91. החברה מסרה למר כהן הסכם העסקה הכולל בתוכו הודעה על תנאי העסקה, כמקובל בחברה וכפי שניתן לו בתקופת העסקתו הראשונה. כמו כן, מר כהן חתם על ההסכם כפי שחותמים על הסכם העסקה כל עובדי החברה.
92. למר כהן לא הובטח דבר לגבי עמלות, שכן הן פרי מאמציו האישיים בלבד ואם הובטח דבר שכזה ולא קוים, לגישתו, הרי שהיה יכול להתפטר.
93. על כן, טענה החברה כי אין לשייך את השיחה שקיים מר כהן עם מנכ"ל החברה, בדבר פשר "ההפרש" בין תלושי השכר למשכורת, שלכאורה, הובטחה לו, לבין פיטוריו. שכן, פיטוריו של מר כהן באו לאחר פרק זמן ממושך מהמועד בה התקיימה הפגישה.
94. החברה אינה חייבת דבר למר כהן בגין תקופת עבודתו בחברה. תלוש השכר האחרון, המהווה גמר חשבון, מדבר בעד עצמו.
95. לעניין הצו, החברה ביקשה תכתובות דואר יוצא מתיבת הדואר הרשומה על שם – talmailco@gmail.com ולא talmailco@gmaul.com .
96. החיפוש בתיבת הדואר האלקטרוני של מר כהן נעשה על דעתו ובהסכמתו ועל כן אינה עולה לכדי פגיעה בפרטיות - "ומכל מקום, החלטה הדוחה טענה זו ניתנה על ידי בית הדין הנכבד ביום 16 נובמבר 2016" (סעיף 3.13 לכתב ההגנה שכנגד).
97. החברה ערכה שיחה עם עובדיה אודות מר כהן, רק לאחר קריאת דו"ח כונס וקבלת תגובת מר כהן לבקשה למתן צו כינוס הנכסים, בה הודה מר כהן באשמות מיוחסים לו. לפיכך, עומדות לחברה מלוא ההגנות מכוח חוק איסור לשון הרע ובכלל הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב.
98. החברה ערכה חיפוש בתיבת הדואר האלקטרוני של מר כהן, הן הפרטית והן במקום העבודה מכוח צו כינוס נכסים ובהסכמת מר כהן, שכן, מר כהן נתן הסכמתו לכונס הנכסים לבצע חיפוש בתיבת הדואר האלקטרוני האישית שלו
--- סוף עמוד 17 ---
ובמחשבו האישי. על כן, דין הטענה בגין הפרת פרטיותו של מר כהן דינה להידחות.
99. החברה העבירה למר כהן את טופס 161, כך שמלוא כספי פיצויי הפיטורים הועברו לרשותו של מר כהן.
100. לסיכום, לאור כל האמור, טוענת החברה בכתב ההגנה שכנגד כי דין התביעה להידחות על כל מרכביה.
תיאור ההליכים
צו אנטון פילר
101. ביום 7.9.2016, טרם הגשת התובענה בהליך זה, הגישה התובעת בקשה דחופה למתן סעד זמני במעמד צד אחד. במסגרת הבקשה, התבקש בית הדין ליתן צו במעמד צד אחד למינוי כונס נכסים לטובת העתקת מסמכים וחומר מחשב המצויים אצל הנתבע בתיבת הדוא"ל האלקטרוני הפרטית שלו וכן בתיבת הדוא"ל האלקטרוני שסופקה לו על יד התובעת במהלך עבודתו, כמו גם בכל מחשב נייח, נייד, טאבלט או טלפון חכם שברשותו, וזאת מכח סעיפים 16 ו- 17 לחוק עוולות מסחריות.
102. ביום 13.9.2016 קיבל בית הדין החלטה על פיה נעתר בית הדין לבקשת החברה למתן הצו. במסגרת החלטה זו, מינה בית הדין את עו"ד ברק כלב ממשרד אורנה לין, ככונס נכסים לפי תקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") וסעיפים 16 ו- 17 לחוק עוולות מסחריות.
103. ביום 18.9.2016 התייצב כונס הנכנסים בביתו של הנתבע מלווה בשני שוטרים, מומחה מחשבים וחוקר פרטי, לביצוע הצו.
