שני הצדדים מפנים לפסק הדין בתביעת הפינוי, אולם לא טענו כי נקבעו שם ממצאים המהווים מעשה בית הדין להליך זה. פסק הדין ניתן לאחר דיון קצר ולא נקבעו בו ממצאים עובדתיים בדבר מצב מערכת החשמל. אמנם נקבע שם כי מסתברת יותר הטענה כי הליקויים במערכת החשמל, שטיבם לא פורט בפסק הדין, היו קיימים טרם קבלת החזקה, אולם אין בקביעה זו הכרעה עובדתית בדבר טיבם של הליקויים ויש להכריע בשאלה זו במסגרת הליך זה.
בסוף פסק הדין נקבע:
"במידה והתובע יבחר שלא לתקן בעצמו את רשת החשמל, רשאי הנתבע לתקן על חשבונו ולדרוש את הכספים מהתובע".
פסק הדין בהליך הפינוי לא הטיל חובה על התובע לבצע תיקונים בפועל, אלא מטרת ההוראה הייתה ליצור מנגנון שיאפשר לצדדים להסדיר בהסכמה את המחלוקת בנוגע למצב מערכת החשמל, ולהמשיך ביחסי שכירות בהתאם להסכם.
הקביעה שם כי הנתבע רשאי בעצמו לתקן את הדרוש תיקון ולדרוש מהתובע את עלות התיקון נשענת על סעיף 9 לחוק השכירות והשאילה. מטרת המנגנון בפסק הדין הייתה ליצור ודאות ולאפשר את המשך יחסי השכירות, תוך שהנתבע יכול היה לתקן את שהיה דרוש תיקון לטענתו, ולקזז את עלות התיקון מדמי השכירות. למרבה הצער, מנגנון זה שתכליתו הייתה צמצום הנזק והחזרת הצדדים למסלול ההסכם, לא צלח.
טענת הנתבע כי התובע לא הסכים לקיזוז אינה מעלה או מורידה, שעה שניתנה לו הזכות בחוק השכירות והשאילה לתקן בעצמו ולקזז את עלות התיקון. על כן עמדת הנתבע כי התובע הפר את פסק הדין בכך שלא תיקן בפועל את ליקויי החשמל הנטענים, חסרת יסוד.
מצב מערכת החשמל בדירה והפעולות שנעשו לתיקונה
11. הנתבע יצר מצג לפיו מצב מערכת החשמל בדירה לא היה תקין באופן שהיווה הגבלה של ממש לשימוש במושכר, בהתאם לסעיף 7(א) לחוק השכירות והשאילה. אולם כפי שהובהר לעיל, התרופה בגין אי תיקון על ידי המשכיר היא תיקון על ידי השוכר, ולא ביטול ההסכם.
בתצהיר הנתבע העלה טענות כלליות ביחס למצב מערכת החשמל, ולמרות שטענותיו עלו אף בטרם הדיון בתביעה לפינוי המושכר, לא טרח לתעד את הבעיות הנטענות או לתמוך טענותיו בעדות או חוות דעת של חשמלאי שבחן את מערכת החשמל. על כן, לא ניתן להסתפק בעדותו היחידה של הנתבע שטען כי היו קיימות בעיות קשות של נפילת מתח, אי עמידה בעומס והפסקות חשמל חוזרות ונשנות.
התובע העיד כי לאחר פסק הדין בתביעת הפינוי, שלח את אביו שהוא חשמלאי במקצועו כדי שיבחן את טענות הנתבע ויתקן את הדרוש תיקון, למרות שסבר כי התיקונים לא היו באחריותו אלא נבעו משימוש לא נכון של הנתבעים ויצירת עומס על מערכת החשמל (עמ' 19, ש' 1-7).
מחלופת מסרונים שצירף התובע עולה כי מיום 2.2.17 דרש התובע את הערבות הבנקאית, וביום 20.2.17 שואל הנתבע מה קורה עם החשמלאי, כי בשבת קפץ החשמל של פלטת השבת.
בעדות הנתבע ביום 11.5.17 בהליך הפינוי העיד כי אביו של התובע בא ואמר כי יש שני נתיכים שצריכים להחליף אותם, אמר שיחליף, ובנוסף כי יבדוק את נושא הטענות בפרוזדור. התובע הבהיר שם את המחלוקת ביחס לליקויים:
"אז אמר שיש לו תקלות חשמל, אמרתי שאין בעיה אשלח חשמלאי, הוא ניסה לדבר איתו פעמיים שלוש ולא קבע איתו. בשיחה איתו אמרתי לו לך תביא חשמלאי ותגיד לי כמה עולה ותחייב אותי. אני רואה עובר שבוע ימים וגם לא זה.
