אופן ה"העסקה"
51. מעדותה, בניגוד לאמור בתצהירה עולה כי עבדה לכאורה בנתבעת 1 "פרטי" במקביל להיותה מפקחת בחינוך התורני. כל זה לא מופיע בתצהירה וכשנשאלת מציינת "כי לא ביקשו ממני למסור את זה" (עמ' 6 ש' 8).
52. אין מדובר בעניין של מה בכך. התובעת עבדה בשני מקומות מבלי ליידע את מעיין החינוך התורני "ש. האם עבדת לטענתך בשני מקומות במקביל. ת. נכון. יומיים היו לי ברצף בחינוך התורני ויומיים במשרד החינוך. יומיים היו לי פנויות. ביומיים האלה פניתי לעבודה בפנחסוב... יש לי יומיים פנויות אני אקדיש אותם" (עמ' 6 ש' 13 - 19)(דגש ש.ש.). ובהמשך "ת. זה גם שהוא פרטי. היה לי עוד גן ברמת שלמה גם באופן פרטי. ש. באותה תקופה גם. ת. כן. שם הייתי מטעם רשת החינוך. כשהיא שמעה שיצאתי לפנסיה היא לקחה אותי באופן פרטי" (עמ' 6 ש' 26 – 27)(דגש ש.ש.). התובעת עבדה במקביל להעסקה במשרד החינוך ולאחריו במרכז מעיין החינוך בשלושה ולכל הפחות שני מקומות באופן פרטי ללא דיווח למעסיק העיקרי.
53. חרף זאת שנשאלת פעמיים אם מילאה בטופס 101 במעיין החינוך שהיא עובדת בעבודה נוספת עונה "לא. אף פעם לא הצהרתי" (עמ' 6 ש' 29). גם בעניין תיאום מס אישרה כי עשתה תיאום מס רק בין משרד החינוך לרשת החינוך (עמ' 6 ש' 31) ולא עשתה תיאום מס ממה שקיבלה מאור פנחס או מהגן הפרטי ברמת שלמה.
54. התנהלות התובעת עצמה לקויה. הוכח כי עסקה בעיסוקים בגנים הפרטיים במקביל לעיסוקה במשרד החינוך וברשת החינוך התורני מבלי לדווח להם או לשלטונות המס על כך . אלו מצביעים על אבחנה מאוד ברורה שעשתה התובעת עצמה בין התעסוקה "האמיתית" עליה דיווחה ועשתה תיאום מס לבין לבין התעסוקות הנוספות שמצאה לעצמה .
55. כוונת התובעת ואופן התנהלותה עם רשויות המס מצביעה חד משמעית על פי המבחנים בפסק דין סרוג'י ופס"ד פרידמן כי התובעת עצמה לא סברה שהשירות שנתנה לנתבעת 1 מחייב דיווח או שיש לו תוקף פורמלי כלשהו וודאי לא יחסי עובד ומעסיק.
56. התובעת ידעה לכתחילה שהסכומים שקיבלה ,(תחילה 1200 ש"ח ולאחר מכן 2000 ₪ שקיבלה מהנתבע 2 והתעקשה שלא מהנתבעת 1),לא עולים בקנה אחד עם התעודות והוותק שלה והסכימה לכך. לא מדובר בוויתור הנובע מעדיפות של הנתבעים על פני כוחה של התובעת. ההפך, לתובעת, מפקחת מנוסה ועצמאית בהנהגתה לכל אורך הדרך כפי שהוכח, היה אינטרס של ממש לקבל את הכסף במזומן, ללא תיעוד, בהיותה מקבלת קצבת זקנה ועובדת בשני מקומות אחרים. מאחר ועשתה תיאום מס בין שני מקומות, הייתה מודעת למשמעות תיאום מס בעבודה מסודרת במקום שלישי במקביל לשני המקומות הראשונים. לתובעת, שלא הייתה עובדת מוחלשת, היה אינטרס מובהק. היא ידעה היטב שהסכום לא מתיישב עם ההשכלה והוותק שלה והסכימה לכך. התובעת טענה בעלמא כי פנתה לאורן להעלות את שכרה. עניין זה לא הוכח. אין שום מסמך, במהלך השנים אף שפעמיים הייתה במילוי מקום, קיים רק המסמך האחרון בו פנתה אליו ,בסוף.
