רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר
בקשה למחיקת סימן מסחר
288045 "Hilda" (מעוצב)
מבקשת המחיקה: Barilla G.e R. Fratelli-Societa Per Azioni
ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות'
בעלת הסימן: ר.ס. חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ
ע"י ב"כ: לוטי ושות'
ה ח ל ט ה
1. לפני בקשה למחיקת סימן מסחר (מעוצב), מספר 288045 בסוגים 29 ו- 30 (להלן: "הסימן הרשום" או "סימן הילדה"), לגבי:
1.1. תבלינים מכל הסוגים; תערובות תבלינים מכל הסוגים; צמחי תבלין מיובשים; תבלינים ותערובות תבלינים מכל הסוגים במנות אישיות; אבקות מרק, תרכיזי מרק, קוביות מרק ומרקים להכנה מידית; חמאת בוטנים; טחינה; ג'לי וג'לטין; קוקוס; סחלב; שום קפוא; עגבניות יבשות ועגבניות לחות, הנכללים כולם בסוג 29.
רטבים, סירופים ותמציות מכל הסוגים; רטבים מכל הסוגים במנות אישיות; קטשופ, חומץ, חרדל, מיונז, מיץ לימון, סויה, סילאן, טריאקי, עמבה, צ'ילי; צבעי מאכל; קפה, תה, קקאו ותחליפי קפה; ממרחי שוקולד, ממרחי קקאו; קוסקוס (סולת); מלח; אורז; סוכר מכל הסוגים ותחליפי סוכר; אבקת סוכר, סוכר וניל; קמח, קמח מצה וקורנפלור (קמח תירס); שמרים ואבקת אפיה; סודה לשתיה; שיבולת שועל; פירורי לחם וציפויים לטיגון ואפיה, הנכללים כולם בסוג 30.
2. הסימן הרשום נראה כך:
3. הבקשה לרישום הסימן הוגשה ביום 20.9.2016, על ידי ר.ס. חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ (להלן: "בעלת הסימן"). תחילה נתבקש הרישום בצבעי אדום, שחור לבן. ביום 25.9.2016 נתבקש תיקון הסימן כך שירשם בשחור - לבן כלומר ללא הגבלת צבע.
4. הבקשה לרישום הסימן קובלה על ידי מחלקת סימני המסחר ופורסמה ביום 28.2.2018 להתנגדויות בהתאם להוראת סעיף 23 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). ביום 30.5.2018 הגישה חברתBarilla G.e R. Fratelli-Societa Per Azioni, מבקשת המחיקה בהליך זה, (להלן: "מבקשת המחיקה" או "ברילה"), הודעת התנגדות לרישום הסימן. אולם התנגדות זו נדחתה בשל העובדה שהוגשה בחלוף המועד הקבוע להגשת התנגדויות ומשכך נרשם הסימן ביום 3.6.2018.
5. ביום 18.6.2018 הגישה מבקשת המחיקה בקשה למחיקת הסימן הרשום מכוח הוראות סעיפים 38 ו- 39 לפקודה. בעלת הסימן הגישה כתב טענות בתשובה ביום 21.10.2018 ובעקבות כך הוגשו ראיות הצדדים. בהסכמת הצדדים לא נערך דיון ולא נערכו חקירות לעדים והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. שלב הסיכומים הסתיים ביום 23.9.2020 עם הגשת הסיכומים בתשובה מטעם מבקשת המחיקה.
תמצית טענות וראיות מבקשת המחיקה
6. מבקשת המחיקה, ברילה, הוקמה בשנת 1877 והיא אחת מיצרניות המזון הגדולות בעולם. סימן הבית של ברילה משמש אותה לכל תחומי פעילותה מאז שנת 1969 ונראה כך:
7. סימן מסחר זה (שמספרו 65255), נרשם בישראל ביום 12.9.1991 (להלן: "סימן ברילה"). הסימן נרשם בסוג 30 עבור: "קפה, תה, קקאו, סוכר, אורז, טפיוקה, סגו, תחליפי קפה; קמח (לאכילה) ומוצרים עשויים מדגנים (למעט מזון לבהמות); לחם, ביסקויטים, ממתקים, עוגות, קרח אכיל, דבש, נופת, שמרים, אבקת אפיה, מלח, חרדל, פלפל, חומץ, רטבים (למעט רטבים לסלט); תבלינים".
