פסקי דין

תא (ת"א) 25130-02-18 א. דורון מימון והשקעות בע"מ נ' דנישרא אינטרנשיונל בע"מ

22 אפריל 2020
הדפסה
בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 25130-02-18 א. דורון מימון והשקעות בע"מ נ' דנישרא אינטרנשיונל בע"מ לפני כבוד השופטת בכירה דורית קוברסקי התובעת: א. דורון מימון והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד קגן וע"ד פרדו נגד הנתבעת: דנישרא אינטרנשיונל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד סופרמן

החלטה

רקע
1. התובעת, א. דורון מימון והשקעות בע"מ (להלן: "דורון מימון"), היא חברה שעיסוקה בין היתר בתיווך פיננסי לצורך גיוס הלוואות במסגרת חוץ בנקאית. הנתבעת, דנישרא אינטרנשיונל בע"מ (להלן: "דנישרא"), היא חברה העוסקת כקבלן ראשי בביצוע עבודות בנייה (נספח א לתצהיר אורן דורון, מנהל דורון מימון, להלן: "דורון").

2. בשלהי 2013 דנישרא הייתה נתונה במצוקה תזרימית משמעותית היות ובנק הפועלים עימו עבדה באופן שוטף סירב להעמיד לה אשראי נוסף. במצב דברים זה דורון מימון הציעה לתווך בינה לבין גורם חוץ בנקאי שיוכל להעמיד לה אשראי.

3. ביום 25.2.14 הצדדים חתמו על הצעת התקשרות – מימון חוץ בנקאי במסגרתה נמסר לדנישרא כי הגורם המממן הוא "קבוצת אחים נאוי בע"מ" (להלן: "אחים נאוי"). מיד לאחר מכן דנירשרא גם חתמה על אישור קבלת מידע לפיו היא ו/או צד הקשור לה מאשרת לדורון מימון ו/או מי מטעמה לקבל מידע מהאחים נאוי בכל הנוגע להתקשרות העסקית בינה לבינו, לרבות מידע בנוגע להעמדת הלוואות. הצדדים מסכימים שאישור קבלת מידע מהווה חלק מההסכם.
(להלן: "החוזה", נספח ד לתצהיר דורון).

4. בהתאם לחוזה, דנישרא קיבלה הלוואה מהאחים נאוי ושילמה עמלת תיווך בסך 90,000 ₪ בצירוף מע"מ לדורון מימון.

טענות הצדדים
5. לטענת דורון מימון, דנישרא נטלה הלוואות נוספות מהאחים נאוי, באמצעות צדדים הקשורים לה ובין היתר: אמות דנישרא פארק אפק בע"מ, דנישרא רניטק – נדל"ן בע"מ, נמרה ניהול השקעות בע"מ, אושת – בנייה ונדלן בע"מ, דניב גני תעשייה בע"מ, דניב גני תעשייה סגולה (1993) בע"מ, דנישרא מרינה בע"מ, דנישרא פארקים תעשייתיים בע"מ, גלובוסנטר נתיבות, יחד פ.ל.צ.מ בע"מ, מ.יוחננוף ובניו (1998) בע"מ, מ.ג.ל כוכב מודיעין בע"מ, מסחר מבקירין בתנופה – חברה בע"מ, לובוסנטר גולד מרכזים לוגיסטיים (מסחר) בע"מ ועוד (להלן: החברות הקשורות", נספח ז' לכתב התביעה). פניות חוזרות ונשנות לדנישרא בבקשה לקבל פירוט על העסקאות שביצעה ו/או ביצעו צדדים קשורים לה נדחו (נספחים ז-י לתצהיר דורון) ועל כן במסגרת התביעה למתן חשבונות דורון מימון מבקשת לחייב את דנישרא ליתן לה חשבונות בדבר כל העסקאות שבוצעו בינה, או באמצעות צד הקשור לה, במישרין או בעקיפין לבין האחים נאוי. התביעה הועמדה על 401,000 ₪ תוך ציון שלאחר קבלת החשבונות ייתכן ודורון מימון תבקש לתקן את סכומה.

