למקרא הוראות אלה, נראה כי גם כאן בחר המחוקק לנסח את הוראות חוק ניירות ערך, באופן קונקרטי ומאוחד הן לעניין הסדרת החובה הנוגעת לפרסום הדו"ח והן לעניין האחריות בגין הפרת החובה ופרסום פרט מטעה בדו"ח.
10. מכל אלה נראה כי בניסוח הוראות חוק ניירות ערך, הנוגעות לפרסום תשקיף ודו"ח לא ניתן להפריד בין החובה הטכנית לפרסום לבין האחריות המוטלת בגין פרסום פרט מטעה בתשקיף או בדו"ח. מכאן, מתעוררת השאלה האם כך בחר המחוקק לקבוע גם ביחס להסדר הרישום הכפול הקבוע בפרק ה3 לחוק ניירות ערך.
11. סעיפים 35יז, 35יח, 35יט, 35כ לחוק ניירות ערך, קובעים כי תאגיד חוץ (חברה שמניותיה נסחרות בחוץ לארץ) המבקש לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה במקביל למסחר בבורסה בחו"ל המנויה בתוספת השנייה או השלישית לחוק, יהיה על פי מסמך רישום שייקבע בתקנות על ידי שר האוצר. סעיף 35כא לחוק, קובע כי הוראות סעיף 36ג לחוק, יחולו לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי פרק ה3 לחוק, ואינו נדרש לפי הדין הזר. סעיף 35כב לחוק, קובע את אופן פרסום מסמך הרישום. סעיף 35 כג לחוק, קובע את מועד רישום ניירות הערך למסחר בבורסה. סעיף 35כד לחוק, מקנה לרשות סמכות אכיפה לקבלת הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים הכלולים במסמך הרישום או נדרשים לפי הדין הזר. סעיף 35כו לחוק, קובע כי בית משפט רשאי לעכב תובענה בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, מקום שהוגשה תביעה דומה בחוץ לארץ. סעיף 35כז לחוק, קובע הסדר במקרה של מחיקת ניירות ערך של תאגיד זר מהמסחר בבורסה בחו"ל. סעיף 35כח לחוק, קובע הסדר למקרה שתאגיד חוץ יבקש למחוק את ניירות הערך שלו מהמסחר בבורסה. סעיף 35כט לחוק, קובע כי הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו. סעיף 35ל' לחוק, מסדיר את האפשרות לרישום ניירות ערך בבורסה בישראל במקרה שמדובר בתאגיד שמניותיו נסחרות בבורסה בחו"ל שאינה מנויה בתוספת השלישית. סעיף 35לא (א) לחוק, קובע חובת דיווח לפי פרק ה3 לחוק, חובה החלה על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור. סעיף 35לא (ב) לחוק, קובע כי הוראות פרק ו' לחוק, למעט סעיפים 36ג, 38 ו 38א לחוק, לא יחולו על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א). סעיפים 35לא (ג), (ד), (ה), ו – (ו) לחוק, קובעים את אופן הדיווח של תאגיד חוץ והתנאים לכך. סעיפים 35לב ו – 35לג לחוק, מסדירים את המעבר מדיווח לפי פרק ו' לדיווח לפי פרק ה3 לחוק וההיפך, ואת התנאים לכך.
למקרא הוראות אלה, נראה כי בהוראות הנוגעות למסמך הרישום והדו"חות המתחייבים בפרסום לפי הדין הזר המוטל על תאגיד שניירותיו נסחרים גם בבורסה וגם בבורסה בחו"ל, נקבעו הוראות טכניות ולכאורה לא נקבעו הוראות לעניין האחריות במסגרת ההוראות הקונקרטיות של פרק ה3 לחוק.
העדר הסדר הנוגע לאחריות במסגרת פרק ה3 לחוק, יכול וישמיע שהאחריות של התאגיד הזר ונושאי המשרה לקיום הוראות פרק ה3 לחוק ניירות ערך, חלה לפי הדין הזר ויכול וישמיע שהאחריות נקבעה בהוראות חוק ניירות ערך, שמחוץ לפרק ה3 לחוק או בדין הכללי.
12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה שהמחוקק ביקש להקל על חברות ישראליות (גם זרות) לרשום את מניותיהן למסחר בבורסה, אולם לא שלל את תחולת הדין הישראלי בכל הנוגע להפרת הדין על ידי תאגיד חוץ המדווח לפי הוראות פרק ה3 לחוק ניירות ערך, בעילות שבחוק ניירות ערך, עליהן סומך המבקש את תביעתו (סעיפים 31, 32, 32א, 33, 34, 44א1, 52יא, 52יד ו – 54). להלן נימוקיי.