ראיתי שמזה מתחמק, אבא שלי חשמלאי מוסמך מזה 40 שנה, אמרתי לו שילך אליו, אבא שלי התכונן לטיסה לאומן ובכל זאת הלך אליו, ראה שצריך להחליף נתיך אחד ,כי רוצה להפעיל גם מכונת כביסה וגם מייבש על אותו שקע. במקלחת הוא שם תנור חימום והיתה שם בעיה ואמרתי לאבא שלי שיתקן לו את זה. הוא קבע איתו כאשר חוזר מאומן ביום חמישי לתקן את זה"
עדות זו, סמוך לטענות בדבר בעיות במערכת החשמל, המתארת בצורה פשוטה ובהירה את התקלות שנוצרו והסיבה לגרימתן, מהימנה עליי.
12. אביו של הנתבע, דוד גבאי, פירט בתצהירו את הפעולות שעשה בדירה שנבעו מחיבור מספר מכשירים עם עומס חשמל גבוה על קו אחד. לשיפור המצב הקים ביצע דוד עבודות לבקשת הנתבע, כדי שיוכל לחבר מספר מכשירים ללא בעיות. בנוסף הוסיף שקע חשמל בארון מטבח והחליף שקע במרפסת. בחקירתו הנגדית לא נסתרה עדותו כי בביקורו הראשון בדירה טיפל בכל טענות הנתבע לכשל בעומסי החשמל, אשר נבעו מאופן השימוש של הנתבע ברשת החשמל.
הנתבע לא הציג כל עדות לכך כי המשיך להתלונן על קצרים או נפילות מתח במערכת החשמל, וודאי לא הוכיח קיומן של הפסקות חשמל חוזרות ונשנות. עולה כי תלונתו הראשונית של הנתבע אודות בעיות במערכת החשמל טופלה ובמועד בו שלח את ההודעה על ביטול ההסכם, לא היו תקלות חשמל, למעט נושא המסדרון שיידון להלן.
מצב החשמל במסדרון – ליקוי המחייב תיקון או מצב קיים המחייב שינוי מערכת החשמל בדירה
13. בתצהיר הנתבע הוסיף וטען כי קיימות בדירה בעיות שליטה של מתגים לפתיחה וסגירת האור ברחבי הבית, אין חשמל בחדר שינה והפרוזדור ללא חשמל. נטען כי בגין העלטה נתקלה הנתבעת ונפלה במסדרון ונגרם לה שבר בברך (מהמסמכים שצורפו מקופת חולים עולה כי אובחן שבר ביום 4.11.17).
בעדותו בהליך הפינוי תיאר הנתבע את מהות הבעיה:
"אם אני מדליק אור בפרוזדור, בחדר שינה מפסיק, אם מדליק בחדר שינה הפרוזדור מפסיק. בחדר הילדה הגדולה לומדת ולפעמים קם בלילה ללכת למטבח אין לי אור".
על תיאור דומה חזר בעדותו:
"הוא השתדל לתקן את הפרוזדור. היתה בעיה שהוא לא הצליח שאני נכנס לפרוזדור להדליק ולכבות שם. אם אני יוצא מהחדר להדליק פה ולכבות שם. אם היו מדליקים במקום אחד אי אפשר לכבות מהצד השני והפוך. אז הוא אמר שצריך להעביר נקודה שיחזור אחרי שיחזור מחו"ל, אז הוא לא חזר. שאלתי למה הוא לא בא וזה מוקלט וזה נשאר ככה", (עמ' 28, ש' 4 – 9).
ובהמשך, בעמ' 29, ש' 1 – 4:
"במקרה לחצתי במקום של השירותים על הפרוזדור ונדלקו האורות אצלה בחדר. היא אומרת לי תראה מה דלקת, אמרתי לה שלחצתי בכלל על מתג אחר. קראתי לסמי, הוא בא ואומר לי תראה פה בכניסה יש דבר כזה, אם אתה מנתק אותו זה לא עושה. ואז המתג השני לא מדליק ומכבה. זו הייתה הבעיה הכי גדולה".
עולה כי התיאור של הנתבע בתצהירו כי לא היה אור בחדר שינה ובמסדרון, לוקה בהגזמה וחסר בסיס. אף לשיטתו של הנתבע לא מדובר במצב של חושך במסדרון, אלא סוגיה הנוגעת לשליטה בפתיחת וסגירת האור במסדרון מהמתגים השונים בבית.
14. הנתבעים לא הסתפקו בטענה חסרת הבסיס כי היה חושך במסדרון, אלא טענו כי בגין העלטה נפלה הנתבעת ושברה את ברכה. הנתבעים לא צירפו את כל המסמכים התומכים בתאונה זו ולבקשת התובע ניתן צו ונמסרו לו המסמכים ממרפאת טרם, מהם עולה כי ביום 4.11.17 בשעה 13:54 התקבלה הנתבעת עם חבלה בברך שמאל. נרשם שם מפיה כי: "נפלה בזמן הליכה כושר (נתקלה)...".
