בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 40202-11-15 שושן ואח' נ' גינדי ישראל 2010 בע"מ
ת"א 15751-07-16 רג'ואן נ' גינדי ישראל 2010 בע"מ
ת"א 43244-05-16 רולניק ואח' נ' גינדי ישראל 2010 בע"מ
ת"א 58118-02-16 שטרנברג נ' גינדי ישראל 2010 בע"מ
תא"מ 21164-12-15 מנצור ואח' נ' גינדי ישראל 2010 בע"מ
לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ
התובעים:
.1 פנינה סיון שושן
.2 יעקב ביקו שושן
.3 שני שטרנברג
.4 ליאת רולניק
.5 יאיר רולניק
.6 אילנה מנצור
.7 אורן מנצור
.8 יעקב רג'ואן
ע"י ב"כ עו"ד עוז רדיע
נגד
הנתבעת:
גינדי ישראל 2010 בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מאיר וסקר ועו"ד אליעד אברהם
פסק דין
כללי וטענות הצדדים
מדובר ב- 5 תביעות שאוחדו.
התובעים רכשו דירות בפרויקט "גינדי LIFE " בשוהם , אותו בנתה הנתבעת. הדירות נמסרו להם באיחור של מס' חודשים ממועד המסירה שנקבע בהסכמי המכר, וכפי שיפורט בהמשך . במסגרת ההליך הנוכחי, דורשים התובעים פיצוי בגין האיחור במסירה לפי סעיף 5א לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 , וכן פיצוי בגין נזק בלתי ממוני.
הנתבעת, חברה יזמית בתחום הנדל"ן, התקשרה בהסכם, עם קבלן ביצוע חב' "מליבו בניה בע"מ" (להלן: "מליבו"), לבניית 18 בניינים, בפרויקט בשכונת כרמים בשוהם. ולטענתה התובעים אינם זכאים לפיצוי כלשהו בשל כך, שהאיחור נבע מנסיבות שאינן בשליטתה, אשר לפי הסכמי המכר והחוק מקנות לה פטור מתשלום פיצוי. בנוסף, טוענת הנתבעת כי מועדי המסירה של חלק מהדירות נדחו בהסכמה, ובהתאם לטופס שינויים עליו חתמו, ובנוסף לתקופת גרייס מוסכמת.
לטענת התובעים, הנתבעת הפרה את הסכמי המכר, לא עמדה במועד המסירה החוזי שנקבע בין הצדדים. התובעים טוענים כי הפרויקט שווק כיוקרתי, הופעל עליהם לחץ לרכישת הדירה, ועפ"י תנאי הנתבעת , כחלק ממנגנון שיווק אסטרטגי שמנהלת הנתבעת.
נטען להפרת הסכם , לנתבעת ניתן גרייס של 60 ימים למסירת הדירה, ולא שיערו שיהיה איחור כה ניכר במסירת הדירה. לטענתם, הנתבעת דחתה את מסירת החזקה, בעקבות הזמנת שינויים ללא קשר לסוג העבודות והזמן הריאלי לביצוען , שכן הייתה יכולה לבצע את כל השינויים בתק' הגרייס.
לטענתם כל הפרויקט אוכלס באיחור כך שברור שהאיחור אינו קשור דווקא לשינויים.
לטענת התובעים, בחוזה המכר קיימים תנאים מקפחים, או סעיפים הנוגדים את אומד דעתם: סעיף 7.13 לחוזה קובע כי התובעים לא יהיו זכאים לפיצוי לתקופה של 90 יום מעבר למועד מסירת החזקה.
הפיצוי המוסכם בסעיף 9 , לחוזה נוגד את חוק המכר, שכן ניתן להתנות על חוק המכר דירות רק לטובת הרוכש, ודמי השכירות הקבועים בחוזה נמוכים מהקבוע בחוק.
עוד נטען, שככל שטופס הזמנת שינויים נחתם מול קבלן אחר ( מליבו) ולא מול הנתבעת, אינה יכולה להסתמך עליו כעילה לפטור מפיצוי.
התובעים דורשים תשלום פיצוי לפי חוק המכר בגין איחור במסירה , פיצוי בגין נזק בלתי ממוני, עוגמת נפש, סבל, חוסר נוחות, ועלויות חוו"ד שמאי. ונזקים פרטניים שיפורטו בהמשך.