104. ביום 19.9.2016 בוצעו הוראות הצו על ידי מומחה מחשבים, בכל הנוגע לחיפוש ותפיסה של תכתובות דואר האלקטרוני המצויות בתיבת הדוא"ל שהקצתה התובעת לנתבע במחשבי התובעת, במהלך עבודתו של הנתבע בתובעת. זאת, בהתאם להוראות סעיף 27(א) להחלטת בית הדין מיום 13.9.2016 ובנוכחות כונס הנכסים, עו"ד ברק כלב.
--- סוף עמוד 18 ---
105. הליכים רבים התקיימו בתיק בנוגע לצו אנטון פילר שניתן (ואף הליך בר"ע לבית הדין הארצי לעבודה) אולם בסופו של דבר, קיבל בית הדין את בקשת התובעת ואישר את ביצוע הצו – תפיסת החומרים המצויים במחשבו האישי של הנתבע ובטלפון הנייד, וכן אישר את חשיפת המידע שנתפס על ידי הכונס הנכסים, לרבות תכתובות שנמצאו בדואר האלקטרוני האישי של הנתבע, קבצי אקסל ומצגות.
בכל מקרה, מאחר שבמסגרת פסק הדין דנן אנו מכריעים בנוגע לטענות הצדדים בתיק העיקרי - בחרנו לפרט בקצרה את ההליכים שהתקיימו בנוגע לצו אנטון פילר ולהתמקד, כאמור, בתיק העיקרי.
ההליכים בתיק העיקרי
106. כתב התביעה בהליך זה הוגש ביום 20.9.2016. כתב ההגנה יחד עם התביעה שכנגד הוגשו ביום 27.10.2016. כתב ההגנה שכנגד הוגש ביום 27.11.2016.
107. תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת והנתבעת שכנגד הוגש ביום 25.2.2019. תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע והתובע שכנגד הוגשו ביום 30.4.2019.
108. בתיק התקיימו שני דיוני הוכחות: דיון הוכחות ראשון התקיים ביום 5.6.2019 במסגרתו העידו: עופר פלדמן (להלן: "מר פלדמן"), זוהר יובינר (להלן: "מר יובינר") וגל פאר (להלן: "מר פאר"). בתחילת הדיון - ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד ויתרו על חקירה נגדית של עדת הנתבע, גב' יערה שובק, וזאת מטעמי יעילות וחסכון.
דיון הוכחות שני בהליך זה התקיים ביום 14.6.2020. במהלך הדיון העיד הנתבע ועדי הנתבע - דקלה בן עמי (להלן: "גב' בן עמי"), שורץ ריגר (להלן: "גב' ריגר"), נטע טילור (להלן: "גב' טילור") וכפיר יהושע (להלן: "מר יהושע").
--- סוף עמוד 19 ---
הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.
השאלות שבמחלוקת
109. במסגרת פסק הדין דנן נידרש לשאלה - האם החברה הוכיחה כי בידה רשימת לקוחות המהווה 'סוד מסחרי' הראוי להגנה; האם מר כהן הפר את חובות האמון ותום הלב, בגין גניבת קניין החברה, באופן המצדיק שלילת פיצויי פיטורין, בנסיבות כפי שהוכחו בפנינו? בנוסף, נידרש לשאלת זכאותו של מר כהן לסעדים שנתבעו על ידו במסגרת התביעה שכנגד: פיצוי בגין לשון הרע, פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ומתן צו לשחרור קופות.
דיון והכרעה - תביעת החברה
האם רשימת הלקוחות של החברה עולה לכדי סוד מסחרי?
110. בחקיקה ובפסיקה נקבעו כללים ברורים בכל הקשור להוכחת קיומו של סוד מסחרי. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר סוד מסחרי באופן הבא:
"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
111. סעיף 7(א) לחוק עוולות מסחריות קובע כי:
"לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה: (א)הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים...".
112. בפסק הדין - בע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט - רדגארד בע"מ, 4.6.1999 (להלן: "הלכת צ'ק פוינט") התייחס בית הדין הארצי למאפיינים של המונח 'סוד מסחרי' ופסק כי:
--- סוף עמוד 20 ---
"מכאן, עסקינן ב'סוד מסחרי', כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך-כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מנהלי מחלקת השיווק. ניתן לגלות מידע רב אודות חברה באמצעים המודרניים הקיימים כיום דוגמת האינטרנט. כמו כן, קיים מידע המופץ לכלל העובדים בחברה. כל אלה אינם בגדר 'סוד מסחרי'. מכאן, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר 'סוד מסחרי'".