8. לטענת מבקשת המחיקה, הסימן הרשום דומה עד כדי הטעיה לסימנה של ברילה ולכן אינו כשיר לרישום על פי הוראות סעיפים 11(9) ו-11(6) לפקודה. כמו כן, לטענת מבקשת המחיקה סימנה הינו בגדר סימן מסחר מוכר היטב ועל כן הסימן הרשום אינן כשיר לרישום על פי הוראות סעיפים 11(13) ו-11(14) לפקודה. המבקשת אף טוענת, כי בעלת הסימן מנסה להיבנות מהמוניטין שלה ועל כן הסימן נוגד את תקנת הציבור ואינו כשיר לרישום על פי הוראות סעיף 11(5) לפקודה.
9. ראיות מבקשת המחיקה כללו את תצהירו של מר סטפנו אדמי (להלן: "תצהיר סטפנו"), המשמש אצל המבקשת כראש מחלקת המכירות למזרח התיכון ולאפריקה. מר סטפנו הגיש גם תצהיר בתשובה לראיות בעלת הסימן (להלן: "תצהיר סטפנו בתשובה").
10. אל תצהיר סטפנו צורפו נספחים שונים כמפורט להלן. נספח B הינו מאמר המתאר את ההיסטוריה של סימנה של המבקשת תחת הכותרת the history of the Barilla logo -The .logo, from ugly sister to Cinderella מהמאמר ניתן ללמוד כי החברה פעילה ומשווקת תחת השם Barilla כבר מתחילת המאה העשרים (שנת 1910). כמו כן, הסימן עבר עם הזמן שינויים רבים עד לקבלת מראהו העכשווי הכולל אליפסה אדומה החל משנת 1946, ועם הכיתוב המתאים החל בשנת 1969.
11. נספח C כולל צילומים של מבחר מוצרי ברילה בהם ניתן לראות את סימנה של המבקשת על אריזות שונות. בנספחים D ו- E מצורפות דוגמאות לפרסומות שונות מרחבי העולם: אוסטרליה, אוסטריה, ברזיל, יוון, הונג-קונג, איטליה, מקסיקו, פולין, רוסיה, ערב הסעודית, שוויץ, תורכיה, הממלכה המאוחדת, ארה"ב, ספרד, צרפת, בוסניה ווייטנאם. בנספח F מופיע פרסום באמצעות סרטוני וידאו מרחבי העולם ומישראל. נספח G כולל צילומים מאירועים לקידום מכירות בארצות שונות, אוסטרליה, איטליה, פולין, רוסיה, איחוד האמירויות, ארה"ב והממלכה המאוחדת. נספח H מציג חסויות אשר נותנת ברילה תחת סימנה לקבוצות ספורט שונות וספורטאים מצטיינים. נספחים I, Jו- K מציגים פרסום בישראל בנקודות המכירה ובאמצעי מדיה שונים.
תמצית טענות וראיות בעלת הסימן
12. בעלת הסימן הינה חברה משפחתית ותיקה מאוד, אשר החלה לעסוק בתחום המזון, עוד בשנת 1929. החברה התאגדה בשנת 1985, וכיום ידועה גם בשם "רג'ואן". בעלי החברה ומנהליה הם האחים אילן ואיתן רג'ואן.
13. בעלת הסימן טוענת כי היא משתמשת בסימן במשך שנים עבור מוצריה השונים והחל בשנת 2007, החלה ב לייצר ולשווק רטבים מסוגים שונים. לצורך שיווק מוצרים אלה בחרה להשתמש בשם "HILDA". מקור שם זה הוא בשמה של דודתם של בעלי החברה - הגברת הילדה רג'ואן. בעלת הסימן ביקשה לעצב לשם זה לוגו ייחודי ולשם כך שכרה את שרותיו של המעצב הגרפי, מר רוני ברוקס. מאז שנת 2008, משתמשת בעלת הסימן שימוש בסימן נשוא בקשת המחיקה בהיקפים נרחבים.