6. במסגרת כתב הגנתה של דנישרא נטען שסעיף 4 לחוזה הקובע שהוא איננו מוגבל בזמן, שלדנישרא לא תהיה כל טענה בעניין זה, וכי דורון מימון תהיה זכאית לשכר תיווך גם אם לא תהיה יעילה בגיוס ההלוואות – בטל בהיותו נוגד את תקנת הציבור (סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "החוק"). בנוסף נטען שהסעיף נכרת בתנאים של עושק (סעיף 18 לחוק), והוא אף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד (סעיפים 4(5) 4(6) לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, להלן: "חוק החוזים האחידים"). לגוף העניין, דנישרא הכחישה שהיא נטלה מהאחים נאוי הלוואות נוספות המזכות את דורון מימון בעמלה כלשהי ובכל מקרה, מוכחשת גם זכותה של דורון מימון לקבל מידע או נתונים מכל הלוואה שניתנה על ידי האחים נאוי לכל חברה אחרת הקשורה אליה.

7. דורון מימון הגישה כתב תשובה לטענות דנישרא במסגרתו התייחסה לטענות דנישרא ביחס לסעיף 4 לחוזה כמופרכות ונגועות בחוסר תום לב, היות והצדדים הסכימו שההתקשרות ביניהם תהיה ללא הגבלת זמן. דנישרא מנסה להסתיר את הסכומים הנוספים שקיבלה מהאחים נאוי כדי לחסוך בעמלת התיווך ובניגוד להוראות החוזה.

דיון
חוזה אחיד
8. סעיף 2 לחוק החוזים האחידים מגדיר מהו חוזה אחיד וקובע: "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם". דורון אמנם העיד שהתנאים בחוזה לא נקבעו מראש על ידי דורון מימון וכי נוהל מו"מ בין הצדדים ובמסגרתו הוחלפו מספר טיוטות, אלא שלא צורפה ולו טיוטא אחת. מצד שני, דנישרא לא הוכיחה שדורון מימון כרתה עם לווים אחרים חוזים בנוסח זהה. מכאן שלא הוכח שבחוזה אחיד עסקינן ואין לדון בחזקת הקיפוח הקבועה בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים.

עושק
9. טענת העושק שנטענה במסגרת הגנת דנישרא נזנחה בסיכומיה ועל כן אין מקום לדון בה (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ מיום 1.2.93 פורסם בנבו; ע"א 7919/11 חברת מעדני הצפון בע"מ נ' יהודה גואטה מיום 16.6.13 פורסם בנבו).

תקנת הציבור
10. סעיף 4 לחוזה קובע "משך זמן קיום הסכם זה איננו מוגבל בזמן, ובכל מקרה איננו מצריך מחברת א.דורון להיות יעילים בגיוס ההלוואות, אלא אם הלווה ידרוש מא.דורון סיוע בפגישת ההיכרות עם המלווה וכן סיוע בגיוס ההלוואה הראשונה והבאות אחריה. ללווה לא תהא כל טענה בדבר היות הסכם זה אינו מוגבל בזמן, ולא יבוא בטענה לכך שא.דורון איננה יעילה בגיוס ההלוואה...".
סעיף 30 לחוק קובע שחוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור – בטל.

11. בבואו של בית המשפט לקבוע אם סעיף בחוזה נוגד את תקנת הציבור, אל לו לתת ביטוי לתחושותיו הסובייקטיביות, אלא הוא חייב לתת ביטוי לתפיסות היסוד של החברה בה הוא פועל ולהשקפה המקובלת על הציבור הנאור, המבטאת את הערכים והמצפון הציבורי באשר להתנהגות ראויה, או בלתי ראויה ביחסים חוזיים בין פרטים. אמנם חופש החוזים הוא זכות חוקתית במובן זה שהאוטונומיה של הרצון הפרטי היא אחת מזכויות היסוד של האדם, אך בדומה לזכויות אדם אחרות, זכות זו איננה מוחלטת ויש לאזנה אל מול זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה. (ע"א 294/91 חברת קדישא ואח' נ' ליונל אריה קסטנבאום מיום 30.4.02 פורסם בנבו; רע"א 8821/09 פבל פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ מיום 6.11.11 פורסם בנבו).

