פסק דין
הליך זה עניינו שאלת זכאותה של התובעת לקבל מהנתבעת שכר בהיקף של 15,250,000 ₪, וזאת כנגד התקשרותה של הנתבעת בהסכם קבלן משנה לביצוע עבודות קבלניות בתחנת הכוח של חברת דוראד אנרגיה בע"מ, ומכוחה של התחייבות חוזית.
רקע עובדתי.
1. התובעת אדלטק אחזקות (2006) בע"מ (להלן: "אדלטק" ו/או "התובעת") , נמנית על קבוצת חברות בבעלות או בשליטת משפחת אדלסבורג.
2. הנתבעת א. דורי בנייה בע"מ (להלן: "דורי בנייה" ו/או "הנתבעת"), נמנית על קבוצת חברות עמוס לוזון, לשעבר - קבוצת א. דורי.
3. בשנת 2002 נוסדה דוראד אנרגיה בע"מ, וזאת לצורך הקמה ותפעול של תחנת כוח פרטית לייצור חשמל, על דרך של שימוש בגז טבעי. (להלן בהתאמה: "דוראד" ו- "תחנת הכוח" או "הפרויקט").
בעלי המניות של דוראד, בזמנים הרלוונטיים היו החברות המפורטות להלן:
- Zorlu Eneji Elektrik Uretim A.S (להלן: "זורלו"),
- אדלקום בע"מ, מקבוצת חב' אדלסבורג (להלן: "אדלקום")
- א. דורי תשתיות אנרגיה בע"מ מקבוצת חב' א.דורי (להלן: "דורי אנרגיה"),
- ושירותי תשתיות אילת - אשקלון (להלן: "שתא"א"),
4. בעלות המניות של דורי אנרגיה הינן קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ, ובשמה הקודם – קבוצת א. דורי בע"מ; (להלן: "דורי קבוצה") בהיקף של 50% מההון המונפק, וצד שלישי אשר מחזיק ביתרת ההון המונפק.
5. דורי קבוצה מחזיקה ב- 100% מהון המניות של הנתבעת – דורי בנייה.
6. לנוחות הקורא מצורף תרשים אחזקות כדלהלן:
50%
18.75% 18.75%
7. בשנת 2008, או סמוך לכך, התנהל משא ומתן בין דוראד לזורלו אשר עניינו מינויה של זורלו כקבלן הראשי לצורך ביצוע עבודות ההקמה של תחנת הכח.
במקביל, התנהל גם דין ודברים בין זורלו לנתבעת, לעניין התקשרותן בהסכם, במסגרתו תשמש הנתבעת כקבלן משנה של זורלו לצורך ביצוע העבודות הקבלניות האזרחיות בפרויקט.
8. ביום 24.11.2008 נחתם על ידי התובעת והנתבעת מסמך אשר כותרתו "דמי ייזום", ובמסגרתו נקבע, בין היתר, כי התובעת תהא זכאית לקבל תמורה בגין שירותי ייזום בסכום השווה ל -5% מכל סכום אשר יתקבל מזורלו, תחת התנאים הנקובים באותו מסמך. (נספח 3 לתצהירו של מר אדלסבורג). מסמך זה יכונה להלן: "הסכם הייזום המקורי".
9. בשנת 2010, ועוד בטרם נחתם הסכם בין דוראד לזורלו, הופסק המשא ומתן , ככל הנראה עקב המשבר ביחסי ישראל - טורקיה ("אירועי המרמרה").
10. נוכח מצב הדברים החדש, בחנה דוארד אפשרות התקשרות עם קבלן הקמה חלופי, לרבות חברה אמריקאית בשם- Wood Group Power Solutions Inc (להלן: "WG"), העוסקת אף היא בהקמת תחנות כח, הן בעצמה והן באמצעות חברות קשורות.
11. ביום 19.07.2010, נחתם על ידי התובעת והנתבעת מסמך נוסף תחת הכותרת "דמי ייזום", אשר עניינו תשלום דמי ייזום על ידי הנתבעת לתובעת בהיקף של 5% מכל תשלום שיתקבל מ-WG, ותחת התנאים הנקובים באותו מסמך. (נספח 7 לתצהירו של מר אדלסבורג). מסמך זה יכונה להלן "הסכם הייזום העדכני".
12. בחודש אוקטובר 2010 נחתם מזכר הבנות בין WG לבין דורי קבוצה לפיו תשמש דורי קבוצה כקבלן משנה של WG לביצוע עבודות ההנדסה האזרחית בתחנת הכוח בכפוף להתקשרותה של WG בהסכם ההקמה. (נספח 20 לתצהירו של מר אדלסבורג).
13. בחודש נובמבר 2010, נחתם בין דוראד לבין WG הסכם למתן שירותי הקמה, במסגרתו נקבע כי WG תשמש כקבלן הראשי. התמורה החוזית בגין שירותיה של WG הועמדה על סך של כ-877,000,000 ( שמונה מאות שבעים ושבעה מיליון דולר ארה"ב). (נספח 22 לתצהירו של מר אדלסבורג).
