31. עוד קבע בית המשפט העליון באותה פרשה (בפסקה קמט), כי לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת רף המינימום "שתחתיו לא נראה נסיבות כבעלות חומרה". בית המשפט ציין כי הדרישה שבחוק לפגיעה משמעותית, "אינה ניתנת לכימות מדויק". בה בעת ציין, כי "היא גבוהה מן הדרישה על פי סעיף 2(א)לחוק, הקובע מבחן של פגיעה בתחרות ולא יותר". מדובר, על פי דברי ההסבר להצעת חוק התחרות (תיקון מס' 5), התשנ"ט-1999, ב"מקרים חריגים".
32. ביחס לנסיבה שבסעיף קטן (1), פסק בית המשפט העליון כי יש "... להגדיר את גבולותיו של אותו 'ענף' המושפע מן העבירה, דהיינו, עלינו לבצע ניתוח מהותי של השוק הרלבנטי ושל גבולותיו" (ראו ע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל (20.3.2017), בפסקה 65 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר; ראו גם בעניין וול הנ"ל, בפסקה קיד). בהקשר זה פסק בית המשפט העליון, כי יש להידרש למספר רכיבים, אשר במרכזם "(א) הגדרת המוצר או השירות, ובכלל זה מיפוי קהל היעד; המתחרים הפוטנציאליים; והמוצרים התחליפיים. (ב) הגדרת השוק הגיאוגרפי. (ג) מיפוי חסמי הכניסה לשוק" (שם).
33. אשר לנסיבה שבסעיף קטן (3), פסק בית המשפט העליון כי אמת המידה המרכזית אינה ".... סכום הכסף האבסולוטי שהרוויחו (או עשויים היו להרוויח) הצדדים להסדר הכובל" (עניין דוידוביץ הנ"ל, בפסקה 69; ההדגשה במקור). נקבע עוד, כי "בחינתו של הנזק שנגרם מההסדר מעמיד במרכז את הציבור והפגיעה בו" (שם; ההדגשה במקור). עוד פסק בית המשפט העליון, כי "ככל שהנזק מהווה פגיעה חמורה יותר בתוצאות החברתיות החיוביות הנגרמות בעקבות התחרות החופשית כאמור, אזי יעלה הדבר לכדי פגיעה משמעותית בתחרות". לפיכך, הוטעם כי "אין המדובר במושג אבסולוטי אלא במושג יחסי הנגזר מחומרת הפגיעה האמורה. אף נזק אבסולוטי 'קטן' לכאורה מההסדר כובל, עשוי לפגוע פגיעה של ממש ברווחה הכלכלית, שכן ההסדר הכובל מוביל בפועל לעליית מחירים ולפגיעה בתמריצים להתייעלות ולחדשנות" (שם).
34. על רקע זה, נקבע באותה פרשה מבחן דו שלבי לבחינת הנסיבה המחמירה האמורה: "נדרשת, בשלב ראשון, עבודת כימות וחישוב של הנזק האובייקטיבי והאבסולוטי שנגרם וצפוי היה להיגרם מההסדר הכובל. בחינה זו הינה בחינה עובדתית ביסודה" (שם, בפסקה 70; ההדגשות במקור). אחרי כן, יש לבחון, "בשלב שני, את החומרה שיש לייחס לסכום האבסולוטי שנקבע, דהיינו, לבחון כבחינה משפטית את מידת הפגיעה בערך המוגן – התחרות החופשית. שאלה זו הינה שאלה יחסית, הנבחנת בהתחשב בנסיבותיו הקונקרטיות של ההסדר הכובל ...." (שם; ההדגשות במקור). לגבי בחינתה של שאלה זו, פורטו מספר קריטריונים, ובהם אופי הצרכנים שנפגעו או שהיו עלולים להיפגע מן ההסדר הכובל; השוק הרלוונטי, ובמיוחד גודלו; שיעור עליית המחירים בעקבות ההסדר הכובל (שם).