215. כאמור בדיון בטענת הנתבעים לשיהוי, לתובעת לא היה מענה מניח הדעת להשתהותה עד מועד הגשת התביעה הקודמת, וגם לאחר הגשתה, עד הגשת תביעה זו. מכיוון שעל בימ"ש להעביר מסר מרתיע בעניין הגשת תביעה בשיהוי כה רב, כלי נוסף בידי בימ"ש, פרט לצמצום ההצמדה של סכום התביעה, הוא על ידי צמצום פסיקת הוצאות.
216. גם בעניין זה, בימ"ש מביא בחשבון שהנתבעים לא פעלו בתום לב, ולכן לא מגיע להם פרס בדמות פטור מתשלום הוצאות התובעת.
--- סוף עמוד 42 ---
217. התוצאה המידתית היא חיוב בהוצאות על הרף הנמוך בסך של 50,000 ₪ בלבד. כמו כן, מחייב הנתבעים לשלם לתובעת החזר אגרות ושכר עדים ששילמה.
סוף דבר
218. בימ"ש מחייב הנתבעים 2 עד 4 ביחד ולחוד לשלם לתובעת כלהלן:
219. הסך של 1,358,944 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
220. הסך של 50,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
221. החזר אגרות ושכר עדים ששילמה התובעת צמוד בתוספת רבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.
ניתן היום, ח' טבת תשפ"א, 23 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
עדי הדר