14. ביום 24.2.2011 נחתם בין דורי קבוצה ל- GTS Power Solutions Ltd. (להלן: "GTS") – חברת בת של WG אשר הוקמה לשם ביצוע העבודות בפרויקט, הסכם לביצוע עבודות ההנדסה האזרחיות בפרויקט, על ידי דורי קבוצה, כקבלן משנה. התמורה בהסכם הועמדה על סך של 62,000,000 $ (שישים ושניים מיליון דולר ארה"ב). (נספח 24 לתצהירו של מר אדלסבורג). הסכם זה ייקרא להלן – "הסכם קבלן המשנה".
15. ביום 8.9.2011, נחתם הסכם קבלנות משנה בין דורי קבוצה לבין הנתבעת - דורי בנייה, במסגרתו מונתה הנתבעת כקבלת משנה של דורי קבוצה לצורך ביצוע עבודות ההנדסה האזרחיות בפרויקט עבוד דורי קבוצה (ועבור GTS ). התמורה החוזית לדורי בנייה הועמדה על סך של 52,000,000 $ (חמישים ושניים מיליון דולר ארה"ב).
16. עבודות ההקמה של תחנת הכוח החלו עוד בשנת 2011 ונמשכו מספר שנים.
תמצית טענות התובעת בכתב התביעה
17. בכתב התביעה טענה התובעת כי עבודות הקמת תחנת הכוח בוצעו בפועל על ידי WG, כאשר הנתבעת שימשה לה כקבלן משנה.
18. בהינתן עובדות אלו, כמו גם הוראותיו של הסכם הייזום העדכני, זכאית התובעת לקבלת התמורה הנקובה באותו הסכם, כמו גם להעתקי המסמכים המלמדים על היקף העבודות והתמורה אשר שולמה לידי הנתבעת בפועל, לצורך חישוב מדויק של שכרה.
19. עת סירבה הנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה, נדרשה התובעת להליך המשפטי, ובמסגרתו הוסיפה ועתרה למתן היתר לפיצול סעדיה, וזאת עד להשלמת התמונה העובדתית באשר להיקף התמורה אשר התקבלה על ידי הנתבעת בגין הקמת תחנת הכוח, וכפועל יוצא כימות שכרה.
תמצית טענות הנתבעת
20. במסגרת בקשת הרשות להתגונן (אשר הפכה לכתב הגנתה של הנתבעת) נטען כי כל מטרתו של הליך זה היא לשמש משקל נגד להליכים משפטיים אחרים בהם נקטה דורי קבוצה (בשמה כיום קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ) כנגד מר אדלסבורג וקבוצת החברות אשר בשליטתו, לרבות התובעת, נוכח התנהלותם בפרויקט תחנת הכוח.
21. לגופה של התביעה טענה הנתבעת כי לא התגבשו התנאים לצורך חיובה בתשלום סכום כלשהו לתובעת, וזאת מהטעמים הבאים:
א. הסכם הייזום העדכני, עליו מבססת התובעת את תביעתה, אינו בגדר הסכם תקף ומחייב, וזאת מקום בו לא אושר כדין על ידי האורגנים המוסמכים בנתבעת.
ב. בניגוד להתחייבויות התובעת בהסכם הייזום העדכני, לא ננקטו על ידה פעולות ייזום כלשהן, אשר מכוחן או בשלן התאפשר לנתבעת לבצע את העבודות בפרויקט. משכך, גם לא קמה לתובעת זכאות לקבלת תמורה כלשהי.
לעניין זה ביקשה הנתבעת להדגיש כי אף בכתב התביעה לא נטען, וממילא לא הובאו ראיות כלשהן המלמדות על כי התובעת פעלה לצורך קידום התקשרותה של הנתבעת בהסכם עם WG, לא כל שכן כי הייתה ה"גורם היעיל" באותה עסקת תיווך נטענת.
ג. אין בסיס לטענה החדשה אשר הועלתה על ידי התובעת לאחר הגשת כתב התביעה, ובמסגרת הדיון בבקשה לסילוק על הסף, על פיה שירותי הייזום הוענקו לנתבעת טרם ההתקשרות בהסכם הייזום העדכני, וזאת בין היתר, נוכח לשון ההסכם, הצופה פני עתיד.
ד. תנאי מקדים לכניסתה של דורי קבוצה כשותפה לפרויקט תחנת הכוח, היה כי תינתן לה האפשרות לבצע את עבודות ההנדסה האזרחית במסגרתו.
עובדה זו עולה, בין היתר, מתצהירים אשר הוגשו על ידי נציגי התובעת עצמה, במסגרת הליך משפטי אחר המתנהל בין הצדדים בעניין תחנת הכוח, ויש לראות את הנטען בהם, כהודאת בעל דין של התובעת בכך.
בהינתן האמור לעיל, ביצוע העבודות הקבלניות בתחנת הכוח אינו פועל יוצא של פעולות ייזום כלשהן של התובעת, כי אם תנאי מקדים אשר הוצב טרם כניסתה לפרויקט ואשר דוראד כמו גם יתר בעלי המניות, היו נכונים לקבלו.
