ע"א 3432/17 שי טופז (יוכט) נ' חיים יוכט

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3432/17 ע"א 3502/17 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון המערערים בע"א 3432/17: 1. שי טופז (יוכט) 2. חנוך יובל (יוכט) 3. מיכל אנטו (יוכט) נ ג ד המשיבים בע"א 3432/17: 1. חיים יוכט 2. אריה יוכט 3. עזבון המנוח פישר יששכר ז"ל 4. נוגה מ.ג.א השקעות בע"מ המערער בע"א 3502/17: אריה יוכט נ ג ד המשיבים בע"א 3502/17: המשיבים הפורמליים בע"א 3502/17: 1. שי טופז (יוכט) 2. חנוך יובל (יוכט) 3. מיכל אנטו (יוכט) 1. חיים יוכט 2. עזבון המנוח יששכר פישר 3. נוגה מ.ג.א השקעות בע"מ ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 21416-08-14 מיום 2.3.2017 שניתן על ידי כב' השופטת דניה קרת מאיר תאריך הישיבה: כ' באדר א התשע"ט (25.2.2019) בשם המערערים בע"א 3432/17 והמשיבים בע"א 3502/17: עו"ד יגאל עיני; עו"ד אופק עיני בשם המשיבים 2-1 בע"א 3432/17 והמערער בע"א 3502/17: בשם המשיבים 4-3 בע"א 3432/17 והמשיבים הפורמליים 3-2 בע"א 3502/17: עו"ד עמירם גיצלטר; עו"ד תמר צחר עו"ד מיטל בן בסט; עו"ד יותם גולדשטיין

פסק-דין

השופט ג' קרא:

לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' קרת מאיר) מיום 2.3.2017 בת"א 21416-08-14 (להלן: פסק הדין). פסק הדין מכריע בסכסוך בין המערערים, בעלי מניות בחברת אלילאה בירנבוים בע"מ (להלן: החברה) לבין המשיבים שהם יתר בעלי המניות בחברה.

השאלות המרכזיות הדורשות הכרעה בערעור זה הן: ראשית, האם ההחלטה לבטל את מגבלת העבירות היא החלטה מקפחת לפי הוראת סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות)? שנית, האם בקבלת ההחלטה לבטל את מגבלת העבירות הפרו המשיבים את החובות המוטלות עליהם מכוח הוראת סעיף 192 לחוק החברות? שלישית, האם החלטה לפיה גם מניות הפדיון זכאיות לדיבידנד היא החלטה מקפחת?

עיקרי התשתית העובדתית

1. החברה נוסדה בשנת 1963 על ידי סבא-רבא וסבתא-רבא של המערערים, אליעזר ולאה בירנבוים ז"ל (להלן: אליעזר ולאה בהתאמה, וביחד: המייסדים). הנכס העיקרי של החברה הוא בניין המשמש למסחר ולמשרדים ברחוב אבן גבירול 25 בתל אביב. לבתם של המייסדים, אסתר יוכט (להלן: אסתר) ולבן זוגה, צבי יוכט (להלן: צבי, ויחד: הזוג יוכט) שלושה ילדים: זאב, אריה וחיים. המערערים ירשו מאביהם, זאב, את המניות שהחזיק בחברה. המשיב 1 (להלן: חיים) והמשיב 2 (להלן: אריה) הם דודיהם של המערערים.

2. במועד קבלת ההחלטות הנתקפות, כמו גם במועד הגשת התביעה, מצב האחזקות בחברה היה כדלקמן: המערערים מחזיקים ב-24.9 אחוזים מהון המניות הרגילות המוקצה בחברה. חיים מחזיק בכ-25 אחוזים מהון המניות הרגילות בחברה. אריה מחזיק במחצית ממניות פדיון ב'. המשיב 3 (להלן: עזבון עו"ד פישר) והמשיבה 4, שהיא חברה פרטית בשליטת בנו של עו"ד פישר (להלן: נוגה) (המשיבים 4-3 יכונו להלן: קבוצת פישר) מחזיקים יחדיו ובאופן שווה בכמחצית מהון המניות הרגילות בחברה ובמחצית ממניות פדיון ב'.

3. לפי תזכיר החברה, אשר התאגדה לפני חקיקתו של חוק החברות, החברה רשאית להוציא מניות חדשות מסוגים שונים וכן לחלק את מניותיה הקיימות לסוגים שונים. מכוח הוראה זו, התקבלו החלטות בחברה ששינו את מבנה ההון של החברה.

בשנת 1973 שונה לראשונה הון המניות של החברה בהחלטה מיוחדת של האסיפה הכללית של החברה, כך שהון המניות חולק למניות רגילות ולמניות פדיון (להלן: החלטה 73). נקבע בהחלטה 73, כי רק בעלי מניות הפדיון יהיו רשאים לקבל הזמנות לאסיפות כלליות של החברה, להשתתף בהן ולהצביע בהן (להלן: זכויות הניהול). כלומר, המניות הרגילות לא היו זכאיות להשתתף בניהול החברה. כן נקבע כי עם פדיון כל המניות הניתנות לפדיון או עם פטירתם של כל בעלי המניות הניתנות לפדיון, זכויות הניהול המוצמדות למניות הפדיון תתבטלנה ותהיינה צמודות למניות הרגילות (להלן: מגבלת העבירות בהחלטה 73).