--- סוף עמוד 19 ---
בעבורו משולמים דמי הביטוח. תגמולי המילואים גם אינם משולמים כיום מתקציב המוסד לביטוח לאומי, אלא מתקציב מערכת הביטחון, והמוסד משמש רק "צינור" מינהלי לחישובם ולהעברתם לחיילי המילואים או למעסיקיהם. משכך, לא מתקיים קשר משפטי בין העלאת תקרת ההכנסה לצורך חישוב דמי הביטוח, לבין הותרת תקרת תגמולי המילואים על כנה, ובהעדר קשר כזה, דין הסעדים המבוקשים בעתירת הפורום להידחות מאליהם, שכן דרישתם מבוססת על הנחה מוטעית, לפיה קשר כאמור אכן מתקיים.
המדינה מוסיפה, כי גרעין טענת חיילי המילואים מתייחס, למעשה, לעצם קיומה של תקרת הכנסה של פי חמש מהשכר הממוצע לצורך חישוב תגמולי המילואים. שיטת התקרה בהקשר זה היא ענין שבמדיניות כלכלית-חברתית וקביעת סדרי עדיפויות לאומיים, הנתונים לקובעי המדיניות, והדרך לתקיפתה היא במישור הציבורי-חקיקתי, ולא בעתירה זו.
28. אשר לתחולת התיקון לחוק מבחינת הזמן, טוענת המדינה כי אין חולק שיש להחיל את התיקון לחוק רק מיום 1.8.09, וחזקה על המוסד כי יפעיל שיטת חישוב שתמנע גביית דמי ביטוח על בסיס הכנסות שהופקו קודם למועד התחילה של החוק.
עמדת המוסד לביטוח לאומי
29. המוסד לביטוח לאומי הביע התנגדות לתוכנו של התיקון לחוק במישור קביעת המדיניות, אך עמדתו היא כי לא נפל פגם בחוקתיותו. לטענת המוסד, לא היה מקום, במישור המדיניות, לעשות שימוש במנגנון הביטחון הסוציאלי כדי לפתור באמצעותו בעיה כלל-מדינתית שנוצרה במישור הכלכלי-פיסקלי עקב המשבר. כן נטען, כי תכלית התיקון לחוק עלולה להיכשל, לאור החשש כי הציבור ימצא עד מהרה נתיבי עקיפה מתשלום דמי ביטוח מוגדלים, ואז הציפייה לכיסוי הגרעון שייווצר בקופת המוסד תתבדה, ואיתנותו הפיננסית תיחלש. עם זאת, טוען המוסד כי אין בעמדתו זו כדי להצביע על פגם משפטי בתיקון לחוק המצדיק את ביטולו.
בקשת הצטרפות
30. 46 עובדים שכירים במגזר ההיי-טק, המועסקים בחב' "מארוול (ישראל) בע"מ", ביקשו להצטרף לעתירת לשכת עורכי הדין. לטענתם, הם נמנים על אלה
--- סוף עמוד 20 ---
שהתיקון לחוק פוגע בהם, ובהעדר ארגון מקצועי הפועל לקידום זכויותיהם, ביקשו להצטרף להליך זה. לגוף הטיעונים, הם מצטרפים לעיקר טענות לשכת עורכי הדין בעתירתה.
31. לא ראינו צורך בצירופם של אנשי ההיי-טק להליך זה, משאין בצירוף זה כדי להוסיף מימד מהותי למערך הטיעונים שבפנינו, ומשכל הכרעה שתתקבל בהליך זה תחול על-פי הגיונה גם על מבקשים אלה.