--- סוף עמוד 18 ---
25. ביחס לטענת הפגיעה בחופש העיסוק, עמדת המדינה היא כי דין הטענה להידחות על הסף, משהיא נטענה בכלליות וללא הנמקה בסיסית.
26. המדינה מוסיפה, כי אפילו ייקבע כי העלאת תקרת ההכנסה החייבת פוגעת בזכויות-יסוד חוקתיות לקניין ולשוויון, מדובר בפגיעה חוקתית, העומדת במבחן פיסקת ההגבלה שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו: הפגיעה נעשתה בחקיקה ראשית; התיקון לחוק נועד לתכלית ראויה, ההולמת את ערכיה של מדינת ישראל, משהוא מהווה נדבך חשוב בתוכנית הכלכלית שמטרתה לאפשר למשק להתמודד בצורה ראויה עם המשבר הכלכלי העולמי, מבלי שיידרש לקצץ בגמלאות הביטוח הלאומי, או לפגוע בחוסנו האקטוארי של המוסד. התיקון לחוק תורם לחוסנו התקציבי של המוסד, ומאפשר לו להתמודד בצורה טובה יותר עם התחייבויותיו הקיימות והעתידיות, בעת שהמדינה נדרשת לקצץ בהשתתפותה בתקציב המוסד במסגרת חובתה שלא לחרוג מתקרת ההוצאות המותרות לה על-פי חוק הפחתת הגרעון, שנועד להבטיח את חוסנה הכלכלי; הפגיעה בזכויות המבוטחים המושפעים מהתיקון לחוק, ככל שקיימת כזו, הינה במידה שאינה עולה על הנדרש: קיים קשר רציונאלי בין האמצעי – גבייה נוספת של דמי ביטוח מבעלי ההכנסות הגבוהות, לבין המטרה – הגברת חוסנו האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי בתקופה בה צומצמה התמיכה הממשלתית בתקציבו; האמצעי שנבחר מתון יחסית, ומצוי במתחם האפשרויות הפוגעניות פחות, במיוחד במסגרת שיקול-הדעת הרחב הנתון למחוקק בענייני מדיניות חברתית-כלכלית, וכאשר האמצעי החלופי שהוצע – הגדלת שיעורי מס ההכנסה על הציבור כולו – אינו מביא להקטנת ההוצאות הממשלתיות, ולכן אינו משיג את אותה מטרה חקיקתית, ואינו מהווה אמצעי חלופי שפגיעתו פחותה; לבסוף, מתקיים מבחן המידתיות במובן הצר, שכן העלאת תקרת ההכנסה החייבת נעשתה בהוראת שעה לתקופה מוגבלת בת 17 חודשים, היא משפיעה רק על בעלי הכנסות גבוהות במשק, ומתקיים יחס ראוי בין התועלת הרבה הטמונה בתיקון החוק, לבין מידת הפגיעה בזכויות החוקתיות המוגנות, ככל שקיימת פגיעה כזו.
27. אשר לעתירת פורום חיילי המילואים, טוענת המדינה כי דינה להידחות על הסף, שכן היא מתבססת על טעם משפטי שגוי. דמי הביטוח הלאומי נועדו למימון סוגי גמלאות וקצבאות המנויות בסעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי, ואילו תגמולי המילואים אינם נכללים בהן, ואינם מהווים חלק מהביטוח הסוציאלי הניתן לתושבי המדינה אשר