ה. הנתבעת ביקשה להפנות את שימת הלב לעובדה כי גם לשיטת התובעת נכרת הסכם הייזום העדכני בין התובעת לדורי בנייה, בעוד הסכם קבלן המשנה נכרת בין GTS ודורי קבוצה, וממילא לא נטען כי התובעת ביצעה פעולות ייזום כלשהן עבור דורי קבוצה ביחס להקמתה של תחנת הכוח.
עובדתית, שימשה הנתבעת כקבלן משנה של דורי קבוצה, לצורך ביצוע העבודות בפרויקט, וזאת מכוחו של הסכם אשר נכרת ביניהן ביום 8.9.2011.
לנתבעת אין ולא הייתה כל התקשרות ישירה מול WG, היא לא שימשה כקבלן משנה שלה ולא ביצעה עבורה עבודות, בהתאם להוראות הסכם הייזום העדכני.
כפועל יוצא, אף לא ניתן להורות כי הנתבעת קיבלה תשלום כלשהו מ- WG, אלא כי מלוא התמורה בגין ביצוע העבודות הקבלניות התקבלה מדורי קבוצה בלבד.
ו. הנתבעת שבה והפנתה לעובדה כי דורי בנייה ודורי קבוצה הינן שתי חברות, אשר כל אחת מהן, מהווה אישיות משפטיות נפרדת.
העדים
22. מטעם התובעת העידו העדים הבאים:
מר אוריה אדלסבורג – בעל השליטה בקבוצת אדלטק.
מר אורי וילד – שימש כמנכ"ל אדלטק משנת 2003.
עו"ד עמידן לויטן – היועץ המשפטי של אדלטק משנת 2011.
23. מטעם הנתבעת העידו העדים הבאים:
מר אסף מור – שימש כמנכ"ל דורי בנייה בין השנים 2008-2011 ובין השנים 2016 -2014.
מר אלעד כץ – שימש כסמנכ"ל הנדסה בדורי בנייה בין השנים 2008-2011 (ואשר קודם לכן שימש כסמנכ"ל ביצוע בדורי בנייה, החל משנת 2006).
מר רונן אשכנזי – מנכ"ל דורי קבוצה בשנים 2011-2012 ויו"ר דירקטוריון דורי בנייה בין השנים 2011-2014.
המחלוקות בקליפת אגוז
24. לצורך ההכרעה בשאלת זכאותה של התובעת לקבלת תשלום כלשהו מהנתבעת, נדרשתי לסוגיות המרכזיות הבאות:
א. האם ניתנו על ידי התובעת, שירותי ייזום, אשר מטרתם לקדם התקשרות הנתבעת כקבלן משנה של WG לצורך ביצוע העבודות האזרחיות בתחנת הכוח, וזהות הגורם לו ניתנו, ככל וניתנו.
ב. האם היה בפעולות התובעת (ככל והיו כאלה) כדי להביא להתקשרות הנתבעת או דורי קבוצה בהסכם קבלן המשנה.
ג. האם עמדה לנתבעת, ממילא, זכות קנויה לביצוע העבודות האזרחיות בפרויקט.
ד. הודאה בקיומו של חוב מצד הנתבעת.
ה. שיעור דמי הייזום המגיעים לתובעת, ככל ומגיעים.
אציין כי ביום 25.6.2018 חזרה בה הנתבעת מטענת הגנה נוספת על פיה הסכם הייזום העדכני לא קיבל את האישורים של האורגנים המוסמכים ועל כן לא תקף. משכך, איני נדרשת עוד לסוגיה זו. (עמוד 5 שורות 10-14 לפרוטוקול הדיון, עדותו של מר אסף מור בעמוד 63 שורה 28 - עמוד 64 שורה 3 לפרוטוקול הדיון).
שירותי הייזום
25. באשר למתן שירותי הייזום היו הצדדים חלוקים בעמדתם וגרסתם בסוגיות הנוגעות לעצם מתן שירותי הייזום על ידי התובעת, מועד מתן שירותי הייזום, השפעת מתן השירות על ההתקשרות, וזהות הגורם לו ניתנו אותם שירותים.
26. מדובר בארבע מחלוקות נפרדות, אשר ההכרעה בכל אחת מהן משלבת בחובה מחלוקות עובדתיות וסוגיות אשר עניינן פרשנות הוראותיו של הסכם הייזום העדכני.
27. מעיון בכתבי הטענות כמו גם סיכומי הצדדים ניתן היה להתרשם כי כל אחד מהצדדים להליך מבקש לפרש את הוראות הסכם הייזום העדכני בצורה שונה, תוך שהוא מפנה להוראות שונות בגוף ההסכם, כמו גם לראיות חיצוניות מסוימות ומוגדרות, אותן מצא כרלוונטיות.
28. נוכח הפערים המהותיים בין עמדות הצדדים, כמו גם חשיבות נוסחו של הסכם הייזום העדכני, מצאתי להקדים ולצטט את נוסח המסמך לגופו, כמו גם לתת את הדעת לסל הכלים המשפטי העומד לרשותי בעת בחינת טענות הצדדים, וככל ואלו נוגעות לכלים הפרשניים של הסכם הייזום העדכני.