12. בעיקרון חוזה אינו נערך לצמיתות שכן אין זו דרכן של הבריות לערוך חוזים שיעמדו בתוקפם לעולם ועד. אין זו מדיניות ראויה, מבחינה כלכלית או חברתית (ע"א 2491/90 התאחדות סוכני נסיעות נ' פאנל חברות התעופה מיום 3.5.94 פורסם בנבו). עם זאת, על בית המשפט לבחון את טיבה של ההגבלה, היקפה וטיב הקשר החוזי שבין הצדדים (ע"א 3156/98 בן ישי נ' ויינגרטן מיום 30.12.99 פורסם בנבו).

13. בענייננו, מצד אחד הסכמת הצדדים באה לידי ביטוי בחוזה ועל בית המשפט ליתן תוקף להסכמה זו, בפרט שמדובר בחוזה עסקי והמתקשרים בו מתוחכמים דיים לעשות שימוש בכלים המשפטיים לצורך עיצוב החוזה כרצונם (ראה עדותו של שמעון פינקלשטיין, שהיה רואה החשבון של דנישרא באותה עת, עמ 9 ש 27, עמ 10 ש 1-4, עמ 8 ש 27, עמ 9 ש 1-2; ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ מיום 20.11.19 פורסם בנבו; ע"א 8427/12 יעקובסון נ' ויגדור, מיום 22.12.14 פורסם בנבו). מצד שני, איזון זכות זו של דורון מימון עם הקביעה שהחוזה איננו מוגבל בזמן ולדנישרא לא תהיה כל טענה בעניין זה, לרבות הקביעה שדורון מימון לא צריכה להיות יעילה בגיוס ההלוואה כדי לזכות בשכר תיווך, מוביל למסקנה שמדובר בסעיף הנוגד את תקנת הציבור ועל כן הוא בטל. (ע"א 516/12 לופטהאנזה נתיבי אוויר גרמניים נ' התאחדות סוכני נסיעות תיירות בישראל ואח' מיום 13.4.14 פורסם בנבו).

14. על פי החוק קיימת אפשרות לביטול חלקי של החוזה (סעיף 19 לחוק, בג"ץ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' אריאל שרון מיום 19.10.03 פורסם בנבו), על כן נותרה לדיון השאלה מהו "הזמן הסביר" לקיומו. דורון העיד במסגרת חקירתו הנגדית שפרק זמן של 4 שנים ממועד הגשת התביעה הוא סביר לטעמו (עמ 7 ש 16). סבורני שיש לתחום את זמן ההתקשרות ל-4 שנים מיום חתימת הצדדים על החוזה (25.2.14), קרי חבות הצדדים על פי החוזה היא עד ליום 25.2.18.

"חברות קשורות"
15. תמוה שדורון מימון, אשר ניסחה את החוזה, שתכליתו הכלכלית הייתה שדנישרא לא תעקוף אותה ותיקח הלוואות באמצעות האחים נאוי על ידי חברות אחרות שהיא קשורה אליהן, ובכך תמנע מדורון מימון את אחוזי התיווך להם היא זכאית (עדות דורון עמ 5 ש 24-25, עמ 6 ש 7-12), לא הגדירה מהי "חברה קשורה".

16. בענייננו, מדובר בתביעה למתן חשבונות ובתביעה מסוג זה בשלב הראשון דורון מימון נדרשת להוכיח רק קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינה לבין דנישרא המצדיקה את מתן החשבונות ואת הזכות ולו לכאורה לגבי הכספים אודותיהם היא מבקשת לקבל את החשבונות (ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נגד מהדרין מיום 31.8.97 פורסם בנבו; ע"א 1842/90 אורי בר לב נ' פנינה (לוינסון) רפפורט מיום 16.10.94 פורסם בנבו). בשלב זה דורון מימון הוכיחה את זכותה ולו לכאורה על פי החוזה לקבל את החשבונות.