14. בעלת הסימן טוענת כי לא הוכחה הטעיה בפועל של הצרכנים וגם אין חשש להטעיה. הסימנים נבדלים במבחן הצליל והמראה. בעלת הסימן טוענת כי הדמיון המטעה שנטען מתמקד בכך ששני הסימנים עושים שימוש גרפי באליפסה ובתוכה כיתוב. בפועל, הסימן הרשום הינו בצבעי אדום ולבן, כך שנוצר, לכאורה דמיון חזותי מטעה בין הסימנים. אולם בעלת הסימן סבורה, כי על פי הדין, בחינת הדמיון המטעה הנטען בין סימני מסחר מעוצבים תיעשה בין הסימנים כפי שנרשמו ולא בהתאם ליישומם בפועל.
15. בעלת הסימן מוסיפה כי השימוש ברכיב גרפי של אליפסה ובתוכה כיתוב ובצבעי אדום ולבן, אינו ייחודי ואינו בלעדי למבקשת המחיקה. חברות רבות וידועות ביותר במשק הישראלי עושות שימוש ברכיב גרפי זה. לצורך כך, הציגה המבקשת טבלה של סימנים שונים בצבעי אדום לבן, המשמשים חברות בתחום המזון, העושות שימוש ברכיב גרפי של אליפסה ובתוכה כיתוב דומיננטי.
16. בעלת הסימן טוענת כי הצרכן מסוגל להבדיל בין הסימנים השונים באמצעות שם המותג הואיל וסימנים רבים כוללים את אותם הצבעים ומשתמשים באותו רכיב גרפי. לפיכך, די במובחנות הוויזואלית והצלילית בין "BERILLA" לבין "HILDA" כדי לשלול את קיומו של הדמיון המטעה בין הסימנים.
17. באשר לסוג הטובין וחוג הלקוחות, טוענת בעלת הסימן כי ברילה משווקת בארץ מוצרים השונים מאלה המשווקים על ידה. כמו כן, מוצרי ברילה נמכרים ברשתות השיווק הגדולות ונחשבים מוצרי פרמיום בעוד שבעלת הסימן מתמקדת במגזר החרדי והערבי, בחנויות הפרטיות, ובשוק המוסדי ומוצריה זולים יותר. ביחס למבחן השכל הישר טוענת בעלת הסימן, כי העובדה שלא הובאה הוכחה להטעיה בפועל בשעה שבעלת הסימן משווקת את מוצריה תחת הסימן, כבר למעלה מעשר שנים, מוכיחה כשלעצמה שלא קיים דמיון מטעה בין הסימנים.
18. ראיות בעלת הסימן כללו את תצהירו של מר אילן רג'ואן,שהינו אחד משני הבעלים וממנהליה של בעלת הסימן (להלן: "תצהיר רג'ואן") וכן תצהירו של רוני ברוקס, בעליו של משרד העיצוב והמיתוג "רום גרפיק" (להלן: "תצהיר ברוקס").
19. תצהיר רג'ואן חוזר על טענות בעלת הסימן בכתב טענותיה, בדבר ההעדר דמיון מטעה בין הסימנים ומוסיף כי לאריזות מוצרי ברילה יש חוזי ברור ומובחן המבוסס על שימוש בולט בצבע כחול – באריזות, במכסי הצנצנות ובמדבקות, וזאת בצירוף חלונית תצוגה שקופה או צנצנת שקופה ובצירוף של צילומים ואיורים של פסטה וירקות. כל אלה הנתפסים כקשורים לפסטה ולרטבים. לתמיכה בטענתו, מצרף מר רג'ואן בסעיף 7.4.7 לתצהירו תמונות של מגוון מוצרי המבקשת המחיקה בעלי החוזי הנטען.
20. עוד טוען מר רג'ואן כי בעלת הסימן משווקת מוצרים המסומנים בסימן הרשום, כבר 11 שנים ועד היום נמכרו מיליארדים של מוצרים. היקף המכירות הינו משמעותי ביותר. לשם תמיכה בטענות אלה צורפו דוחות כספיים לשנים 2012 – 2019 (ראה נספח 3). לטענתו, במשך שנים אלה, לא הייתה הטעיה בפועל והמבקשת אף לא פנתה אל בעלת הסימן בבקשה להפסקת השימוש לפני שהוגשה הבקשה לרישום הסימן.
21. לנספח 2 לתצהירו של מר רג'ואן צורפו תמונות של מגוון מוצרי בעלת הסימן הנמכרים תחת הסימן HILDA. תמונות אלה מעידות לטענתו, כי מדובר במוצרים אינם משווקים כלל על ידי ברילה (העתק דף מוצרי ברילה המשווקים בישראל צורף כנספח 9).