א. סעיף 19 לחוק הפרשנות, התשמ"א – 1951, קובע:
"מתן סמכות או הטלת חובה לפי חיקוק אחד, אין בהם כשהם לעצמם כדי לגרוע מסמכות שניתנה או חובה שהוטלה לפי חיקוק אחר".
מכאן שהטלת החובה שפרק ה3 לחוק ניירות ערך, על תאגיד חוץ, כשלעצמה, אינה גורעת מהוראות הדין המתייחסות לאחריות או חובה שהוטלו על תאגיד חוץ בהוראות אחרות שבחוק ניירות ערך, או בדין הכללי.
ב. משאין חולק שאין למצוא הוראה כללית מפורשת המוציאה את הוראות חוק ניירות ערך או הוראות הדין הכללי על תאגיד חוץ המדווח לפי הוראות פרק ה3 לחוק, יש לבחון האם קיימות הוראות קונקרטיות בפרק ה3 לחוק, המוציאות הוראות חוק מתחולתן על תאגיד חוץ ובנוסף יש לבחון האם הוראות האחריות הכלליות או הקונקרטיות מחוץ לפרק ה3 לחוק, מוציאות את תחולתן על תאגידי חוץ.
ג. סעיף 35לא (ב) לחוק ניירות ערך, הוא למעשה סעיף מפורש המוציא הוראות חוק מתחולתן על תאגיד זר המדווח לפי פרק ה3, ובו נקבע כי פרק ו' לחוק, למעט סעיפים 36ג, 38 ו – 38א לא יחול על תאגיד זר. נמצא, שבעת חקיקת פרק ה3 לחוק התחשב המחוקק בהוראות חוק ניירות ערך שמחוץ לפרק ה3 לחוק, ומצא לנכון להוציא את הוראות החוק שלעיל. מכאן, שבניסוח פרק ה3 לחוק, בחר המחוקק לנקוט בדרך של הוצאת הוראות חוק קונקרטיות מתחולתן על תאגידי חוץ. משזו הדרך בה בחר המחוקק לנקוט יש להניח שאם היה מוצא לנכון להוציא הוראות חוק נוספות מתחולתן על תאגיד חוץ היה עושה כן במפורש כפי שעשה ביחס להוראות הנזכרות לעיל.
ד. מכאן, עלינו לבחון האם קיימות הוראות אחריות כלליות או קונקרטיות מחוץ לפרק ה3 לחוק, המוציאות או שוללות את תחולתן על תאגידי חוץ.
1. סעיף 31 לחוק ניירות ערך, עוסק באחריות לתשקיף, כך גם סעיף 32 לחוק עוסק באחריות מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו בתשקיף. לא מצאתי בסעיפים אלה, הוראה הממעטת את תחולתן על תאגיד חוץ. יוער כי משאין מדובר בתשקיף שפרסמו המשיבים הוראות אלה אינן חלות במישרין על ענייננו, אולם, שימוש בהוראות אחריות אלה נעשה ביחס להפרות של הוראות אחרות בחוק ניירות ערך, על דרך של הפניה (ראה סעיף 32א).
2. סעיף 32א לחוק ניירות ערך, עוסק באחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד. אין למצוא בו הוראה הממעטת את תחולתו על תאגיד חוץ.
3. סעיף 33 לחוק ניירות ערך, הוא סעיף הגנה לנתבע ואין למצוא בו הוראה הממעטת את תחולתו על תאגיד חוץ.
4. סעיף 34 לחוק ניירות ערך, הוא סעיף המחיל על שניים או יותר אחריות ביחד ולחוד לפי סעיפים 31 ו – 32 ואין למצוא בו הוראה הממעטת את תחולתו על תאגיד חוץ.
5. סעיף 44א1 לחוק ניירות ערך, אוסר על הכללת פרט מטעה בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש המוגשים לפי הוראות החוק, ואין למצוא בו הוראה הממעטת את תחולתו על תאגיד חוץ.
6. פרק ח2 לחוק ניירות ערך, עוסק באחריות בשל הפרת הוראות החוק, ובסעיף 52יא, נקבע:
"(א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
(ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל השליטה במנפיק".
בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, הוגדר "מנפיק" – "מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור".
אין למצוא בהוראה כללית זו הוראה הממעטת את תחולתה על תאגיד חוץ שהנפיק את ניירות הערך שלו לציבור.
