22. אשר על כן, בצד הכלל אותו מציע חברי השופט נ' הנדל ואליו אני מצטרף, אני סבור כי יש להותיר לבתי המשפט הדנים בבקשות למתן צווי הורות פסיקתיים שיקול דעת לקבוע תחולה רטרואקטיבית של הצווים גם כאשר הוגשה הבקשה לאחר למעלה מ-9 חודשים לאחר מועד הלידה, במקרים חריגים שבהם יימצא כי תוצאה זו מוצדקת על אף האיחור בהגשת הבקשה. בכך אין כדי לגרוע מן החשיבות שעליה עמד חברי, לתמרץ בנות זוג להסדיר את מעמד הילדים מוקדם ככל הניתן. שיקול זה בא לביטוי בקביעת הכלל אותו מציע חברי. אלא שאני סבור כי בצד הכלל, יש לאפשר במקרים מתאימים לבתי המשפט לענייני משפחה להפעיל שיקול דעת לחרוג מן הכלל ולהורות על תחולה רטרואקטיבית של צווי ההורות, בגדר אמת מידה מצומצמת יותר מזו שהונחה בעניין סול. בהקשר אחרון זה ומבלי למצות יוכלו בתי המשפט לשקול את הסיבות להגשת הבקשה למעלה מ-9 חודשים לאחר מועד הלידה, מידת האיחור ומורכבויות אחרות העשויות להצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים להחיל את צו ההורות המבוקש ממועד הלידה חרף האיחור בהגשת הבקשה (ראו והשוו לעניין זה גם ההסדר הקבוע בסעיפים 4.10-4.9 לנוהל רשות האוכלוסין וההגירה 2.2.2007 "הוספת פרטי אבי לקטין תושב ישראל הרשום במרשם האוכלוסין" (20.6.2018), לגבי טופס הכרה באבהות שהוגש עד שלוש שנים ממועד לידת הילד, מקום שבו להורים כבר יש ילד אחד משותף הרשום במרשם האוכלוסין, שמטיל על המבקשים נטל הוכחה גבוה יותר במצבים אלה, לצורך ההכרה בהורות).
23. אסכם: בהליכים שלפנינו נדונה סוגיית תחולתם של צווי ההורות הפסיקתיים שמכוחם מוכרת כיום הורותן של בנות זוג לסביות שאינן בעלות קשר גנטי ליילוד. בעניין זה, הגם שלעמדתי אין מקום לקביעת מסמרות בשאלת סיווג הצו – כמכונן או הצהרתי – ראיתי להצטרף לתוצאה שהתווה חברי השופט נ' הנדל בשל החשיבות – בראש ובראשונה מבחינת טובת הילדים – של הסדרת מצבם המשפטי ועיגון מוסדי של הקשר לשני הוריהם בסמוך ככל הניתן למועד הלידה. בצד האמור, אילו דעתי הייתה נשמעת, היינו קובעים כי גם מקום שבו הבקשה למתן צו הורות מוגשת לאחר פרק זמן של 9 חודשים ממועד הלידה, יהיה בית המשפט מוסמך לקבוע תחולה רטרואקטיבית של הצו במקרים מתאימים, בראי קביעותיי לעיל.
ש ו פ ט
אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל.
ניתן היום, ב' באדר התשפ"א (14.2.2021).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט