפרטיותו של מבקש הצו. הנטל מוטל מעתה על מבקש להסירו או לצמצמו.״ (רע"פ 2783/19 קרא ואח' נ' מ"י [פורסם בנבו] (2.1.20), פסקה 18 לפסק דינו של הש׳ נ׳ סולברג (להלן: "עניין קרא").