24. במסגרת סעיפים 4.47–4.56 מתייחס הנתבע להליכים המשפטיים שהגישה התובעת כנגד מר שמעון רקח בגין תביעת השטר. כמו כן נטען כי ביום 24.7.14 ניתן פסק דין בתביעת דייניש, אשר לשיטת הנתבע מהווה מעשה בית דין בין התובעת לבין הנתבעת וכן יוצרת הכרעה שיפוטית מחייבת במערכת היחסים המשולשת. הנתבע מדגיש כי בפסק הדין (כב' השופט י' גייפמן) נקבע שההתקשרויות נעשו על ידי חברת פתאל שעה שהוא שימש כנאמן ולאור הקביעות שנעשו בו, לפיהן אין הנתבעת אחראית לכשלון עבודות השיפוץ או אי־ביצוען, הסכימה פתאל למחיקתה של הנתבעת כצד ג בתביעת השטר.
25. הנתבע מציין כי התובעת מנסה כמוצאת שלל רב להיאחז בתצהיר שהוא נתן לה ביום 30.12.10 (נספח 10 לכתב התביעה) כמסמך המבסס את טענותיה. לדבריו אין באמור כל ממש. הנתבע מציין כי במועד מסירת התצהיר הנתבעת כבר ביטלה את ההסכם עם התובעת, בין היתר בשל התנהלות התובעת. על מנת ליצור לעצמה "אליבי" אשר יגן עליה בפני תביעות עתידיות מצד פתאל והנתבעת, דרשה התובעת ממנו לחתום על התצהיר כתנאי למסירת ייפוי הכוח הבלתי חוזר לפתאל אשר באמצעותו ניתן יהיה לרשום בית משותף. פתאל הייתה זקוקה לייפוי הכוח הבלתי חוזר כדי להדוף את טענות ההפרה והביטול מצידה של הנתבעת ולהוכיח לה שניתן לרשום בית משותף או הסכם שיתוף באמצעות ייפוי הכוח. מכאן ברור כי המסמכים – התצהיר וייפוי הכוח הבלתי חוזר – נמסרו על ידי התובעת כדי "לשפר עמדות" בקשר לכל הליך משפטי עתידי. הנתבע מציין כי פרשנותו להוראות ההסכמים אינה רלוונטית ואינה מהווה אסמכתה לחיובים הברורים הגלומים בהסכמים (ר' בהרחבה סעיף 5.31).
26. לשיטת הנתבע, נראה כי התובעת דורשת מבית משפט זה ליתן פסק דין הפוך לפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט גייפמן בתביעת הנתבעת ולקבוע שאי־ביצוע עבודות השיפוץ על ידי הנתבעת מהווה הפרת הסכם כלפי התובעת ולהפרה נטענת ומוכחשת זו אחראיות הן הנתבעת והן פתאל.
27. עוד טוען הנתבע כי התובעת אינה זכאית לסעדים הנתבעים על ידה. לדבריו, חוות הדעת השמאית מטעמה מטעה ומגמתית, השמאית אמדה את ההפסד בהסתמך על אובדן הכנסה של 18 יחידות דיור פנויות כאשר במקום אחר כתבה מפורשות כי 6 יחידות דיור הן בדיירות מוגנת ומשום מה בתחשיב הנזק הסופי לא לקחה בחשבון עובדה זו.
כתב ההגנה מטעם הנתבעת
28. הנתבעת בכתב הגנתה טענה בין היתר ובקליפת האגוז כי התובעת התקשרה בהסכם למכירת תא על הגג אליו צמודות זכויות בנייה ובהסכם שיפוץ עם הנתבע (בנאמנות) ולא עימה. בחלוף כשנתיים וחצי מההתקשרות הנ"ל מכר הנתבע את הנכס אותו רכש מהתובעת לנתבעת. נוכח הפרות יסודיות של הנתבע את ההסכמים עם הנתבעת, ביטלה הנתבעת כבר ביום 7.11.10 את ההסכמים עימו.