נוסח הסכם הייזום העדכני
29. הסכם הייזום העדכני כלל את ההוראות הבאות:
19.7.2010
אסף מור
חברת א. דורי בניה בע"מ
למען הסדר הטוב הרינו להעלות על הכתב את הסיכום ביננו בקשר עם ביצוע עבודות קבלניות עבור חברת Wood Group מארה"ב, או כל חברה קשורה אליה (להלן: "WG").
בהתאם לסיכום, הרינו לאשר ולהתחייב כדלקמן:
1. בכל מקרה בו יבוצעו עבודות קבלניות עבור WG הקשורות בהקמת תחנת כוח בישראל, אזי בתמורה לשירותי הייזום שהוענקו לחברת א.דורי בניה בע"מ (להלן: "א.דורי") ישולם לחברת אדלטק אחזקות בע"מ (להלן: "אדלטק") 5% מכל תשלום שיתקבל מ- WG.
2. התשלום בתוספת מע"מ כדין ישולם לאדלטק בתוך חמישה ימים מהמועד בו יתקבל התשלום מ-WG.
3. אדלטק תהיה זכאית לקבל מא.דורי העתק מכל המסמכים הנוגעים לביצוע העבודות כאמור, לרבות כל החשבונות הנוגעים לביצוע העבודות כאמור.
בכבוד רב,
אדלטק אחזקות בע"מ א. דורי בניה בע"מ
30. המסמך נחתם על ידי הצדדים (כאשר ביחס לנתבעת קיימת גם חותמת), תוך ציון תאריך 24.11.10, והודפס על גבי נייר מכתבים של "אדלטק חברות חשמל מתקדמות".
פרשנות הוראות הסכם הייזום העדכני.
31. באשר לכלים לפרשנותו של ההסכם, הרי שסוגיה זו של פרשנות הוראותיו של חוזה, העסיקה ומעסיקה את בתי המשפט במשך עשרות שנים.
32. אחד מפסקי הדין המרכזיים אשר ניתנו בנושא זה היה ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום בע"מ, פ"ד מט(2) 265, (להלן: "פסק הדין בעניין אפרופים"), במסגרתו פסק בית המשפט העליון, מפי כב' הנשיא דאז פרופ' א. ברק את הדברים הבאים:
"חוזה מתפרש על פי אומד דעתם של הצדדים. אומד דעת זה הוא המטרות, היעדים האינטרסים והתוכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשימם. על אומד הדעת למד הפרשן מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. שני מקורות אלה "קבילים" הם. בעזרתם מגבש הפרשן את אומד דעתם המשותף של הצדדים. המעבר מהמקור הפנימי (לשון החוזה) למקור החיצוני (הנסיבות החיצוניות) אינו מותנה במילוי תנאים מוקדמים כלשהם. לא נדרשת כל בחינה מוקדמת, אם לשון החוזה היא ברורה אם לאו. שאלה זו תתבהר רק בסיומו של התהליך הפרשני."
בפסק הדין בעניין אפרופים נפסק כי מכלול יחסי הצדדים כפוף לפרשנותו של בית המשפט, ואף מקום בו החוזה פשוט וברור על פניו, מוטלת על בית המשפט החובה לבחון את אומד דעתם של הצדדים, ואף יכול ותינתן לאומד דעתם זה, על בסיס מכלול הנתונים, עדיפות על הכתובים.
לעניין זה ראה גם דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות נ' מדינת ישראל פ"ד פא(2) 1, במסגרתו נתנה הדעת להיקף שיקול הדעת של בית המשפט, בפרשנות ההוראות החוזיות, כמו גם ע"א 154/80 בורכרד ליינס לימיטד לונדון נ' הידרו-בטון בע"מ, פ"ד לח(2) 213 – במסגרתו נקבע כי לצורך בחינת אומד דעתם של הצדדים יש להביא ראיות ומקום בו אין תשובה לשאלה הדורשת הכרעה בטקסט עצמו, ניתן להוסיף על האמור בחוזה הוראות על בסיס הוראות הדין כמו גם ניתן להתחשב בהסדרים נורמטיביים – דהיינו פרשנות במובן הרחב.
33. על אף מסקנות פסק הדין בעניין אפרופים ופסקי דין נוספים אשר חזרו על הנקוב בו, נמצאו במהלך השנים גם פסקי דין אשר ביקשו לשוב ולשים דגש, דווקא על לשון הוראות החוזה.
בעניין זה ניתן לדוגמא למצוא את פסק דינו של כבוד השופט דנציגר בבית המשפט העליון במסגרת ע"א 5856/06 אמנון לוי נ' נורקייט בע"מ ואח' (פורסם במאגרים משפטיים; 28.1.2008) , שם נקבע בין היתר:
" יתר על כן, אני סבור כי על אף כללי הפרשנות שנקבעו בהלכת אפרופים ובהלכת ארגון מגדלי ירקות, מן הראוי כי במקום בו לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, כגון המקרה שבפני, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם. עיקרון זה מקבל משנה תוקף שעה שלשון ההסכם הברורה והחד משמעית מתיישבת עם ההיגיון המסחרי הפשוט ..."
