64. אי פה אי שם השיבה TDT לדרישות על דרך התייחסות לקיום מגעים כלליים בין הצדדים (דוא"ל אייזיק מיום 9.2.2015 ומיום 10.3.2015). MCE דחתה את הדברים לאלתר והודיעה כי אין קשר ביניהם. לשאלת זכות עיכבון נדרשנו לעיל ואין בה כדי לגרוע מקיומה של ההפרה או לאיינה.
65. בנסיבות העניין, כאשר לפי הדין הפרה יסודית אינה מצריכה התראה כלשהיא, כאשר הוראת סעיף 15.2(a) להסכם דורשת "a written notice… specifying the breach and demanding its cure", ובשים לב לפניות הרבות והמפורטות שנעשו ובהן ציון ההפרה ודרישה לתיקונה המיידי, לא ניתן לקבל את הטענה כי הוראת סעיף 15.2(a) לא קוימה. הודעת הסיום נשלחה 30 יום לאחר שבוצעו פניות בנוסח שיש לראות אותו כמקיים את דרישות ההסכם.
סיכום ביניים
66. TDT הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא שילמה חשבוניות. היא המשיכה בכך חרף דרישות חוזרות של MCE. לא בוססה זכות עיכבון אשר תוביל למסקנה שאי-התשלום אינו הפרה (וממילא – הפרה יסודית). MCE פנתה אל TDT מספר פעמים בכתב תוך פירוט ההפרה ודרישת תיקונה. בכך עמדה בדרישת הוראת סעיף 15.2(a) להסכם .
67. כעת נבחן את השלכות סיומו של ההסכם בהיבט החוזי. תחילה – ההוראות החוזיות העוסקות בכך, ולאחר מכן – הסעדים המבוקשים, על רקע ההנחות והמסקנות עד כה.
השלכות סיום ההסכם
השלכות סיום ההסכם – ההוראות החוזיות
68. הסכם ההפצה כולל מספר הוראות לגבי התקופה שלאחר תום היחסים החוזיים. המרכזיות בהן לצרכינו הן ההוראות המופיעות בסע' 15.3 להסכם (כפי שתוקן והוחלף בתיקון משנת 2012) ובסע' 15.5 להסכם (כפי שהתווסף באותו תיקון).
69. סעיף 15.3 קובע, כי עם סיום או פקיעת ההסכם מכל סיבה שהיא פרט להפרה יסודית על ידי TDT, יוותרו הוראות ההסכם בתוקף ביחס ל"לקוחות קיימים", לרבות בעניין שיתוף הכנסות, כל עוד תספק TDT ללקוחות הקיימים שירותי תמיכה ותחזוקה לפי סעיף 14.1 להסכם ועד אשר לקוח קיים יסיים או יסרב לחדש את הסכם הלקוח. תקופה זו הוגדרה כ-"תקופת חלוקת הכנסות לאחר סיום ההתקשרות".
לקוחות קיימים ("Existing Customers") הוגדרו כלקוחות שחתמו על הסכם לקוח בטרם סיום או פקיעה כאמור של ההסכם ("Customers who have signed a Customer Contract prior to such termination or expiration of this Agreement").
70. בהמשך סעיף 15.3 נקבע, כי עם סיום "תקופת חלוקת הכנסות לאחר סיום ההתקשרות" ביחס לכל לקוח קיים, תעביר TDT לקוח זה ל-MCE. ההעברה תכלול הודעה ללקוח אודות ההעברה, המצאה ל-MCE של פרטי הלקוחות המועברים וביצוע העברה מקיפה. בתמורה לכך, תשלם MCE ל-TDT, מהלך תקופה של שישה (6) חודשים לאחר פקיעת הסכם עם כל לקוח, סכום השווה לחמישה עשר אחוזים (15%) מסכום ההכנסות בפועל שנוצר ע"י MCE מאותו לקוח במהלך אותה תקופה. סכום זה הוגדר כ"עמלת שובל" ("Tail Commission").
71. סעיף 15.5 להסכם קובע כי עם סיום ההתקשרות מכל סיבה שהיא, תרכוש MCE מ-TDT את כל מלאי החומרה שלא היה בשימוש ע"י לקוח כלשהוא והוא במצב חדש, במחיר הרכישה של אותו מלאי, לפי חשבוניות שיוצגו ל-MCE ע"י TDT.
72. מן האמור עולה, כי הוראת סעיף 15.5 להסכם (רכישת מלאי ע"י MCE) חלה בכל מקרה של סיום ההסכם. מנגד, זכות להמשך חלוקת הכנסות מלקוחות קיימים (עד סיום או סירוב חידוש התקשרות ע"י הלקוח) וזכות לעמלת שובל (6 חודשים לאחר מכן), אינן מוקנות במקרה בו ההסכם הסתיים בעקבות הפרה יסודית ע"י TDT.
73. נעבור עתה לסעדים המבוקשים ע"י TDT.
הסעדים המבוקשים - כללי
74. בכתב התביעה עותרת TDT לסעדים הבאים:
(1) תשלום "הסכומים המגיעים לה בקשר למוצר ה-S&G שמכרה...בהתאם לחוזים הקיימים עם הלקוחות" (11,021,100 ש"ח) (סע' 132.1 לכתב התביעה).
(2) "תשלום כספי עבור הרווחים הצפויים לנתבעים ממכירת המוצר הבסיס S&G, שהתובעת הובילה לקשר עימם ואשר מצויים בימים אלו בהליכי פיילוט" (9,076,200 ש"ח).
(3) "תשלום כספי שווה ערך לשווי תמורה בסך של 15% ו-20% (בהתאם למועד) מהרווחים הצפויים לנתבעים ממכירת ה-ToolBox, כאשר תשלומים אלה עתידים להתקבל מרשימת הלקוחות הפוטנציאלים שהתובעת הובילה לקשר עימם, ואשר מצויים בימים אלו בהליכי פיילוטים" (28,093,000 ש"ח).
(4) הצהרה כי TDT זכאית ל-50% מהרווחים בגין "פיילוטים נוספים" למוצר ה-Save&Go אשר "יבשילו במרוצת הזמן".
(5) הצהרה כי TDT זכאית ל-15% או 20% מהרווחים בגין "פיילוטים נוספים" למוצר ה-ToolBox אשר "יבשילו במרוצת הזמן". לחילופין, כי TDT זכאית לרווחים של 35% בגין מכירת ה-ToolBox.
(6) בנוסף, החזר השקעות של TDT בשיווק מוצרי MCE "לטווח הארוך" ובכלל זאת בלקוחות פוטנציאליים וכן עלות ציוד שאינו נרכש ע"י MCE לפי הוראות ההסכם (15,127,000 ₪).
(7) לחילופין, תשלום שכר ראוי בגין פעולות והשקעת TDT לאורך השנים בתוספת רווחים שהייתה אמורה להפיק, ובשיעור שלא יפחת מסך התחייבויות MCE כלפיה.
(8) מתן חשבונות.
(9) פיצוי בסך 20% מסכום הרווחים הכוללים להם זכאית התובעת (אלה ששולמו לה ואלה הנתבעים בתביעה).
הסעד הראשון (חוזים קיימים עם לקוחות)
75. הסעד הראשון, המתייחס רק למוצר Save&Go ורק לתשלום עבור חוזים קיימים עם לקוחות, "מתכתב" עם הוראת 15.3 להסכם אשר לפיה, הוראות ההסכם, לרבות לגבי שיתוף בהכנסות, יוותרו בתוקף מהלך תקופה מסוימת, לגבי לקוחות שחתמו על הסכם לקוח בטרם סיום ההסכם.
76. דא עקא, הוראת סעיף 15.3 להסכם אינה חלה במקרה בו ההסכם מגיע לכדי סיום בשל הפרה יסודית ע"י TDT. הדבר מצוין בו במפורש.