22. מר ברוקס מצהיר כי עיצב את הסימן ללא קשר לסימנה של מבקשת המחיקה. בשל חלוף הזמן אין בידי מר ברוקס תיאור של תהליך העיצוב. אולם לתצהירו צורפו התכתבויות לפיהן הסימן עוצב והיה בשימוש כבר בשנת 2008. כמו כן, מציג מר ברוקס בתצהירו תמונות של סימנים שונים שעוצבו על ידי משרדו, בהם נעשה שימוש ברכיבים דומים לסימנה של בעלת הסימן (נספח 7 לתצהיר רג'ואן).
דיון והכרעה
חשש להטעיה לפי סעיפים 11(6) ו- 11(9) לפקודה
23. הבקשה למחיקה הוגשה כאמור מכוח הוראות סעיפים 38 ו-39 לפקודה. עילות המחיקה, העיקריות שפורטו לעיל מתייחסות לאי כשירותו הסימן לפי סעיפים 11(6) ו-11(9) לפקודה:
"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
...
(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;
...
(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;
24. המשותף לעילות אי כשירות אלו (וגם לחלופות הנוספות המפורטות בסעיף 11 לפקודה) הוא פוטנציאל ההטעיה המצוי בסימן המבוקש. כדברי כבוד השופטת ברלינר בפסקה 9 לפסק דינה בעניין ע"א 10959/05 Tea Board, India נ' Delta Lingerie S.A.OF Cachan, (פורסם בנבו, 7.12.2006) (להלן: "עניין Tea Board"):
"הטעות והסכנה להטעיה היא נשמת אפה של הפקודה. זוהי הסכנה העיקרית עמה היא מתמודדת".
25. המבחן המקובל לבחינת קיומה של סכנת הטעיה, הנגרמת כתוצאה מקיומו של דמיון מטעה בין הסימנים, הינו "המבחן המשולש". המבחן כולל את מבחני המשנה הבאים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין (ראו ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט כפר סבא בע"מ נ' חברת ל' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד יח(3) 275, 278 (1964)). אופן יישומם של מבחנים אלו בכל מקרה ומקרה אינו נעשה לפי סטנדרטים אחידים והוא מושפע מאופיו המבחין של הסימן הרשום ומהיקף ההגנה לה הוא ראוי (ראו ע"א 4116/06 Gateway Inc. נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע"מ, פסקה 16 (פורסם בנבו, 20.6.2007)) המשקל שיש ליתן לכל אחד ממבחני המשנה אף הוא אינו אחיד, ומשתנה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה (ראו עניין Tea Board, פסקה 10).
26. יצוין כי לצד המבחן המשולש הוחל בפסיקה גם מבחן ה"שכל ישר" (לעניין זה ראו למשל עניין Tea Board; רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ נז (2) 438, 453 (2003))
מבחן המראה והצליל
27. מבחן זה הוא המרכזי מבין שלוש המבחנים המרכיבים את המבחן המשולש, ומטרתו לעמוד על הדמיון והשוני הקיים בין הסימנים. עקרונות מבחן זה הותוו בשורה של פסקי דין וסוכמו, בין היתר, בפסק הדין בעניין אנג'ל שם נידון הדמיון בין סימניהם של שני סוגי לחמים מתחרים (ע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ (פורסם בנבו, 30.05.2013) (להלן: "עניין אנג'ל")):
"אופייהּ הכללי של ההשוואה נעוץ בכך שהחשש מדמיון מטעה מכוון דווקא לעין הבלתי-מיומנת שהתרשמה מהמוצר ברושם ראשון, ולא לעינו של מי שמכיר היטב את שני המוצרים אשר בוודאי אינו צפוי לטעות ביניהם (עניין טעם טבע, בעמ' 451; וכן ע"א 1611/07 דנציגר נ' מור, בפסקה 21 [פורסם בנבו] (23.8.2012) בו נקבע לגבי שלושת מבחני המשנה כי "יש לקחת בחשבון את זכרונו הבלתי מושלם של הצרכן, ואת העובדה שהצרכן עלול לפגוש בסימנים הרלוונטיים, לא כשהם מונחים זה לצד זה, אלא כל אחד בנפרד, כאשר הוא צריך ללקט מזכרונו את סממניו של המוצר המוכר לו בעת ההשוואה למוצר שלפניו"). המשקל היחסי אשר יש ליתן להיבט החזותי לעומת ההיבט הצלילי תלוי במספר משתנים, ביניהם סוג הסחורה הנדונה. כך, למשל, במוצרים המונחים על המדף אשר מקובל כי הצרכן נוטל אותם כאוות נפשו, נהוג לתת דגש לדמיון החזותי; בעוד שבמוצרים המונחים מעבר לדלפק ואשר נהוג לבקש אותם מהמוכר בדו-שיח בעל פה, ניתנת עדיפות לצליל (עניין טעם טבע, בעמ' 452; עניין אנ.אר.ג'י, סעיף 7 לפסק הדין " (31.8.2010))(שם בסעיף 27, הדגשות הוספו).
