19. הנתבעת טוענת גם, כי האישור הרפואי מהמעבדה חסר פרטים מהותיים רבים ומדובר במסמכים "בלתי מספקים ובחלקם אף בלתי קבילים" (סעיף 27 לתגובה). לא צוינו בו פרטי הטיפול, מועדי הטיפול ואופי הטיפול של ההליך שהביא ללידת הקטין. לטענתה, בדיקה גנטית היא הראייה הטובה ביותר והתובעים לא נתנו "הסבר כלשהו לסירובם לערוך בדיקה גנטית. זאת, אף שמדובר בבדיקה פשוטה, אמינה, מהירה וזולה יותר מההליכים אותם מבקשים התובעים לערוך כעת" (סעיף 15 לתגובה).
20. הנתבעת מציינת בתגובתה, כי בהצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון מס'2 ) התשע"ד - 2014 שפורסם ביום 23.7.14, נקבע כי קיימת חובה לבצוע בדיקה גנטית לצורך הוכחת קשר גנטי בין היילוד לאחד מן ההורים המיועדים (סעיף 17 כד' להצעת החוק). במקרה דנן, כשמדובר בהליך פרטי ובלתי מפוקח שנערך בחו"ל, "אשר רב הנסתר על הנגלה בו" (סעיף 35 לתגובה), יש לערוך בדיקה גנטית שהיא הראייה הטובה ביותר, "דרך המלך", וכפי שמוצע בהצעת החוק הנ"ל. הנתבעת מציינת כי הצעת החוק עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה הציבורית לבחינת ההסדרה החקיקתית של נושא הפריון והולדה בישראל ("וועדת מור יוסף") אשר המליצה על קיום בדיקה גנטית אף כאשר הליך הפונדקאות נערך במעבדה מוכרת ומפוקחת. לפיכך במקרה דנן, שההליך נעשה במרפאה פרטית שאינה מפוקחת, קל וחומר שיש צורך בבדיקה גנטית לצורך קביעת אבהות.
21. הנתבעת טוענת כי: "אין להסתפק בהצהרות, או ראיות חיצוניות... ויש לרדת לחקר האמת הביולוגית הגנטית. כבוד הקטין, כמו גם האינטרס הציבורי מחייבים כי מעמדו של הקטין בישראל וזהות הוריו, ייקבע בהסתמך על הראייה הטובה ביותר..." (סעיף 53 לתגובה). הנתבעת טוענת כי ידוע לה על לפחות ארבעה ילדים שנולדו כתוצאה מהליכי פונדקאות בחו"ל והתברר לאחר בדיקת רקמות, כי אין הם הילדים הביולוגיים של ההורה או ההורים הנטענים, בניגוד לתעודות הלידה והמסמכים שהונפקו בחו"ל" (סעיף 57 לתגובה).
ב. דיון והכרעה
1. בבג"ץ נדחתה עתירת התובעים ובית המשפט לא נעתר לבקשתם להורות על רישומם כהורים. התובעים הופנו להגיש תובענה בבית משפט זה. בין היתר קבעה כב' המשנה לנשיא השופטת נאור כי:
"אני סבורה כי הגישה לפיה יש להוכיח קשר ביולוגי – גנטי בין האזרח הישראלי (האב הביולוגי) לילד שנולד בחו"ל היא נכונה בבסיסה...לא אכחד: אין לשלול לחלוטין דרכים אחרות, אך יכול שיימצא, בסופו של יום, שדרכים אחרות הינן ארוכות יותר, ואף יקרות יותר. המבקשים לעשות כן בדרך שונה מבדיקה גנטית רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שהוא המוסמך בעניינים אלו... ככל שיציגו הפונים לבית המשפט לענייני משפחה ראיות אובייקטיביות שיניחו את דעתו של בית המשפט כי קיים קשר ביולוגי בין ההורה והילד, גם בלא בדיקה גנטית, רשאי בית המשפט לקבוע כי לפניו קשר של הורות ביולוגית. כך למשל, ייתכן כי דיון ענייני בתצהיר הרופא המטפל שצורף לעתירה... תוך בירור של איכות המרפאה המטפלת ושל המונחים הרפואיים הנזכרים בתצהיר, ולרבות חקירה נגדית של המומחה אם המדינה היתה מבקשת זאת, היה מניח את דעתו של בית המשפט לענייני משפחה כי קיים קשר ביולוגי בין אחד העותרים לבין הילד. מטבע הדברים אינני מביעה בעניין זה כל עמדה. בית המשפט לענייני משפחה ישקול את הראיות שיוצגו לו ויחליט כחוכמתו... הסירוב לעשות בדיקה גנטית, אם יעמוד בעינו – יש בו כדי לעורר פליאה... אני סבורה כי דרישת המשיבים לעריכת בדיקה גנטית היא ככלל דרישה סבירה, לאור מאפייניה של בדיקה זו".