7. סעיף 52יד לחוק ניירות ערך, עוסק באחריות רבים לפי הוראות סעיף 52יא עד 52ג לחוק ולא מצאתי בו הוראה הממעטת את תחולתו על תאגיד חוץ.
ה. בדברי ההסבר להצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 21) (רישום כפול), התש"ס – 2000, צוין:
"תהליכי הגלובליזציה המשפיעים על שוקי ההון בעולם, לא פסחו על החברות בארץ. חברות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, מרביתן מתחום ההיי-טק, פנו במספר גדל והולך לגיוס הון בחו"ל, בעיקר בארה"ב הנהנית זה כמה שנים מפריחה מתמשכת ואשר בה שוכן חלק גדול מקהל היעד הצרכני של חברות הטכנולוגיה הישראליות.
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 21) (רישום כפול), התש"ס – 2000, המתפרסמת בזה נועדה לעודד חברות ישראליות שנרשמו למסחר בחו"ל (בשלב ראשון – בארה"ב), לרשום את ניירות הערך שלהן למסחר גם בבורסה בישראל על ידי הענקת הקלות ברישום למסחר בבורסה בישראל".
מדברי ההסבר שלעיל, עולה שחקיקת פרק ה3 לחוק ניירות ערך, נועדה לעודד חברות ישראליות המגייסות הון בחו"ל לרישום ניירות הערך שלהן גם למסחר בבורסה בישראל. עוד עולה מדברי ההסבר כי אופן עידוד החברות להנפיק את מניותיהן גם בישראל, נקבע בדרך של הקלה ברישום למסחר בבורסה בישראל. דהיינו, אין מדובר בהסדר שנועד לבטל אחריות של החברות האמורות על פי הוראות החוק והדין, אלא לקבוע הקלות ברישום למסחר. תמיכה לכוונה זו של המחוקק, ניתן למצוא בהוראות סעיף 35כד (ב) לחוק ניירות ערך, הקובע כי הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להגיש דוח מיידי המתקן את מסמך הרישום אם "הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר". בכך יש לתמוך במסקנה, שההתייחסות לדין הזר מוגבלת לדרישות הרישום. כך גם עולה מהסיפא של סעיף זה, המסמיך את הרשות לפנות "אל הגוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לעניין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור".
ו. ועוד. וכפי שיובהר להלן, בתיקון מס' 21 לחוק ניירות ערך, במסגרתו חוקק פרק ה3 לחוק, גילה דעתו המחוקק באופן מפורש שעל תאגיד חוץ יחולו דיני האחריות הישראליים. כך, במסגרת הצעת החוק האמורה, נכלל סעיף 35כה בנוסח שלהלן:
"(א) תאגיד שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה על פי מסמך רישום, או שהוא מדווח על פי פרק זה, אחראי כלפי מחזיק בניירות הערך לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהתאגיד הפר הוראה מהוראות פרק זה או תקנות לפיו, ויחולו סעיפים 52יג ו – 52יד בשינויים המחויבים.
(ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של התאגיד, על המנהל הכללי שלו ועל בעל השליטה בו.
(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מאחריות, לפי חוק זה, של תאגיד חוץ אשר מציע ניירות ערך שלו לציבור בישראל על פי תשקיף".
ז. אכן, בהצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 23), התשס"ד – 2004, הוצע לבטל את סעיף 35כה לחוק ניירות ערך (שם, סעיף 6), אולם הביטול שבוצע בפועל אינו משקף שינוי במדיניות המחוקק, אלא ניסיון ניסוח, המתברר בדיעבד כלא מוצלח. כך הוסבר בהצעת תיקון מס' 23:
"סעיף 35כה לחוק, שהוסף בתיקון מס' 21, קובע הוראות לעניין אחריות תאגיד חוץ למסמך הרישום. בדברי ההסבר לתיקון מס' 21 נכתב, בין השאר, כי לפי המוצע תהא האחריות למסמך הרישום ולדיווחים השוטפים של תאגיד חוץ מקבילה לאחריות החלה לפי סעיפים 52יג ו – 52יד לחוק על הדיווח השוטף של התאגידים לפי החוק הישראלי.
הוראת סעיף 38ג לחוק המוצעת בסעיף 7 להצעת החוק (תיקון מס' 23 – מ.א) מסדירה את האחריות לנזק שנגרם עקב פרט מטעה בדיווח שהגיש התאגיד לפי החוק, לרבות במסמך רישום.
