פסק דין
רקע ותקופת עבודה
בפנינו תביעה בה עותר התובע לתשלום שעות נוספות בסך 724,685 ₪ בגין תקופת עבודתו מ-3/2010 עד 2/2017.
בכתב התביעה עתר התובע ל-3 סעדים: שעות נוספות, תשלום בונוסים למנהלי עבודה שסיימו פרוייקטים ותשלום עבור עבודה כמפעיל עגורן-מנופאי, שלטענתו הובטח לו; אולם, בתצהירו ובסיכומיו הודיע כי זנח את 2 הרכיבים (תשלום הבונוסים ותשלום עבור שכר עבודה כמעפיל עגורן-מנופאי), ובלשונו :"ולמקד את תביעתי ברכיב החזק היותר של אי תשלום נוספות" (ס' 55 לתצהירו).
משכך, נמחקים הסעדים האמורים , והתובענה תידון אך באשר לרכיב גמול שעות נוספות בסך 724,685 ₪.
נציין כבר עתה כי התובע כלל אינו טוען בתביעתו למועד תחילת עבודתו בנתבעת, הגם שניתן "להבין-להסיק" כי כך, מינואר 2010(סעיף 3); תחשיבו(נספח ח') נערך החל מ- 3.10 (שמא, בשל תקופת ההתיישנות); במכתב בא כוחו לנתבעת מ-2.2.17 נטען לעבודה "משך כ-15.5 שנים"; רק בתצהירו טען התובע כי החל עבודתו בנתבעת בחודש יולי 2001, טענת עובדה, שלא נטענה בתביעה (ובהסתמך, כב"דרך אגב", על ס' 1 למכתב החברה מיום 12.2.2009 נספח ג' לתצהירו; ס' 8 לסיכומי התשובה). עוד נבהיר כי משהתביעה הוגשה תוך קיומם של יחסי העבודה בין הצדדים, הובהר בעדויות כי סיים עבודתו ב-8.12.2018 (ס' 15 לתצהיר מיטל מרום ארונוביץ; להלן: "בת הדוד").
כך גם, התובע מתעלם לחלוטין בהקשר זה, מרישומים ברורים בנדון, בתלושי השכר שלו, ומזמן אמת, ולפיהם, החל בעבודתו בנתבעת ב-1.2.2007(נספח 1 לתצהירו).
ויובהר: משום מה, הצדדים לא הפנונו לכך, אך ניכר בתלושיו כי החל מתלוש 1.2012, צויין מועד התחלת עבודה זהה(כנ"ל), אך נוסף הרישום: "מועד תחילת ותק 1.1.2011 דרגה 007" – ואין בפנינו, ולו ברמז, טענה, כביכול, תלושי שכרו "פיקטיביים"(בהקשר זה) , ואף לא כי הלין אי פעם על רישום כאמור, כביכול, רישום זה אינו משקף את המצב לאשורו. ועוד יותר מכך – משום מה אין בפנינו, בכל נספח 1 לתובע – ולו תלוש אחד לשנת 2011!! – וכשהנתבעת אינה טוענת כי לא היה "עובד" ב-12 החודשים האמורים!!
לא נעלם מעינינו כי נספח ג' לתביעה(12.2.09), נכתב ע"י הדוד והופנה לרשם הקבלנים, ונכתב בו: כי התובע החל לעבוד בנתבעת "החל מיולי 2001 ועד היום(למעט הפסקות לצרכי לימודים)" – מה שאין בו להוכיח לענייננו, את טענתו(החדשה) של התובע בתצהירו(ועוד ראוי להזכיר – אין מדובר (כ"כותרת" נספח ג') במכתב שכתב הדוד, אלא, במכתב שכתבה הנתבעת, הגם נושאת את שמו של הדוד, כמי שהוציאו). הגם שאין מחלוקת כי כך נכתב, אין בו להוכיח כי עבד כל התקופה כאמור, כשברורה תכלית הרישום האמור, ודאי לאור העדר אסמכתאות ברורות אחרות באשר לתקופה, רציפותה וכו'.
לכך נוסיף עוד, ואין הדבר קל בעינינו: לתביעתו לא צרף התובע הסכם עבודה. אין הוא מזכיר כלל קיומו. ברי כי עסקינן במסמך מהותי "שנִגלה" בכתביו, לראשונה, עת צורף לתצהירו(נספח ב'). והנה, בהסכם עבודה ,שנחתם ב-2.5.2007, כשהנתבעת מצהירה כי תעסיקו כ"מנהל עבודה", צויין במפורש, בנספח לו :"תחילת העבודה 1/2/07" – והתובע לא נותן גרסת עובדה, הכיצד כך, כשהוא המצרף ההסכם למוצגיו (ואגב, הסכם החתום רק על ידו, ואינו נושא חתימת הנתבעת עליו; ו"למצער", הסבר לכך..).
מסקנתנו היא כי תקופת העבודה שהוּכחה בפנינו ברצף היא מ-2.2007 ואילך(כך, חרף העדר תלושים לכל שנת 2011; ואגב, בחווה"ד מ-2011 התייחס המומחה גם לנתונים בשנה זו).
כך, כעולה מנספח ו' לתצהירו התובע הוסמך כמנהל עבודה, רק ב-27.6.12, ושימש כמנהל עבודה בבנייה בפרוייקטים של הנתבעת רק מ-7.8.12 (אגב, צויין שם כי תוקף הסמכתו מ-19.7.12); עוד מעניין לציין בהקשר לכך, כי הגם שצרף מכתב שבח שקיבל, מכתב מ-19.7.10 מדייר בבנין ברח' יסמין 4 כ"ס, ברי כי לא היה מנהל העבודה הרשום(כזכור, שנתיים טרם הסמכתו). כך גם, אין בפנינו פרק הזמן בו שהה בקורסים/לימודים, כולל לא בקורס למנהלי עבודה.