בעדות הנתבעת לא נתנה הסבר מניח את הדעת לפער בין תיאור סיבת הנפילה במסמכים הרפואיים לבין עדותה כי נפלה בבית. לא מצאתי צורך להרחיב בעניין זה, אולם לא שוכנעתי כי אכן נפלה הנתבע בבית עקב החושך, כפי שטענה. טענה זו של הנתבעים משליכה על חוסר המהימנות שיש לייחס לכל טיעוניהם ביחס לבעיות החשמל.
גם אם הייתה בעיית שליטה על פתיחת וסגירת האור במסדרון, לא הייתה מניעה פשוט להשאיר אור במסדרון או ללמוד מהיכן ניתן לשלוט על האור. הצגת עניין זה כחשכה במסדרון וכתקלה בגינה לא ניתן לעשות שימוש בדירה, אין לה יסוד.
15. אין חולק כי התובע סירב להמשיך ולטפל בתלונות הנתבע ביחס למסדרון, בהן ראה כתלונות סרק לאחר שאביו בחן את העניין. דוד גבאי הבהיר בתצהירו את סוגיית המסדרון, באופן שבביקורו הראשון בדירה ביקש הנתבע כי ניתן יהיה להדליק את האור במסדרון מחדר השינה של הבת והוא הבטיח לבדוק עניין זה. בביקורו השני בחן את הבקשה וטען כי לא ניתן לבצע את בקשתו על בסיס מערכת החשמל הקיימת, אבל מצא פתרון מאולתר: "ביטלתי דבר אחד ובמקומו עשיתי לה מתג בכניסה לחדר שהיא תוכל להדליק את האור במסדרון". פתרון זה לא הניח את דעתו של הנתבע, אולם דוד טען כי זה מה שניתן לעשות במערכת החשמל הקיימת.
מעדותו של הנתבע עלה כי דוד ביצע את התיקון המאולתר, אולם העובדה כי לא ניתן להדליק את האור משני הצדדים של המסדרון נותרה בעיניו כבעיה מהותית.
בעדותו של דוד הבהיר:
"אני באתי ונתתי לו חשמל שידליק דרך אחרת, שיצא וידליק או שישאיר מנורה דלוקה, הדרישות שלו שידליק מהמיטה של הבת שלו. יש גם חשמלאי שהביא אותו וגם אמר שזה צריך לעשות מלוח חשמל קו מיוחד", (עמ' 16, ש' 21 – 23).
16. מבחינת העדויות עולה כי לא הייתה תקלה של חושך במסדרון, אלא תכנון מערכת החשמל היה באופן בו אופן הדלקת האור במסדרון לא היה נוח לנתבע. למרות שמעדויות שני הצדדים לא ניתן היה להבין עד תום את אופי הבעיה, שוכנעתי כי ניתן לנתבע פתרון שמנע את הבעיה של הדלקת האור בחדר הבת בעת פתיחת האור במסדרון. גם אם אופן השימוש באור במסדרון היה כרוך באי נוחות מסוימת, לא הוכח כי מדובר בפגם מהותי במערכת החשמל המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר. על כן, לא הוכח כי נפל פגם במערכת החשמל במסדרון אשר אותה היה חייב התובע לתקן.
מהראיות עולה כי כדי לשנות את המצב הקיים היה צורך בביצוע שינוי בחיווט החשמל במסדרון, ומשיכת קו חדש לצורך זה. פעולה זו סירב התובע לבצע, ולא מצאתי כי בסירובו הפר את ההסכם. כל כן עולה כי הנתבע לא הוכיח כי הייתה לו עילה לבטל את הסכם השכירות.
17. בחינת התנהגות הנתבע מלמדת כי בעיות החשמל הנטענות בדירה לא הפריעו לו לשימוש בה. לו היה מדובר בהפרעה של ממש, ניתן היה לצפות כי לאחר פסק הדין בתביעה לפינוי המושכר, היה פועל לתיקון הדרוש תיקון תוך הפעלת זכות הקיזוז. טענתו כי בחר שלא לעשות שינויים בחשמל כדי לא לשאת באחריות לנזק שייגרם, אינה משכנעת. לו היה מבוצע תיקון או שינוי על ידי חשמלאי מוסמך, לא ניתן היה לבוא בטענות לנתבע על טיב העבודה. כך ציין התובע במסרון ששלח לנתבע, וטענתו שם כי רואה בנתבע אחראי לעבודות לא נדרשות, אינה עילה מספקת לביטול ההסכם.