28. מן הכלל אל הפרט. הסימן הרשום שמחיקתו מתבקשת, נתבקש בתחילה תוך הגבלת צבעי הסימן לצבעי אדום, שחור ולבן, אולם, בעקבות בקשת בעלת הסימן נרשם הסימן בסופו של ההליך בצבעי שחור-לבן כלומר, ללא הגבלת צבע, ומשמעות הדבר היא כי בגדר הסימן הרשום רשומים סימנים בכל שילוב צבעים. בפועל, נעשה שימוש בסימן בעיקר בצבעי אדום-לבן, אך גם בצבעים נוספים כגון שחור-לבן או חום-לבן כמפורט בטבלה להלן:
הסימן "הילדה" הרשום
השימוש בפועל בסימן "הילדה"
29. סימנה הרשום של מבקשת המחיקה צבוע בצבעי אדום לבן ולכן ההשוואה לצורך בחינת שאלת ההטעיה, תעשה בשלב ראשון בין הסימן הרשום לבין סימנה של המבקשת בצבעי אדום לבן אשר כלולים ברישום דנן. לצורך הנוחות מוצגים בטבלה שלהלן הסימנים זה בצד זה.
סימן "הילדה" סימן "ברילה"
30. באשר למבחן הצליל, סבורני כי הדמיון בין"Hilda" לבין ""Barilla מועט, וגם התוספת "since 1929" מקטינה עוד יותר את הדמיון הווקאלי בין הסימנים ואת הסיכוי להטעיה בהיבט זה. היות שעסקינן במוצרי מדף, שהם מוצרי צריכה בסיסיים הנקנים בדרך כלל ללא תיווך, משקלו של מבחן הצליל זניח (בעניין זה ראה הלכת אנג'ל לעיל). לטעמי, יש לתת משקל רב יותר למבחן המראה.
31. במבחן המראה שני הסימנים מורכבים משתי אליפסות, אחת בתוך השנייה, כאשר האליפסה הפנימית צבועה כל שטחה באדום בעוד שהאליפסה החיצונית צבועה בשטחה בלבן ורק המסגרת צבועה באדום. בשני הסימנים האליפסה הפנימית ממוקמת בקצה האליפסה החיצונית ויוצרת מנח ייחודי (להלן: "מנח האליפסות"), אם כי בכיוונים שונים. שילוב האליפסות בצבעים הספציפיים הינו דומיננטי במראה הסימן.
32. הכיתוב בשני הסימנים הוא בשפה האנגלית, בפונט דומה, בהטיה ובצבע לבן. בשני הסימנים המילה מתחילה באות תחילית גדולה, B בסימן "ברילה" ו-H בסימן "הילדה". האותיות B ו-H נראות במבט מהיר דומות. אורך המילה בשני הסימנים אינו זהה, אך ההבדל ביניהם אינו גדול, בעיקר בשים לב לכך שהאות d במילה הילדה תופסת שטח דומה לשתי האותיות l במילה ברילה. המילים בשני סימנים אלה מסתיימות באות a. אמנם לסימן "הילדה" נוסף הכיתוב ."since 1929" אולם כיתוב זה אינו דומיננטי בסימן. לאור האמור, כאשר בוחנים את הסימן בכללותו, הדמיון החזותי בין הסימנים עולה על השוני. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר הסימנים נבחנים במבט חפוז, כמבטו של הצרכן הרוכש מוצר צריכה מהמדף ובשים לב ל"זכרונו הבלתי מושלם של הצרכן" (ראה עניין אנג'ל לעיל).