לפיכך, מוצע לבטל את סעיף 35כה לחוק, המתייתר לאור המוצע".
ח. סעיף 38ג לחוק ניירות ערך, קובע:
" (א) הוראות סעיפים 31 עד 34 יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים –
(1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו – לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה – דיווח);
(2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח – לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
(ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" – למעט המדינה".
אכן, בסעיף 35לא (ב) לחוק, נקבע כי על תאגיד חוץ לא יחולו הוראות פרק ו' למעט סעיפים 36ג, 38 ו – 38א, ונראה כי אין תחולה לסעיף 38ג לחוק ניירות ערך, על תאגיד חוץ המדווח לפי פרק ה3 לחוק, אולם, אין בכך כדי לשלול את המסקנה שבחקיקת פרק ה3 לחוק ניירות ערך, לא התכוון המחוקק לפטור תאגידי חוץ המדווחים לפי פרק ה' מתחולת הוראות האחריות שבחוק ניירות ערך או הוראות אחריות הקבועות בדין הכללי. בהקשר זה יש לציין, כי הוראות סעיף 35לא (ב) לחוק ניירות ערך, נחקקו לפני תיקון מס' 23, במסגרתו חוקק סעיף 38ג' עליו סמך המחוקק בעת שביטל את הוראות סעיף 35כה לחוק.
ט. בסעיף 35לא (ב) לחוק ניירות ערך, קובע:
"על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות פרק ו' ותקנות לפי סעיף 56 (ד) (2) ו – (3), למעט סעיפים 36ג, 38 ו – 38א שיחולו בשינויים המחויבים".
המסקנה לפיה בביטול סעיף 35 כה לחוק, לא התכוון המחוקק לשנות את דין האחריות הישראלי החל על תאגידי חוץ, ניתן להסיק מכך שאין למצוא בסעיף 35לא (ב) לחוק ניירות ערך, הוראה השוללת את תחולתו של פרק ח2 לחוק ניירות ערך, אשר כאמור עוסק ב"אחריות בשל הפרת הוראות".
י. ועוד. אין חולק שתכליתו של פרק ה3 לחוק ניירות ערך, לעודד חברות ישראליות המנפיקות בבורסה בחוץ לארץ לרשום את מניותיהן למסחר גם בבורסה בישראל. החלת כללי אחריות על פי הדין הזר, אינה בהכרח מקלה על החברות הישראליות. לציין כי גם בסעיף 35יח לחוק ניירות ערך, וגם בסעיף 35יט לחוק, נדרש שר האוצר לוודא שהדין הזר וכללי הבורסה בחו"ל "מבטיחים עוד די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל". דהיינו, אילו הייתי מקבל את הגישה לפיה דיני האחריות החלים על תאגיד חוץ הם הדין הזר, ממילא, יש להניח ששר האוצר לא היה מאשר בורסה שדיני האחריות במדינה בה היא פועלת אינם מספקים לציבור המשקיעים בישראל את ההגנה של דיני האחריות בישראל. משכך החלת דיני האחריות של הדין הזר אינה בהכרח מקלה על תאגידי החוץ המדווחים לפי הוראות פרק ה3 לחוק, וממילא ספק אם היא מעודדת חברות ישראליות לרשום את מניותיהן למסחר בבורסה בישראל. זאת ועוד, הנחת המוצא העומדת בבסיס הגישה התומכת בהחלת הדין הזר בישראל היא כי היקף האחריות בחברות דואליות נקבע על פי דין זר מקל . משום כך כדי למנוע תמריץ שלילי, יש להחיל הדין המקל בישראל. האם טעון זה היה עומד כאשר מדובר ברישום כפול בבורסה במדינה בה הדין מחמיר יותר בשאלת האחריות מהדין בישראל? בסיס ההנמקה בדבר עידוד רישום בישראל, היה נשמט במקרה כזה. לציין, כי מתשובת המשיבים בהתאם להחלטה מיום 19.7.2017, עולה כי סרגון החליטה להימחק ממסחר בתל אביב, כך גם עולה מעדותו של מר פלטי, אשר התייחס לכתבה עמו בקשר עם הפסקת המסחר במניות סרגון בבורסה בתל אביב, לטענתו מחמת שסרגון הגיעה למסקנה שעדיף למשקיעים מקום אחד עם סחירות גבוהה יותר. (ע' 263 לפרוטוקול הדיון מיום 8.1.2018) בהמשך הבהיר מר פלטי שכך גם קרה בפועל (שם, ע' 264).