בבית המשפט העליון
בע"מ 5544/18
בע"מ 702/19
בע"מ 3162/19
בע"מ 6312/19
לפני: כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש בבע"מ 5544/18, בבע"מ 702/19, בבע"מ 3162/19 ובבע"מ 6312/19:
היועץ המשפטי לממשלה
נ ג ד
המשיבות בבע"מ 5544/18: 1. פלונית
2. פלונית
המשיבות בבע"מ 702/19: 1. פלונית
2. פלונית
המשיבות בבע"מ 3162/19: 1. פלונית
2. פלונית
המשיבות בבע"מ 6312/19: 1. פלונית
2. פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בעמ"ש 41143-01-17 [פורסם בנבו] שניתן על ידי כב' השופטים: י' שנלר (סג"נ), ק' ורדי (סג"נ) וע' רביד
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד בעמ"ש 2183-11-17 [פורסם בנבו] שניתן על ידי כבוד השופטים: א' שילה, צ' ויצמן וע' נאוי
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בעמ"ש 2574-12-17 [פורסם בנבו] שניתן על ידי כבוד השופטים: ס' ג'יוסי, ח' שרעבי וא' אלון
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ש 45359-10-18 [פורסם בנבו] שניתן על ידי כבוד השופטים: ס' ג'יוסי, ח' שרעבי ונ' סילמן
בשם המבקש: עו"ד רות גורדין
בשם המשיבות בבע"מ 5544/18:
עו"ד הדר עירא
בשם המשיבות בבע"מ 702/19 ובבע"מ 3162/19:
עו"ד דניאלה יעקובי
בשם המשיבות בבע"מ 6312/19:
עו"ד אחינועם סגל אורבך
פסק דין
השופט נ' הנדל:
1. במוקד ארבע בקשות רשות הערעור שבכותרת, אותן הגיש היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועהמ"ש), ניצבת שאלת תחולתו הרטרואקטיבית של צו הורות פסיקתי, המכונן את הורות בת הזוג של האם בעלת הזיקה הגנטית ליילוד, על יסוד "הזיקה לזיקה".
רקע וטענות הצדדים
2. המשיבות בהליך הראשון (בע"מ 5544/18) הן "בנות זוג החל משנת 2006 המקיימות משק בית משותף כידועות בציבור", כלשון בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפסק הדין מושא בקשת רשות הערעור (עמ"ש 41143-01-17; [פורסם בנבו] סגני הנשיא י' שנלר ו-ק' ורדי, והשופטת ע' רביד). בנות הזוג החליטו להיעזר בתרומת זרע, ומשיבה 2 נשאה את ההיריון עד סיומו המוצלח ביום 22.9.2014. המשיבות גידלו יחדיו את הקטין מאז לידתו, ובחודש אפריל 2016 חתמו על "הסכם חיים משותפים" – ופנו לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בבקשה למתן צו הורות פסיקתי למשיבה 1. בית המשפט (תמ"ש 41067-04-16; [פורסם בנבו] סגן הנשיא נ' שילה) נעתר לבקשה ביום 13.9.2016, וחתם על פסיקתה בה נאמר כי משיבה 1 "הינה אמו הנוספת של הקטין [...] מיום היוולדו". היועץ המשפטי לממשלה ביקש לבטל את רכיב התחולה הרטרואקטיבית של צו ההורות – אך הערכאה הדיונית דחתה את בקשתו, וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. מכאן בקשת רשות הערעור הראשונה.
המשיבות בהליך השני (בע"מ 702/19) חיות "בזוגיות משפחתית תחת קורת גג אחת", ונעזרו בתרומת זרע להרחבת התא המשפחתי. ביום 15.6.2011 ילדה משיבה 1 את בתן הבכורה, וביום 30.10.2016 – זמן קצר לאחר שהצטרף אליה אח צעיר – פנו המשיבות לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (תמ"ש 38758-10-16; השופטת ע' בן-דב ג'וליאן) בבקשה למתן צו הורות פסיקתי למשיבה 2. בית המשפט נעתר לבקשה, ובהמשך נדרש למועד התחולה וקבע כי תוקף הצווים יהיה מעת לידת הקטינים. היועהמ"ש ערער על הקביעה בדבר התחולה הרטרואקטיבית לגבי הקטינה, אך ערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מצא שבנסיבות העניין אין בממד הזמן כדי לשלול את תחולתו הרטרואקטיבית של הצו, והעיר כי "קשה להבין [...] מדוע דווקא בעניין דנן" בחר היועהמ"ש לערער על הקביעה במישור התחולה (עמ"ש 2183-11-17; [פורסם בנבו] השופטים א' ש' שילה, צ' ויצמן ו-ע' ניר נאוי). מכאן בקשת רשות הערעור השנייה.
בקשת רשות הערעור השלישית (בע"מ 3162/19) מגוללת סיפור דומה: המשיבות הן בנות זוג ידועות בציבור, אשר מנהלות משק בית משותף שנים ארוכות, והחליטו להרחיב את התא המשפחתי שלהן. ביום 31.10.2011 העניק בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא תוקף של פסק דין להסכם שבו נטלו על עצמן "אחריות מלאה" כלפי ילדיהן העתידיים – וביום 8.8.2012 בא לעולם בנן הבכור, לאחר שמשיבה 2 נעזרה בתרומת זרע. משיבה 1 אימצה את הילד, ובשלב מאוחר יותר החליטו בנות הזוג להביא לעולם ילד נוסף – כשהפעם, נשאה משיבה 1 את ההיריון. האח הצעיר נולד ביום 24.4.2016, וביום 1.3.2017 פנו המשיבות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 1951-03-17; השופטת הבכירה ש' ברגר) בבקשה למתן צו הורות כלפיו למשיבה 2. בית המשפט נעתר לבקשה והורה כי הצו יחול ממועד הלידה. בית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"ש 2574-12-17; [פורסם בנבו] השופטים ס' ג'יוסי ו-ח' שרעבי, והשופטת א' אלון) דחה את ערעור היועהמ"ש, אף שהסכים כי לצו ההורות אופי מכונן, ומכאן הבקשה הנוכחית.