משנקבע לעיל כי ההסכם הגיע לכדי סיום לאחר שהופר יסודית ע"י TDT וכי MCE הייתה רשאית להביאו לסיום מטעם זה, אין תחולה להוראות סעיף 15.3 להסכם (אף לא לגבי הסכמי S&G).
הסעד השני והסעד השלישי (לקוחות אשר TDT "הובילה" לקשר עימם)
77. הסעד השני והסעד השלישי דורשים תשלומים מתוך רווחים אשר צפויים ל-MCE ממכירות ללקוחות אשר TDT "הובילה" לקשר עימם (ונמצאים בהליכי פיילוט כאלה ואחרים, וכדומה). הסעד השני מתייחס ללקוחות Save&Go והסעד השלישי מתייחס ללקוחות ToolBox. לפי שההנחה הדיונית לעת עתה היא שההסכם חל גם על ה-ToolBox, ניתן להתייחס לסעדים אלה יחדיו.
78. ראינו כי לנוכח המסקנות לגבי ביטול לאחר הפרה יסודית, TDT אינה זכאית לתשלום "צופה קדימה" לפי סעיף 15.3 להסכם אשר עניינו בהסכמים עם לקוחות קיימים. קל וחומר שהיא אינה זכאית לתשלום עבור התקשרויות עתידיות.
79. מעל לדרוש יצוין כי ממילא ספק אם הדרישה לתשלום לגבי לקוחות ש-TDT "הובילה" לקשר עימם, עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם.
הוראות סעיף 15.3 להסכם מתייחסות לזכאותה הכספית של TDT במקרים בהם מסתיים ההסכם שלא בשל הפרה יסודית מצדה. הוראות אלה נדרשות להסכמים קיימים (ר' לעיל) ובנוסף, ל"עמלת שובל" לגבי לקוחות קיימים. לקוחות קיימים הוגדרו בברור כלקוחות שחתמו על הסכם לקוח בטרם סיום ההסכם שבין MCE ל-TDT.
לשון אחר, אף אם היה נקבע כי TDT לא הפרה את ההסכם או לא הפרה אותו הפרה יסודית המזכה את MCE בביטולו, הוראות ההסכם אינן תומכות בדרישות הכלולות בסעד השני ובסעד השלישי.
80. מלכתחילה היה ידוע וברור כי בכל עת בו יסתיים ההסכם, יכול ויהיו מגעים בשלבים שונים עם לקוחות שונים (לרבות שלב פיילוט). בסעיף 15 העוסק בסיום ההסכם, נכללות הוראה והצהרה כי TDT מודעת ומסכימה לכך ש-MCE אינה אחראית על הסתמכותה של TDT על הכנסות לפי ההסכם והיא נותנת ל-MCE פטור (ושיפוי) לגבי כל טענה או אחריות בעניין הכנסותיה של TDT, ציפיות פיננסיות או שווי כלכלי שיכולים לנבוע מסיום ההסכם ע"י MCE (סעיף 15.4). כך נבנתה ההתקשרות.
סעדים נוספים
81. הסעד הרביעי עד הסעד השישי להם עתרה TDT בתובענה, מתייחסים לאחוזים מרווחים בגין "פיילוטים נוספים" אשר "יבשילו במרוצת הזמן". לחילופין, כי TDT זכאית לרווחים של 35% בגין מכירת ה-ToolBox. סעדים אלה לא אותרו בסיכומים ויש לראותם כסעדים שנזנחו.
מעל לדרוש ולמען הזהירות יצויין כי ממילא מדובר בסעדים שאינם ברורים ואף נראה כי הם חופפים במידה לא מבוטלת לסעדים אחרים, לרבות אלה הנוגעים לחוזים עם לקוחות אשר TDT "הובילה" לקשר עימם. אם לא כן - אם אין מדובר ב"לקוח קיים" וגם אין מדובר בלקוח אשר TDT הובילה לקשר עמו - הבסיס לדרישתם מוקשה עוד יותר.