ביום 11.5.17 התקיים הדיון בתביעת הפינוי, ובמהלך החודשים יולי – אוגוסט 2017 התכתבו הצדדים במסרונים מהם עלה כי הנתבע בחן את האפשרות לתקן בעצמו, ואף הזמין חשמלאי שנתן לו הצעת מחיר, לבסוף בחר לא לתקן. בתכתובות מול התובע טען הנתבע כי קיבל הצעת תיקון בעלות של 13,200 ₪, בהמשך שולח מסרון ביום 14.8.17 אליו צורפה הצעת מחיר לעלות התיקון מאותו היום (ת/1). הנתבע בחר לא להציג הצעת מחיר זו בראיותיו, ולאחר עיון בה התבררה הסיבה להסתרתה, שכן מדובר בתיקונים בסך 300 ₪ בגין נתק ועבודת הזנת קווי חשמל בסך של 700 ₪ בלבד. עולה כי בגין עלות נטענת של 1,000 ₪ בחר הנתבע "לשבור את הכלים" ולבטל את הסכם השכירות.
עצם בחירת הנתבע לא לעשות דבר, מלמדת כי מצב מערכת החשמל לא הפריע לשימוש בדירה. יתרה מכך, הנתבע בחר שלא לפעול בהתאם להודעת הביטול ששלח ובה טען כי יעזוב את הדירה עד לסוף חודש ספטמבר 2017. בניגוד למצג זה, ולמרות שלא שונתה מערכת החשמל בהתאם לדרישותיו, בחר הנתבע לא לבצע עבודות במערכת החשמל בעצמו והמשיך להחזיק בדירה עד שפינה אותה רק ביום 23.04.18. עצם החזקת הדירה למשך תקופה ממושכת, ללא כל מחאה, עד למסירת ההודעה על פינוי הדירה סמוך למועד הפינוי, מלמדת כי לא הייתה כל בעיה מהותית במערכת החשמל בדירה.
חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעדויות המתווכים מטעמם התובע. המתווך אריק דדון אשר טיפל בהשכרת הדירה למשך ארבעה חודשים לחברת אינטל, תקופה שהסתיימה בסוף דצמבר 2016, סמוך לפני תפיסת החזקה על ידי הנתבע, הצהיר כי בתקופת השימוש של השוכרים לא היו כל טענות ביחס למצב הדירה ובפרט בנוגע למערכת החשמל. עדות זו לא נסתרה בחקירתו.
גם המתווך, יואב שפיר, אשר טיפל בהשכרת הדירה לנתבע, הצהיר כי לא היה ידוע לו על בעיות חשמל, והנתבע החל לטעון לראשונה לבעיות רק כאשר נדרש להמציא את הערבות הבנקאית. עד זה לא טיפל בעניין לאחר שנודע לו על תלונות הנתבע.
18. בהעדר ראיות מטעם הנתבע להוכחת כשל במערכת החשמל אשר הצדיק את ביטול הסכם השכירות מטעמו, נתלה הנתבע בשיחה שערך עם אביו של התובע ביום 21.07.17. ככלל, יש לבחון בזהירות שיחות המוקלטות על ידי צד אחד לשיחה אשר יוזם שיחה במהלך סכסוך משפטי וזאת כדי למשוך את הצד שכנגד בלשונו, ולחלץ ממנו הודאה בעובדה זו או אחרת.
תחילה, הגיש הנתבע תמליל קצר שערך מטעמו, ולאחר מכן הוגש תמליל ארוך יותר אולם בנסיבות העניין, ולאור המחלוקת בין הצדדים באשר לתוכן השיחה ומשמעות הנאמר בה, לא מצאתי לנכון להסתמך על התמלולים ויש ללמוד על תוכן השיחה מהאזנה להקלטה.
כזכור, השיחה נערכת לאחר הדיון בתביעת הפינוי ולאחר חלופת מסרונים בין הצדדים בהם מתווכחים הם בשאלה באחריות מי לטפל במערכת החשמל. הנתבע מודע לכך שהתובע לא מעוניין לבצע שינויים במערכת החשמל בדירה, ומנסה בשיחה למשוך את אביו של התובע בלשונו.
מהאזנה לשיחה עולה כי אביו של התובע (דוד), אשר חזר מחו"ל סמוך לפני השיחה לאחר שטיפל בדירה לפני צאתו, מנסה להבהיר לנתבע כי טיפל בבעיות שהיו בהתאם לבקשת בנו. הנתבע מנסה להכניס מילים לפיו כאילו אין חשמל בפרוזדור ולא עובד החשמל בחדר השינה, ודוד לא מאשר טענות אלו. דוד חוזר ואומר שמדובר בסכסוך בין הנתבע לבנו, וכי אמר לבנו מה צריך לעשות, אולם הוא אמר כי יטפל בעניין בעצמו.