כן ראה ע"א 5925/06 אלי בלום נ' אנגלו סכסון סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ, (פורסם במאגרים משפטיים; 13.02.2008) שם נקבע:
"לאחרונה הבעתי את דעתי לפיה כאשר לשון ההסכם היא מפורשת, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם (ע"א 5856/06) לוי נ' נורקייט בע"מ ([טרם פורסם], [פורסם בנבו], 28.1.08) (להלן – עניין לוי)] ואני סבור כי דברים אלו יפים גם לעניין שבפני."
וכן ע"א 2001/08 (י-ם) דהן עודד נ' כתר הוצאה לאור בע"מ, (פורסם במאגרים משפטיים).
34. במסגרת תיקון מס' 25 לחוק החוזים [חלק כללי] התשל"ג 1973 (להלן: "חוק החוזים") ניתן היה לראות כדי חיזוק המגמה להטיית כובד המשקל להוראות החוזיות כפשוטן.
35. המגמה שתוארה לעיל, נדונה פעם נוספת במסגרת דיון בפני כב' בית המשפט העליון בשנת 2012 במסגרת רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חב' לתביעות בע"מ בשם מגדל חב' לביטוח ואח' (פורסם במאגרים), כמו גם דנ"א 797/12 לסיטר נ' פרידנברג ואח' (פורסם בנבו ביום 16.8.12), ע"א 2232/12 הפטריארכיה הלטינית בירושלים נ' סמיר פארוואג'י (פורסם בנבו ; 11.5.14). בפסקי דין אלו, ניתן שוב דגש לצורך בבחינת כוונת הצדדים, גם אם זו חיצונית לכתוב אך תוך הכרה בכך שהכלי הראשון העומד לרשות בית המשפט, הן הוראות ההסכם עצמו.
36. לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם; 20.11.2019) (להלן: "פסק הדין בעניין ביבי כבישים"), במסגרתו שב כב' בית המשפט העליון ובחן את סוגיית הפרשנות של הוראות חוזיות.
במסגרת זו מצא כב' השופט שטיין להבחין בין חוזים אשר הוגדרו על ידו כ"חוזי יחס פתוח המנוסח בקווים כלליים בלבד", לבין חוזים אשר הוגדרו כ- "חוזה סגור עם התניה מלאה".
בעוד שאת חוזי היחס יש לקרוא כאלו הם– " מסמיכים את בית המשפט לקרוא לתוכם תנאים וחיובים חדשים, שלא הוסכמו מראש, על בסיס עקרונות משפט רחבים כמו תום לב, הגינות וסבירות, שכל אלו מותאמים למרות החוזה"; הרי שאת החוזה הסגור, יש לראות כ- "חוזה ממצה שכל תנאיו מוגדרים באופן ברור ונהיר והוא אינו זקוק לפרשנות יצירתית.... חוזה סגור מנוהל על ידי כללים פורמליים, שעיקרם דרישת הכתב".
כב' השופט גרוסקופף, אשר הצטרף לתוצאות פסק דינו של כב' השופט שטיין הוסיף התייחסותו וטען כי בעוד כב' השופט שטיין ביקש לעשות הבחנה בין החוזים תוך מתן הדעת לרמת הפירוט של החיובים והזכויות, הוא עצמו סבר כי אותה הבחנה נעוצה בזהות המתקשרים בהסכם ולאו דווקא ברמת הפירוט המצויה בהוראות ההסכם.
37. בהינתן כל אלו, ובמיוחד בהיתן הוראותיו של פסק הדין בעניין ביבי כבישים, נבחנו טענות הצדדים המתייחסות להסכם הייזום העדכני, וכמפורט להלן;
38. הסכם הייזום העדכני הוא הסכם פשוט, צר ומוגדר בהיקפו.
אין המדובר בהסכם אשר מטרתו לייצר או לבנות מערכת יחסים רחבת היקף בין שני צדדים לאורך זמן ובמכלול של נושאים אלא למעשה בהסכם תיווך, במסגרתו נקבע כי מקום בו יבוצעו על ידי הנתבעת עבודות קבלניות עבור WG הקשורות בתחנת הכוח, אזי בתמורה למה שהוגדר כ-"שירותי הייזום", תשולם התמורה הנקובה באותו הסכם.
מן העבר השני, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי ההסכם אינו כולל הגדרת לוחות זמנים, מיהות אותם "שירותי ייזום" הנזכרים בו, והיקפם.
39. באשר לזהות הצדדים - עסקינן בצדדים שהם צדדים מתוחכמים במובהק, בעלי ידע וניסיון בתחום העסקי, אשר אין זו להם ההתקשרות החוזית היחידה או הראשונה. כן מדובר בצדדים אשר ניתן היה להתרשם נוכח התנהלותם בהמשך, כי יכולים היו, וייתכן ואף קיבלו, ייעוץ משפטי.