57. עוד, מעומתת התובעת עם טענתה כי לא הציבו אותה מטעם מעיין החינוך בנתבעת 1 אך כשנשאלת מדוע לא הביאה מישהו מרשת החינוך להעיד על כך היא מציינת "מי שהעסיק אותי זה הרב אורן, אז למה שאני אפנה לעמותה". (עמ' 7 ש' 28) תשובה זו לאו תשובה היא. חזקה על מי שיכול היה להביא ראיה ולא הביא אותה שהייתה פועלת לרעתו. מה פשוט יותר מלהביא מישהו מרשת מעיין החינוך התורני שיעיד כי לא הוצבה בעת עבודתה בעמותה הנתבעת 1. התובעת אף מאשרת שאין לה אישור ממעיין החינוך התורני או ממשרד החינוך לעבוד בעבודה נוספת (עמ' 7 ש' 22 – 23).
58. התובעת מעומתת עם המכתבים שצירפה ביחס לתקופות העבודה אשר אינם מתיישבים עם גרסתה.
59. התובעת לא ידעה מדוע המכתב של רבקה בן יאיר לא חתום וללא תאריך (עמ' 7 ש' 32 עד עמ' 8 ש' 7). התובעת נשאלת "ש. מי ביקש ממנה לכתוב את המכתב הזה. ת. כשקיבלתי את מכתב הפיטורים אמרתי אני חייבת את כל הגננות שעבדו מ- 2006 שיתנו לי תצהיר מאיזה שנה כל אחת עבדה. פניתי אליהם ואמרו לי ברצון, את היית המפקחת בשטח" (עמ' 8 ש' 9 – 12). תשובתה מסבירה מדוע כל המכתבים נכתבו באותו נוסח שכן הם נכתבו על פי הנחייתה בנוסח שהכתיבה. הדבר מוכח גם בדבריה "ביקשתי מכל מי שעבד תחת חסותי מה שבובליל כתב זה לא מה שאני ביקשתי, הוא עשה על דעת עצמו..." (עמ' 8 ש' 12 – 13)(דגש ש.ש.).
60. הוכח כי התובעת עשתה מאמץ לאתר את הגננות ומצאה אותן ,אך מנגד, כאמור לעיל ,לא הביאה מישהו מוסמך מרשת מעיין החינוך כדי שיעיד שהיא לא הופנתה דרך הרשת לנתבעת 1. יש בכך לחזק את ההנחה המשפטית שהבאת מישהו מרשת מעיין החינוך הייתה פועלת לרעתה ויש לזקוף זאת לחובת התובעת.
61. ככלל מחקירתה המאוד מפורטת על המכתבים (עמ' 8 ו-9) ברי כי נכתבו לבקשתה ואין לה תשובה כיצד התקופות בהן עבדו מצביעה או מוכיחה שעבדה בנתבעת 1 מ- 2006. לבסוף לשם ייעול הדיון הוסכם על ידי בא כוחה כי אין לדעת מתי נכתבו המכתבים חסרי התאריך וכי לא הוגש תצהיר מטעמם ופרט לבודדים אין הנמקה מאחרים (עמ' 9 ש' 13 – 21, 24 – 27).
62. התובעת מודה כי לא ציינה בפני נותני המכתבים שיש בכוונתה לעשות בהם שימוש במסגרת תביעה לערכאות (עמ' 9 ש' 30 – 31).
63. התובעת הגדילה לעשות והביאה מכתב מהגב' לאה פנחסוב שהיא גרושתו של הנתבע ומנסיבות מובנות סירבה לבוא להעיד (עמ' 10 ש' 5 – 6).
64. לבסוף יצא המרצע מהשק. "ש. במכתב שלה אני רואה שהיא עבדה בגן פרחי אדם בשנים 2007 – 2011 והיא אומרת שאת היית המפקחת שפיקחה עליה. ת. כן. ש. איך זה מסתדר עם מה שאמרת לנו מקודם שמעולם לא הוצבת במוסדות של אור פנחס. ת. לא הוצבתי כמפקחת? להיפך, כן הוצבתי כמפקחת. הוא בעצמו ב- 2006 שהתחלנו לעבוד הוא אמר שאני מפקחת שם ושהם צריכים לשמוע בקולי. לאורך כל השנים..." (עמ' 10 ש' 7 – 14)(דגש ש.ש.). באותה נשימה מעידה התובעת דבר והיפוכו. כל עדותה חסרת מהימנות ונראה זאת בהמשך.
65. לפיכך אף מ -2011 ועד מכתב ההודעה מטעם הנתבע 2 מיום 26.11.2015 התובעת התנדבה .לא התקיימו יחסי עבודה ביניהם.
66. עניין זה יוכח ביתר שאת על פי סממני פסק דין פרידמן כמפורט מטה .