82. בסעד השביעי שצוין בתובענה עתרה TDT, בנוסף לסעדים קודמים, להחזר השקעותיה בשיווק מוצרי MCE. סעד זה אינו מתיישב עם הסעדים הנסמכים על ההסכם. לפי ההסכם, TDT נושאת בהוצאותיה לצורך קיום המחויבויות כלפי MCE והיא האחראית הבלעדית לכך. זכאותה היא רק לעמלות הנזכרות בהסכם.
TDT עצמה ציינה בסיכומיה (סע' 6) ש"הרציונל שעמד בבסיס ההתקשרות היה ש-TDT נוטלת על עצמה את הסיכון הכלכלי ביצירת שוק למוצרי MCE..." אמנם, TDT מוסיפה ומקשרת זאת לציפייתה לרווחים לאחר תחילת שיווק ה-ToolBox, שהוא מוצר אשר (כפי שיובהר) אינו נזכר בהסכם עצמו, אך נטילת הסיכון הכלכלי בפעילותה השיווקית אינה שנויה במחלוקת. ההסכם כולל, כאמור, הצהרה והסכמה מפורשת של TDT לכך ש-MCE אינה אחראית על הסתמכות של TDT על הכנסות לפי ההסכם ולא תהיה ל-MCE אחריות בעניין הכנסותיה של TDT, ציפיות פיננסיות וכדומה.
אין לדרוש מצד אחד תשלומים על יסוד ההסכם וקיומו, ובמקביל החזרי הוצאות העומדים בסתירה להסכם.
83. הערה לגבי דרישת החזר ההוצאות: TDT אינה עושה הפרדה בין הוצאותיה השונות באופן המאפשר לייחס אותן לפעולה כזו או אחרת. לצורך הוכחת הוצאות מפנה TDT (סע' 405 לתצהיר אייזיק, סע' 6 לסיכומיה) להזרמות כספים של בעלי מניותיה (מ/280), לדוחות כספיים (מ/278, מוצג הכולל מסמכים ברומנית, יוונית ושפות נוספות) וכן למוצג מ/285.
מוצג מ/285 כולל 3 כרכים עבי כרס ובהם כמדומה, העתקי כל הוצאות TDT במשך שנים רלוונטיות. TDT אף טוענת כי החל משלב מסוים במחצית 2011, כל כספיה הושקעו לפעילות זו (סע' 408 לתצהיר). מדובר במאות עמודים בשפות שונות (לרבות יוונית), נטולי סדר כרונולוגי או סדר אחר הבולט לעין, הכוללים חשבוניות בסכומים שבין 10 יורו לבין 30,000 יורו ויותר . לא ניתן במהלך סביר לברור ממוצג זה או מכל מסמך אחר שצורף על ידי TDT, לשם דוגמא, מה ההוצאות שהוצאו לצורך שיווק ה-ToolBox, בתקופה מסויימת לצרכים מסויימים, וכדומה.
84. הסעד השמיני לו עתרה TDT בתובענה, "שכר ראוי" עבור פעולותיה והשקעותיה לאורך השנים, אינו נהיר. בגין פעולותיה לאורך השנים הייתה TDT זכאית לתשלומים בהתאם להסכם והיא קיבלה תשלומים אלה (אין טענה אחרת). לא ניתן לשנות את ההסכם בדיעבד ע"י שינוי מנגנון התמורה או החזר ההוצאות. TDT אף אינה מציעה להשיב את הכספים שקיבלה על בסיס ההסכם כדי לקבל במקומם שכר המוערך כראוי. כמו כן, לא הובאה תשתית ראייתית למהותו של שכר ראוי בנסיבות ובהקשרים כאלה.
85. הסעד התשיעי הנזכר בכתב התביעה, דרישת החשבונות, אינו נזכר בשלב הסיכומים ויש לומר כי נזנח. יוער כי בכל מקרה, סעד של מתן חשבונות צריך להסתמך על זכות או יחסים קונקרטיים המצדיקים זאת ואינו עומד בפני עצמו.