מקום בו מדובר בצדדים אשר אינם הדיוטות (ואף לא בקירוב לכך), ונוכח היקף ותוכן הוראותיו של ההסכם, יש להורות כי במקרה דנן, ראוי כי היקף התערבותו של בית המשפט בפרשנות הוראותיו על דרך של פנייה למקורות חיצוניים, תהא מצומצמת.
לא מצאתי, בהינתן זהות העושים, מהות ההסכמות והיקף המחלוקת, כי קיימת הצדקה לכך שבית המשפט יידרש לשימוש בכלים פרשניים משמעותיים, או איתור של כוונת הצדדים מתוך כלל הראיות החיצוניות להסכם, כפי שהונחו בתיק בית המשפט, אלא ככל ועד כמה שלא ניתן היה להבין כוונה זו במפורש מתוך הכתוב, וממילא, כפי שיובהר להלן, לא היה באותן ראיות חיצוניות כדי לשנות ממסקנות פסק הדין.
ומן הכלל אל הפרט;
מתן שירותי הייזום
40. לטענת התובעת, בהינתן האופן בו נוסח הסכם הייזום המתייחס בלשון עבר לשירותי הייזום , יש להורות כי שירותי התובעת הוענקו קודם לחתימת הצדדים על ההסכם וכי החתימה בפועל נועדה אך לצורך הסדרת התמורה המגיעה לה בגין שירותים אלו (ראה עדות מר אדלסבורג בעמוד 33 שורות 16-19 לפרוטוקול הדיון וכן ס' 19 לסיכומי התובעת).
41. מאידך, לטענת הנתבעת, פרשנות התובעת את הוראות הסכם הייזום העדכני אינה עולה בקנה אחד עם הכתוב או עם הראיות האחרות בתיק, והן נטענו על ידי התובעת, מקום בו היא מודעת לעובדה כי לא ניתנו על ידה שירותי ייזום כלשהם ואף המסמכים אשר צורפו על ידה לתצהירים, נושאים תאריכים המאוחרים למועד החתימה על אותו הסכם, ועומדים בסתירה לטענות המתייחסות למועד ההתקשרות.
עוד ביקשה הנתבעת להפנות לסעיפים שונים מתוך ההסכם המלמדים על התחייבויות צופות פני עתיד.
42. במחלוקת זו מצאתי כי בין אם תבחנה טענות הצדדים על בסיס נוסחו של ההסכם בלבד, ובין אם על בסיס כלל הראיות אשר הוגשו לתיק, בין אם תתקבל טענת התובעת בדבר השלמת מתן השירות קודם להתקשרות בהסכם הייזום העדכני ובין אם לאו, לא יהא בכך כדי להביא לדחיית טענות התובעת בדבר זכאותה של התובעת לקבלת התמורה מכוח הוראותיו של הסכם הייזום העדכני, וזאת כפי שיפורט להלן;
43. נוסחו של ההסכם, עומד בקנה אחד עם עמדתה של התובעת, והוא נוקט, בכל הנוגע למתן שירותי הייזום על ידי התובעת, בלשון עבר, דהיינו של שירות שניתן בפועל, קודם להתקשרות הצדדים.
אותן הוראות בהסכם הצופות פני עתיד, התייחסו להתקשרות שבין הנתבעת לבין WG או לאפשרות עצם ביצוען של העבודות הקבלניות בפועל על ידי הנתבעת, אך לא לאלו אשר עניינן קיום התחייבויות התובעת.
עת עסקינן בצדדים מתוחכמים, אשר אין זו ההתקשרות החוזית הראשונה שלהם; מקום בו ההסכם נחתם על ידי מי שכיהן כמנכ"ל הנתבעת, איני סבורה כי יש מקום לפרש את ההסכם ככזה אשר במסגרתו הוטלו על התובעת חובות עתידיות למתן שירותי ייזום או תיווך , והכל במטרה להבטיח את התקשרותה של הנתבעת בהסכם כקבלן משנה לביצוען של העבודות האזרחיות בפרויקט תחנת הכוח.
חלף זאת יש לראות בכך משום הכרה בכך שניתנו שירותים וכי די במימוש ההתקשרות על מנת שתוכר זכאותה של התובעת לקבלת תמורה.
די בכך על מנת להביא למסקנה על פיה דין טענות הנתבעת, בסוגיה זו, להידחות.
44. גם מקום בו היה נמצא כי נוסחו של ההסכם אינו בהיר דיו, או יכול ויפורש בדרכים שונות, היה מקום להוסיף ולקבוע כי הראיות החיצוניות להסכם, תומכות בטענות התובעת בהליך זה, וכמפורט להלן;
45. באשר למועדים בהם ניתנו שירותי הייזום/תיווך על ידי התובעת, יופנו הצדדים לעדותו של מר אדלסבורג ממנה עלה כי חלק מאותן פעולות ושירותים ניתנו קודם לחלופת התכתובת בין הצדדים בעניין זה ונבעו מקשריו העסקיים עם חלק מהגורמים (ראה עמוד 34 שורות 33-35; עמוד 35 שורות 1-9, 14-21; עמוד 36 שורות 4-6 לפרוטוקול הדיון), וחלק לאחר אותו מועד.
