החלטה
האם ניתן להצהיר כי התובעים הם הוריו של קטין שנולד בהליך של פונדקאות בארה"ב ללא עריכת בדיקת רקמות אלא על יסוד תעודות ומסמכים שהונפקו בחו"ל?
א. רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. התובעים הם בני זוג מאותו מין, תושבי ישראל ואזרחיה, אשר מקיימים חיי זוגיות במשק בית משותף למעלה מתריסר שנים והם אף נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים בקנדה.
2. בחודש מאי 2008 התובעים הביאו לעולם ילדה באמצעות הליך פונדקאות בארה"ב.
3. ביום 15.12.10 נולד לתובעים בן נוסף, XXX(להלן: "הקטין"), לאחר שהם ביצעו הליך של פונדקאות בארה"ב. הקטין נולד כתוצאה מהפריה של תרומת ביצית בזרעו של התובע מס' 1 (להלן: "ממט") ושניהם חתמו על הסכם פונדקאות עם פונדקאית שהם בחרו.
4. לקטין הונפקה תעודת לידה בארה"ב שבה נקבע כי התובעים הם הוריו. כמו כן, ניתן לתובעים צו הורות מבית המשפט בפנסילבניה, ארה"ב, המצהיר כי שניהם הוריו של הקטין.
5. הנתבע סירב לרשום את הקטין כבנם ולפיכך התובעים הגישו עתירה לבג"ץ שבמסגרתה עתרו לצו שיחייב את משרד הפנים לרשום את הקטין כבנם בהתבסס על תעודת הלידה וצו ההורות שהונפק בארה"ב (בג"ץ 566/11 ממט נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] – להלן: "הבג"ץ").
6. ביום 28.1.14 בג"ץ דחה את עתירתם והפנה אותם להגשת הליך בבית משפט זה.
7. התובעים עותרים בתביעתם כי בית המשפט יצהיר שממט הוא אביו של הקטין מכח הורותו הגנטית וכי יוצהר שהתובע מס 2 (להלן: "גדעוני") גם הוא אביו של הקטין, על יסוד תעודת הלידה ופסק הדין שניתן בארה"ב.
8. ממט עותר שיינתן פסק דין הצהרתי לאבהות ללא בדיקת רקמות. לטענתו, בעקבות פסק הדין שניתן בבג"ץ, ניתן להוכיח אבהות באמצעות ראיות אחרות ואין הכרח כי תיערך בדיקת רקמות לצורך הוכחת האבהות.
9. התובעים צירפו את המסמכים הבאים להוכחת תביעתם: הצהרת הרופא המטפל המצהיר כי ההפריה נעשתה באמצעות זרע של ממט ותרומת ביצית וכי אין לאם הפונדקאית ולבעלה כל קשר ביולוגי לקטין, צו ההורות שניתן בבית המשפט בפנסילבניה והסכם הפונדקאות שנחתם בין התובעים לבין הפונדקאית ובעלה.לטענתם, "המדובר בהליך רפואי מפוקח שנערך במכון רפואי מוסדר בארה"ב, ע"י רופא מוסמך. אי קבלת קביעתו של הרופא המטפל בארצות הברית לגבי הקשר הביולוגי – גנטי, יש בו כדי להצהיר כי מדינת ישראל מפקפקת באמינות ההליכים הרפואיים בארצות הברית ובאמינות רופאיה" (סעיף 16 לתביעה).
10. הנתבעת טוענת כי אף בבג"ץ נקבע כי דרך המלך בקביעת אבהות היא באמצעות בדיקת רקמות. לטענתה, עתירת התובעים נדחתה ע"י בג"ץ והדבר מלמד כי לא ניתן להכיר בתובעים כהורים באמצעות המסמכים שהציגו ויש צורך בעריכת בדיקת רקמות. כמו כן, לא ניתן ליתן פסק דין לאבהות על בסיס הצהרות בלבד ומתן מעמד לקטין שנולד מחוץ לישראל, מחייב הוכחת קשר ביולוגי. בדיקת רקמות לבירור אבהות היא "בדיקה מדעית, פשוטה, שאמינותה אינה מוטלת בספק" ולפיכך על ממט לבצעה (סעיף 20 לכתב ההגנה).