86. הסעד העשירי והאחרון המבוקש בכתב התביעה הוא מעין פיצוי בשיעור כוללני (20%), מתוך כל התשלומים ש-TDT קיבלה מ-MCE לפי ההתקשרות ביניהן וכן תשלומים להם תהא זכאית. סעד זה אינו נסמך על תחשיב או הסבר. דומה כי מדובר במעין דרישת "פיצוי עונשי" אשר הבסיס לו לא עוגן (לפיצוי עונשי בדיני חוזים ר' ע"א 3666/90 מלון צוקים בע"מ נ' עיריית נתניה, פ"ד מו(4) 45 (22.7.1992), סע' 7 לפסק דינו של השופט מלץ; ע"א 348/79 גולדמן נ' מיכאלי, פ"ד לה(4) 31 (13.7.1981), סע' 17; פרידמן וכהן חוזים כרך ד (2011), עמ' 58-57, ה"ש 39, עמ' 544-542; גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים – תרופות (2009), עמ' 33, 285-282; אגמון-גונן אופקים חדשים במשפט - ההשבה בהקשרים חוזיים (2001), עמ' 278).
סיכום ביניים
87. מן המקובץ עד כה עולה כי בפן החוזי, אפילו נצא מתוך הנחה המיטיבה עם TDT ולפיה ה-ToolBox בא תחת כנפי ההתקשרות, ההסכם אינו מקים תשתית לסעדים המבוקשים ובפרט לפי שבוטל לאחר הפרה יסודית.
88. נזכיר - גם אם היה ל-MCE אינטרס אחר להביא את ההתקשרות עם TDT לסיום, משבוצעה ע"י TDT הפרה יסודית של ההסכם אשר לא תוקנה לאחר הודעות ודרישות לפי סעיף 15.2(a), הייתה ל-MCE זכות לבטל את ההסכם. זכות זו אינה מתאיינת נוכח אפשרות קיומו של אינטרס אחר להביא את ההסכם לסיום.
89. בכך לא מסתיים הדיון בתביעת TDT. הטענה כי MCE הפרה את ההסכם בכך שהביאה אותו לסיום או לא נתנה התראה כנדרש בהסכם, אכן לא התקבלה. אולם, יש לבחון טענות המועלות ע"י TDT בנוגע להתנהלות קודמת או אחרת של MCE; שמא זו היוותה הפרת הסכם או דין המזכה את TDT באיזה מהסעדים המבוקשים על ידה.
90. טענות TDT מועלות בראש ובראשונה לגבי התנהלות MCE בסוגיית ה-ToolBox. בכלל האמור נטען, כי ההתקשרות בין הצדדים כללה גם את ה-ToolBox והתכחשות MCE לכך היוותה הפרה, או כי גם אם ההתקשרות לא כללה מלכתחילה את ה-ToolBox, התנהלותה של MCE בהקשר זה הייתה מנוגדת לדין.
ה-ToolBox
האם ההסכם בין הצדדים כלל גם את ה-ToolBox
91. TDT טוענת כי המערכת ההסכמית בין הצדדים כללה מלכתחילה את כלל מוצרי MCE, כי הושגו הסכמות בנוגע לתמורה שתקבל TDT ממכירת ה-ToolBox וכי בפועל TDT שיווקה והפיצה את ה-ToolBox.
92. אין חולק כי בחודש דצמבר 2010 נחתם בין הצדדים הסכם ההפצה. לגבי מהותו של ההסכם מצוין בסעיף 1.1 לו (שכותרתו "Appointment"), כדלקמן:
"Subject to the terms and conditions hereinafter set forth, MCE hereby appoints and engages the Distributer, to market, distribute and sell the Products, and any other products MCE may elect to include under this Agreement from time to time to customers located in the Territory (hereinafter: "Customers"), and to perform all other activities which are consistent with and permitted under this Agreement and which are reasonable, lawful and proper for the distribution of the Products in the countries that are specified in Exhibit A (each a "Country" and collectively, the "Territory")."