46. חשוב מכך, גם מקום בו היה נמצא לקבל את מלוא טענות הנתבעת על פיהן התחייבויות התובעת היו התחייבויות נושאות פני עתיד, היה בראיות אשר הונחו בפני כדי לתמוך בטענה בדבר מתן שירותי הייזום בפועל, ותרומתם להתקשרות WG עם קבלן המשנה.
אותן ראיות מלמדות כי שירותי הייזום ניתנו בתחילה על ידי התובעת לנתבעת בהתייחס לאפשרות התקשרותה של התובעת עם חב' זורלו הטורקית, ובהמשך, במסגרת קידום אפשרות ההתקשרות עם WG.
47. באשר לזורלו, הוכח כי בין קבוצות אדלטק ומר אדלסבורג מטעמה, לבין חב' זורלו הטורקית, התקיימו קשרים עסקיים קודמים, ואותם צדדים שיתפו פעולה במסגרת מספר פרויקטים בתחום האנרגיה (ראה גם סעיפים 31-33 לתצהיר מר אדלסבורג).
בין היתר על רקע מערכת יחסים זו והמחשבה כי זורלו תוכל לשמש כקבלן ראשי לביצוע עבודות ההקמה של תחנת הכוח, נוצרה ההתקשרות המקורית בין כלל בעלי המניות של דוראד (ראה סעיף 23 לתצהיר מר אדלסבורג, עדות מר אלעד כץ בעמוד 56 שורות 1-10 לפרוטוקול הדיון, סעיף 10 לתצהירו של מר אסף מור, סעיף 50 לנספח 7 לתצהירו של מר אסף מור, סעיף 7 לנספח 8 לתצהירו של מר מור).
48. מר אסף מור, מנכ"ל הנתבעת בזמנים הרלוונטיים לתביעה העיד, כי לקראת סוף שנת 2008, התעורר חשש כי הנתבעת לא תשמש כקבלן מבצע של זורלו, ולפיכך, הוא עצמו פנה וביקש את עזרתו של מר אדלסבורג, וזאת בשל מערכת יחסיו עם זורלו (ראה עמוד 64 שורות 27-34 לפרוטוקול הדיון).
בהמשך הוא אף ביקש את סיועו של מר אדלסבורג גם במגעים וקידום אפשרות ההתקשרות עם WG (ראה עמוד 68 שורות 25-26 ועמוד 69 שורות 14-15 לפרוטוקול הדיון).
49. גם מר אלעד כץ, סמנכ"ל הנדסה בנתבעת, העיד כי הוא ראה את מר אדלסבורג כמי שיכול לסייע לדורי בנייה לקבל את העבודה, ומשכך הוא פנה אליו בבקשה לסיוע (ראה עמוד 57 שורות 9-13 לפרוטוקול הדיון).
50. מר אדלסבורג העיד כי על רקע מערכת היחסים בינו לבין זורלו, הוא פעל לצורך קידום ההתקשרות בינה לבין דורי ו'שיווק אותה' לנציגיה של זורלו. בין היתר הוא יזם, ארגן ותיאם פגישות בין נציגיה של זורלו לנציגיה של דורי, אשר בהן נדונו עניינים הנוגעים לביצוע העבודות ובוצע תיאום ציפיות (ראה סעיפים 34-43 לתצהירו).
לשיטתו גם לאחר חתימת הסכם דמי הייזום מיום 24.11.2008, הוא המשיך לסייע לדורי בכל הקשור להתקשרות עם זורלו, ובין היתר הועברו אליו טיוטות הסכם שהוחלפו בין הצדדים (ר' ס' 46 לתצהירו).
51. בסופו של יום, נוכח המשבר ביחסי ישראל טורקיה בשנת 2010, כוונת ההתקשרות עם זורלו, לא מומשה.
אני ערה לעובדה כי לכאורה, אין בהסכם הייזום המקורי או בהתנהלות התובעת ביחס להתקשרות בהסכם עם זורלו - כדי להשליך על התחייבויות הצדדים המפורטות בהסכם הייזום העדכני.
ואולם, גם מקום בו הייתי נדרשת לראיות החיצוניות להסכם, היה עיון באלו מלמד כי בהתנהלות התובעת מול זורלו ובדמיון בין הסכם הייזום המקורי להסכם הייזום העדכני, יש כדי לאושש את גרסת התובעת באשר להבנת שני הצדדים דבר השפעתו האפשרית של מר אדלסבורג על הקבלן הראשי בכל הנוגע להתקשרות בהסכם קבלן משנה.
52. עוד עלה מחומר הראיות כי הייתה זו זורלו עצמה אשר פעלה לקשר בין דוראד לבין WG (ראה סעיפים 47-50 לתצהירו של מר אדלסבורג וכן סעיף 9 לתצהירו של מר כץ).