הנתבעת טוענת כי האיחור במסירה נבע בעיקרו משינויים שביקש כל תובע , לפי נספח שינויים עליו חתם כל אחד מהתובעים, וכן עיכובים שאינם תלויים בנתבעת, כמו מבצע "שובו אחים" ומבצע "צוק איתן", עיצומים בחברת חשמל וכיבוי אש, בנוסף לגרייס הקבוע בהסכם .
לטענת הנתבעת, טענות התובעים כנגד הוראות הסכם שינויים חתום בכתב על ידם, בו הסכימו במפורש לדחיות שונות (בהתאם לשינויים שהזמינו), הינו ניסיון מופרך וחסר תום לב, עת נתנו הסכמתם לדחיה , ונוצר מועד מסירה חוזי חדש.
ככלל , נטען כי אין מדובר בחוזה אחיד, מאחר ורוכשים ניהלו מו"מ סביב תנאיו של החוזה, ושונה בהתאם למו"מ שהתנהל מול כל תובע.
הנתבעת טוענת כי התובעים ביקשו שינויים רבים, המצדיקים את מספר ימי העיכוב שנקבע בגינם. לטענתה, בין הצדדים נקבע, כי רק לאחר איחור של 60 יום, ישולמו פיצויים לתובע בגין האיחור, ככל וקיים. עוד טוענת כי מלבד תק' השינויים השונות לכל תובע ודירתו, היה איחור נוסף, בשל עיכוב בסיום ביצוע העבודות, ובשל גורמים שאינם בשליטתה, מבצע צוק איתן, שעיכב אספקת מוצרים לאתרי בניה ובמהלכו נעצרו כמעט כל עבודות הבנייה בשל היעדרם של פועלים ובעלי תפקיד. היו התרעות על נפילות רקטות, שבגינן נדרשה להפסיק את העבודה מידי פעם, וכן נדרש פרק זמן נוסף לצרכי התארגנות וחזרה לשגרה, בנוסף היו עיצומים בחברת חשמל: בשל חוסר בכוח אדם בחברת החשמל בדיקות הבטיחות הנדרשות נדחו.
הסכמי המכר כוללים הסכם, נספח מועדים ותשלומים, ונספח שינויים. במסגרת ההסכם נקבע, כי התחייבות הנתבעת למועד מסירת הדירה כפופה לעמידת הרוכש בכל התחייבויותיו, לרבות התשלומים החלים עליו והשבת בטוחות שקיבל מהמוכר (סעיף 7.5 להסכם). לגבי אופן המסירה הוסכם, כי תישלח לקונה הודעה בכתב בה יצוין מועד המסירה, אשר יהיה לפחות 10 ימים ממועד משלוח ההודעה (סעיף 7.6 להסכם). עוד נקבע בסעיף 7 להסכם המכר, מועד המסירה , אך הוא כפוף להוראות נוספות בהסכם, כמו סעיף 7.11 המתייחס לעיכובים הנעוצים בכוח עליון, מלחמה וכו'. סעיף 7.12 המתייחס לעיכובים התלויים בחברת החשמל. סעיף 7.13 בו נקבע כי איחור של 90 יום לא יהווה הפרת חוזה ולא יקנה פיצויים. סעיף 8.3 המתיר עיכוב במסירה בשל בקשה לשינויים בדירה.
הנתבעת טוענת כי בהתאם , סעיף 5א (ג) לחוק המכר קובע כי "על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הצדדים לחוזה רשאים להסכים, כי הסעיפים הקטנים האמורים לא יחולו על איחור במסירה, שנגרם כתוצאה מנסיבות, שאינן בשליטת המוכר, ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו".
לטענת הנתבעת, הפיצוי הסטטוטורי בגין איחור במסירה, כולל בחובו גם פיצוי בשל עוגמת נפש ונזקים בלתי ממוניים נוספים, ואין מקום לכפל פיצוי, ומשכך יש לדחות הדרישה בראש זה. נטען כי בכל מקרה מדובר בסכומים מנופחים ונעדרי בסיס.
נפנה עתה לבחון את ההשתלשלות הפרטנית בעניינו של כל אחד מהתובעים.