9. ביום 18/05/2010 התקבלה החלטה המעדכנת כללי 'תקופת הביניים' לפיה תוארך 'תקופת הביניים' (שבמסגרתה ימשיכו יורשי חבר שנפטר לשלם דמי שכירות בגין שימושם בדירה) עד ליום 31/08/2011.
10. ביום 19/05/2011 אישר הקיבוץ את הכללים לפיהם יבוצעו הליכי שיוך הדירות בקיבוץ (להלן: "כללי השיוך") ( נספח יא' לכתב ההגנה). יום השיוך החוזי הוגדר כיום 1/09/2011.
11. ביום 20/09/2011 נתקבלה החלטה ע"י האסיפה הכללית בדבר תיקון 'כללי השיוך', באופן שבו ידחה מועד העברת הזכויות החוזיות בבתי המגורים ליורשים עד ליום 1/09/2014 (נספחים יג' ו- יד' לכתב ההגנה, נספח א' לכתב התביעה).
12. ביום 19/05/2015 התקיימה אסיפה כללית נוספת אשר קיבלה החלטה הדוחה שוב את מועד יום השיוך ליורשים עד ליום 1/09/2015 (נספח טו' לכתב ההגנה).
13. ביום 12/04/2016 האסיפה הכללית החליטה על דחיית מועד השיוך ליורשים עד למועד רישום הזכויות בפועל של היורשים ב'רמ"י', קרי עד למועד השלמת השיוך הקנייני. עוד נקבע בהחלטה כי במידה והליך הרישום ב'רמ"י' לא יושלם עד ליום 31/03/2017 יובא הנושא לדיון מחדש בפני האסיפה הכללית (נספחים יח' ו- יט' לכתב ההגנה).
14. ביום 23/03/2017 ניתנה החלטה ע"י האסיפה הכללית לפיה נדחה פעם נוספת מועד השיוך ליורשים עד לסוף שנת 2017 (נספח כ' לכתב ההגנה).
15. ביום 26/12/2017 התקבלה החלטה באסיפה הכללית לפיה נקבע כי לא תתאפשר העברת הזכויות החוזיות בדירות ליורשים עד לסוף שנת 2018 (נספח כח' לת/1).
16. ביום 2/03/2018, כחודש לאחר הגשת התביעה נשוא תיק זה, התקבלה החלטה באסיפה הכללית המאפשרת לחברי הקיבוץ וליורשים לחתום על הסכם חכירה מול 'רמ"י' ולהעביר את הזכויות בדירות השייכות לקיבוץ על שמם. עם זאת נקבע, כי הדירות של המורישים יועמדו לשימוש הקיבוץ, לצורך השכרתן עד ליום 31/12/2028 (נספחים כט'–ל' לת/1, נספחים ו' – ז' לנ/2 ) (להלן: "החלטת 2018").
כך, לפי לשונו של סעיף 6.3.4 ל'החלטת 2018':
"בכל מקרה אחר שבו החבר הפסיק להתגורר בביתו (לרבות בשל פטירתו), בין אם השלים את רישום הזכויות על שמו ברמ"י ובין אם לאו, יועמד בית המגורים לשימושו של הקיבוץ, לצורך השכרתו, עד ליום 31/12/2028 (להלן: "תקופת הדחיה") בהתאם להסדר להלן".
טענות התובעים
17. עיכוב מסירת החזקה בדירות ליורשים, ללא תמורה ותוך שלילת דמי השכירות, מהווים שימוש לרעה והפרה של 'כללי השיוך' ע"י הקיבוץ. אמנם, 'כללי השיוך' אינם נוקבים בלוחות זמנים להשלמת הליך השיוך, אך כמוקבל בחוזים בהם לא הוגדרו מועדים, אמורים להתבצע תוך זמן סביר מיום חתימת ההסכם. כך שאין ספק כי תקופה של למעלה 14 שנים מאז ההחלטה על קיומו של הליך שיוך הדירות הינה פרק זמן שאינו סביר להשלמת הליכים מסוג זה (סעיפים 26 עד 29 לכתב התביעה).