גם בהתנהלותה זו של זורלו להבאתו של קבלן ביצוע חלופי, המצטרפת לקשריו של מר אדלסבורג עם זורלו, היה כדי לחזק את המסקנה על פיה התובעת והנתבעת גם יחד ראו חשיבות בנקיטתם של צעדים אשר יקדמו אפשרות התקשרותה של WG עם הנתבעת.
53. התובעת הוסיפה וטענה כי גם לאחר חילופי הקבלנים הראשיים (זורלו – (WG, היא המשיכה לשמש כחוליה המקשרת בין דורי ל-WG ובמסגרת זו יזמה, סייעה וקידמה את ההתקשרות ביניהן, לרבות על דרך של פגישות (אשר חלקן אף התקיימו במשרדי אדלטק). לעניין זה ראה לדוגמא סעיפים 51-54 לתצהירו של מר אדלסבורג.
54. לגרסה זו של התובעת נמצאו תימוכין בראיות אשר צורפו לתצהירו של מר אדלסבורג, כפי שיפורט להלן:
א. נספח 43 לתצהירו של מר אדלסבורג, הינו תצהיר שניתן ביום 14.6.17 על ידי המנוח מר אורי דורי ז"ל, במסגרתו הוא הצהיר כי "דורי בניה אכן קיבלה את עבודות ההנדסה האזרחית בתחנת הכח דוראד בסיועה של אדלטק" (סעיף 19 לתצהיר).
ב. נספח 8 לתצהירו של מר אדלסבורג הינו מקבץ של זימונים לשיחות ועידה בין נציגי דורי בנייה לנציגי WG, להם היה שותף גם מר אדלסבורג.
ג. נספח 9 לתצהירו של מר אדלסבורג הינו שרשור של תכתובת דוא"ל, בין מרק דובלר מחב' GTS, לבין מר אדלסבורג, מהתאריכים 8-9/8/2010, שעניינה פגישה משותפת עם דורי, במשרדי אדלטק, שארגן מר אדלסבורג.
במסגרת התכתבות זו כותב מר דובלר, בין היתר, למר אדלסבורג כדלהן:
" To confirm our meetings with U Dori…
As we discussed, the primary goal of the meeting will be to conclude an MOU for the commercial structure between U Dori and Wood Group. Supporting details around scope and price can follow.
Thank you for arranging this important meeting. We look forward to a successful meeting and agreement"
ומר אדלסבורג משיב:
"… I do share your opinion that we must conclude today an agreement that will incorporate the commercial structure of an agreement between U Dori and WG and will also include a basic work scope and price structure that can then be developed to a full detailed scope of work and T&C…".
ד. נספח 10 לתצהירו של מר אדלסבורג הינו שרשור תכתובת בין מר אלעד כץ למר אדלסבורג, בין התאריכים 11-13/8/2010, ממנה עולה כי טיוטות הסכם ומסמכים הועברו על ידי דורי גם למר אדלסבורג, שהוסיף את התייחסותו והערותיו.
מר אלעד כץ נחקר ביחס לכך והעיד :
"אני מבחינתי, אורי אדלסבורג לא היה איש חיצוני למיזם שנקרא דוראד, שמו גם מופיע בשם, הוא אחד מהמייסדים. כמו שציינתי קודם, הקשר שלו או להבנתי גם אם וגם היום, מי שהביא את זורלו לעסקה, שגם הם נכנסו שותפים לדוראד, היה אורי אדלסבורג. אני מבקש במייל להתייעץ איתו אם יש לו הערות מבחינת ההסכם" (ע' 56 ש' 18-21 לפרוטוקול הדיון).
הגם כי לכאורה ביקש מר כץ לראות באותה תכתובת כזו המועברת אך בשל היותו חלק מפרויקט תחנת הכוח, אין לכחד כי מדובר במעורבות הנוגעת להתקשרותה של דורי בהסכם כקבלן משנה, וממילא מצאתי קושי לאמץ את הניסיון לייחס את אותה מעורבות אך להיות מר אדלסבורג בעל השליטה בקבוצת אדלטק.
ה. גם מנספחים 11-14 לתצהיר מר אדלסבורג עולה כי טיוטות הסכם קבלן המשנה השונות, הועברו במקביל גם אל מר אדלסבורג – מה שמעיד על מעורבותו במשא ומתן, בזמן אמת. ככל ומדובר היה בהעברת מידע לשותפים בתחנת הכוח בלבד, ניתן היה לסבור כי יועבר מידע מגובש בתום המשא ומתן, ולכלל בעלי הזכויות בפרויקט.
ו. מנספח 15 לאותו תצהיר - ההתכתבות בין מר אדלסבורג לבין מר אלעד כץ, עלה כי מר אדלסבורג אף העיר הערות לנוסח המוצע ע"י דורי. בהינתן הוראותיו של הסכם הייזום העדכני, אני מוצאת קושי של ממש לאמץ גרסה כי המסמכים הועברו, על ידי הגורמים הבכירים ביותר בנתבעת, אך כאקט חברי של התייעצות בין שותפים.
ז. מנספחים 16-18 לתצהירו של מר אדלסבורג עלה כי הוא שימש כמעין איש קשר בין דורי לבין WG.