11. בהמשך, משלא הוארכה תקופת ההלוואה ולא הושגה הלוואה חלופית מימש הבנק, ביום 30.12.2011, את השעבוד שרבץ על הנכס; התובעים פנו למסטרמן ודרשו ממנו לקיים את התחייבותו לערוב להשקעתם ולהחזיר להם את הכספים שהשקיעו ברכישת המקרקעין (55% מסך של 4 מיליון אירו הוא סך השקעתם, כאמור); אלא שמסטרמן הצליח לשכנע את התובעים שהשקעתם לא קרסה וכי הוא יכול להשיג את המקרקעין מהבנק.
12. במהלך 2013 התגלה לתובעים, להפתעתם, כי מסטרמן אכן הצליח להשיג את המקרקעין מהבנק ואולם עשה זאת לא עבורם אלא רכש את המקרקעין באמצעות חברה קפריסאית בבעלותו (להלן: "החברה הקפריסאית") והפך להיות הבעלים היחיד של המקרקעין. בכך נישל את התובעים בין בעצמם ובין באמצעות החברה, מכל זכויות בקרקע והותיר אותם בחסר של מיליוני אירו שחבה להם חברה ריקה מתוכן ומנכסים.
13. למרות כל המתואר נעשו נסיונות נוספים ליישב את המחלוקות ולהמשיך במערכת יחסים עסקית. כך בין היתר הועברה טיוטה של מסמך עקרונות לפיה אם התובעים יוותרו על טענותיהם כלפי מסטרמן הוא יעביר על שמם 45% מהון המניות של החברה הקפריסאית שבבעלותו שמחזיקה במקרקעין (נספח י' לכתב התביעה). הניסיונות לא צלחו והתובעים שבו לדרוש מהנתבע לממש את הערבות שנתן להשקעתם בחברת Tiberia בתוספת ריבית, ואולם מסטרמן דחה את דרישתם ואת הטענה כי ערב להשקעה וטען כי ההלוואה שנתנו התובעים היתה לחברת Tiberia ועליהם לפנות אליה (נספחים י"א, י"ב לכתב התביעה).
תמצית טענות הצדדים
--- סוף עמוד 5 ---
14. בקליפת אגוז ניתן לומר כי טענות מסטרמן, שנפרשו על פני דפים רבים ולוו בפסיקה רבה, הן כי הסכמי ההלוואה בין התובעים לחברת Tiberia הם אלו העומדים בבסיס התביעה. לטענתו הסכמים אלו כוללים תניית שיפוט ייחודית ותניית ברירת דין, שתיהן מפנות את הצדדים לבית המשפט הבולגרי ולדין הבולגרי ומפקיעות את סמכות בית המשפט בישראל, במקרה של מחלוקת ביניהם.
כן טען מסטרמן כי הסכם הערבות האישית ל-55% מהשקעות התובעים בנכס, שאת עצם קיומו הוא מכחיש, (ראו למשל פסקאות 199-193 לתגובה לתשובת התובעים לבקשה) הוא ערבות להלוואת התובעים לחברה והיא מעוגנת בהסכמי ההלוואה, ועל כן היא משנית ונלווית להסכמי ההלוואה ומשכך תניות השיפוט בהסכמי ההלוואה חלות גם על הערבות.
לחלופין, טען מסטרמן כי ממילא הפורום הנאות לבירור התביעה הוא בית המשפט בבולגריה מאחר שבולגריה היא מקום כריתת הסכמי ההלוואה, כך גם מקומו של הנכס, וכן כי בולגריה היא המקום בו רשומה חברת Tiberia ועל כן מירב הזיקות הן לבית המשפט בבולגריה בהיות מרבית הראיות והעדים בבולגריה.