33. חרף האמור לעיל, כאשר בסימן "הילדה" נעשה שימוש בשילוב הצבעים שחור-לבן או חום-לבן, הדמיון החזותי בין הסימנים קטן משמעותית וזאת בשים לב לדומיננטיות של שילוב הצבעים של הסימן בכללותו.
מבחן סוג הסחורות
34. רישומו של סימן מסחר מקנה לבעל הסימן זכות לשימוש ייחודי בסימן עבור כל פרטת הסחורות. משכך, יש לבחון את סוג הסחורות על פי פרטות הסימנים ואין להסתפק בבחינת הסחורות המשווקות בפועל על ידי הצדדים.
35. הסחורות בפרטות שני הסימנים שייכות לאותו סוג ולאותה משפחה מסחרית של מוצרי מזון ולטעמי מדובר באותו "הגדר". בעניין ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873 (2004), נקבע כי יש לפרש את המונח "מאותו הגדר" כשייך לאותו משפחה מסחרית, כך שהצרכן עלול לקשר בין המוצרים:
"השאלה שצריכה להישאל היא אם מצויים אנו באותה "משפחה מסחרית" שבמסגרתה מתקיים החשש שהצרכן יסיק שקיים קשר בין בעל הסימן הרשום לעושים בו שימוש או על חסות מטעמו של בעל הסימן הרשום. המשפחה המסחרית צריכה להיות מוגדרת ממקרה למקרה, בהתאם למבנה השוק והשחקנים הפועלים בו (השוו ע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ [11], שם נקבע כי ייצור וודקה ומכירת נעליים אינם תחומים משיקים או קרובים)."
36. אם לא די בכך שפרטת הסחורות של הסימן הרשום והסימן המבוקש משתייכים לאותו הגדר, הרי שקיימת גם חפיפה בסחורות. בחלק מהמקרים החפיפה היא ישירה, לדוגמא קפה, המופיע בשתי הפרטות. באחרים החפיפה עקיפה, לדוגמא, מוצרים העשויים מדגנים נכללים תחת הגדר הטובין הכולל שיבולת שועל ופרורי לחם, או רטבים הכוללים גם רטבים במנות אישיות וכן רטבים כגון סויה או קטשופ. בטבלה שלהלן מפורטות הפרטות של כל אחד מהסימנים, הטובין החופפים בין הפרטות (באופן ישיר או עקיף) הודגשו.
פרטת הסחורות תחת הסימן "ברילה" פרטת הסחורות תחת הסימן "הילדה"
קפה, תה, קקאו, סוכר, אורז, טפיוקה, סגו, תחליפי קפה; קמח (לאכילה) ומוצרים עשויים מדגנים (למעט מזון לבהמות); לחם, ביסקויטים, ממתקים, עוגות, קרח אכיל, דבש, נופת, שמרים, אבקת אפיה, מלח, חרדל, פלפל, חומץ, רטבים (למעט רטבים לסלט); תבלינים.
תבלינים מכל הסוגים; תערובות תבלינים מכל הסוגים; צמחי תבלין מיובשים; תבלינים ותערובות תבלינים מכל הסוגים במנות אישיות; אבקות מרק, תרכיזי מרק, קוביות מרק ומרקים להכנה מידית; חמאת בוטנים; טחינה; ג'לי וג'לטין; קוקוס; סחלב; שום קפוא; עגבניות יבשות ועגבניות לחות, הנכללים כולם בסוג 29.
רטבים, סירופים ותמציות מכל הסוגים; רטבים מכל הסוגים במנות אישיות; קטשופ, חומץ, חרדל, מיונז, מיץ לימון, סויה, סילאן, טריאקי, עמבה, צ'ילי; צבעי מאכל; קפה, תה, קקאו ותחליפי קפה; ממרחי שוקולד, ממרחי קקאו; קוסקוס (סולת); מלח; אורז; סוכר מכל הסוגים ותחליפי סוכר; אבקת סוכר, סוכר וניל; קמח, קמח מצה וקורנפלור (קמח תירס); שמרים ואבקת אפיה; סודה לשתייה; שיבולת שועל; פירורי לחם וציפויים לטיגון ואפיה, הנכללים כולם בסוג 30.