17. במסגרת התביעה דורון מימון ציינה את "החברות הקשורות" לשיטתה והוסיפה לפני כן את המילים "בין היתר". דנישרא רק הכחישה באופן כוללני וללא מתן כל הסבר את זכותה של דורון מימון לקבל את החשבונות ב"חברות הקשורות". אמנם במסגרת הדיון בא כוח דנישרא הצהיר שהוא מוכן לספק חשבונות ביחס להלוואות שדנישרא וחברות הבנות שלה נטלו מהאחים נאוי מיום חתימת החוזה ועד הגשת התביעה, אך חזר על התנגדותו להעביר נתונים לגבי חברות שלשיטתו הוא איננו יודע מי הן ומה הקשר שלהן לדנישרא (עמ 10 ש 19-23).

18. בא כוח דנישרא הכביר מילים בסיכומיו שדורון מימון הרחיבה את החזית ביחס לציון החברות הקשורות אל מול הנטען בתביעה, וביחס לפרשנות שדורון ייחס ל"חברה קשורה", כאשר העיד במסגרת חקירתו הנגדית שחתימתו של עמית הלפרין מנכ"ל החברה (להלן: "הלפרין") כערב להלוואות שחברה מסוימת לקחה, הופכת את אותה חברה ל"חברה קשורה" (עמ 5 ש 15-16). סבורני שבשני המקרים לא מדובר ב"הרחבת חזית". אמנם ההלכה היא שבעל דין איננו רשאי לסטות מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי מיום 17.12.13 פורסם בנבו), אך לגבי מספר החברות, נרשם מפורשות בכתב התביעה "בין היתר" וככל הנראה לאחר בדיקה נוספת של דורון מימון, הוספו חברות נוספות. לעניין עדותו של דורון ביחס לערבותו של הלפרין, ניתן לומר שעסקינן באותה יריעת מחלוקת ובאותם יסודות של סיפור המעשה. עדותו של דורון לא חרגה מהנטען במפורש ויש בה רק ניסיון לאמת את העילה הנטענת ואין בה לכשעצמה כדי ליצור הרחבת חזית ובפרט בתביעה מסוג זה (ע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי מיום 20.3.85 פורבם בנבו; ע"א 7798/17 גני באר שבע בע"מ נ' ליטה ניהול נכסים ומימון בע"מ מיום 18.4.19 פורסם בנבו).

19. סבורני שעצם החתימה של הלפרין כערב לחברה, אמנם מהווה "נורת אזהרה", אך אין בה לכשעצמה כדי להפוך את אותה חברה לה הלפרין ערב ל"חברה קשורה" לדנישרא בהיעדר תנאים אחרים. למעשה גרסתו של דורון במסגרת חקירתו הנגדית – לפיה גם לשיטתו "חברה קשורה" היא חברה שלדנישרא יש בה החזקה משמעותית (בין 30%-40%, עמ 5 ש 24-26), היא הפרשנות הנכונה ל"חברה קשורה" בנסיבות העניין. גרסתו זו גם מתיישבת עם חוק החברות, שמפנה בעניין זה לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, הקובע שחברה קשורה "היא חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברת האם שלה – השקיעה בה סכום השווה ל- 25% או יותר מההון העצמי של החברה אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה".

20. על כן אני קובעת ש"חברה קשורה" היא חברה שלדנישרא יש בה החזקה משמעותית (לפחות 30%) ולדורון מימון יש זכות לעיין בחשבונות של דנישרא, חברות הבנות שלה (כהסכמת בא כוחה) וחברות הקשורות לה על פי האמור לעיל, וזאת לתקופה שמיום חתימת הצדדים על החוזה ועד ליום 25.2.18.

21. התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 20.6.20 לאחר הצגת החשבונות.

ניתן היום, כ"ח ניסן תש"פ, 22 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.

דורית קוברסקי