על דרך ההוכחה בדבר קיומו של סוד מסחרי נקבע כדלקמן:
"'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של 'סוד', כפי שארע במקרה דנן אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה'סוד המסחרי' על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר 'סוד'. יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב'סוד' וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן". (ההדגשה אינה במקור ת.ס.).
113. בהתאם להלכת צ'ק פוינט, רשימת לקוחות יכולה לבוא בגדרו של סוד מסחרי ולהיחשב כאינטרס בר הגנה - "רק בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה 'מן המוכן'" (ע"ע (ארצי) 9046/96 בן ברוך - תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, נד(1) 625). כן נפסק כי "במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה" (ע"ע (ארצי) 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ - פודליין בע"מ, פ"ד לח 72) (להלן: "עניין הר זהב").
--- סוף עמוד 21 ---
114. רשימת לקוחות תהווה "סוד מסחרי", כחלק מקניין המעסיק, רק בנסיבות בהן יוכח כי דרוש מאמץ מיוחד להשיגה, כאשר הקובע הוא מהות הרשימה ותכולתה, ולא שמה או כינויה שניתנו על ידי הצדדים. עוד נקבע, כי חשיבותה של רשימת הלקוחות אינה בזהות הלקוחות אלא בתנאי ההתקשרות, וכי יש להביא בחשבון את ההשקעה ב"משיכת" לקוחות ואת החסכון בהשקעה, למי שנגלה לו הסוד המסחרי (ראה עניין הר זהב).
115. אם כך, על מנת להוכיח שרשימת לקוחות מהווה סוד מסחרי, על המעסיק להראות כי נקט באמצעים סבירים להבטיח את שמירת הסוד המסחרי (כגון חשיפתו לעובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם בלבד, שמירת החומר במקום מוגן וכו') וכי לא פרסם אותה בכל דרך שהיא.
116. מעיון בכתב ההגנה שכנגד עולה כי החברה טוענת לגזל של מאגר מידע הסודי הנמצא בבעלותה - המהווה דאטה בייס של כלל מערכת ניהול הלקוחות (במבי) (להלן: "מאגר מידע" ו/ או "רשימת לקוחות") וכן לגזל של מצגות החברה. "דוח כונס הנכסים שהומצא לצדדים, חושף, ללא כל ספק, כי התובע שכנגד העביר את מאגר המידע האמור ואף מצגות וחומרים נוספים לתיבת הדוא"ל האישית שלו (GMAIL) וכן לצדדים שלישיים." (סעיף 2.5.4 לכתב ההגנה שכנגד). עוד טענה החברה, כי לאור תגובת התובע שכנגד לצו אנטון פילר, בה הודה התובע שכנגד במעשים המיוחסים לו, הגישה הנתבעת שכנגד תלונה למשטרת ישראל.
117. מדו"ח הכונס עולות מספר נקודות חשובות. האחת היא שיתוף פעולה מלא של הנתבע. השנייה היא שהחומר שנתפס הקשור לנתבע כולל בתוכו את הפריטים הבאים - מספר קבצי אקסל הכוללים רשימת לידים לקוחות ונתונים שונים רלוונטיים לחברה, מצגת הרשומה תחת השם "פריסת כותרת", קובץ העונה לשם talco_acha.xlsx. בתיקיית Downloads- נראה כמאגר מידע של לידים מלקוחות, כולל בתוכו את קובץ הרשום תחת השם .TRIGO LTD. PPTX בתיקיית Downloads כולל קובץ המכיל מצגת – מודל עבודה CANDA-ISRAEL. בנוסף, בין עמודי המצגת, ניתן למצוא מידע הנראה שנלקח ממערכת המידע במבי אשר נמצאת בבעלות החברה. בתיקייה CANADA ISRAEL נמצאו
--- סוף עמוד 22 ---
קבצים שונים הרשומים תחת השמות הבאים: מודל שכר, פריסת כותרת, קצב מכירות, תהליך גיוס ותסריט טיוב צפון חדש. בקובץ המכיל תבנית למצגות בלבד, נראה כי הוא דומה למצגת "פריסת מצגת" של טריגו. בשולחן העבודה נמצאה תיקייה העונה לשם ORANGE ובה נמצאו 3 קבצים: האחד תחת השם "דוח סיכום" השני תחת השם "ייצור לידים" והשלישי תחת אותו שם "ייצור לידים" וכן קבצים נוספים שנמחקו על ידי הנתבע - קובץ בשם "סיכום של לידיים" והעתק נוסף של SEARCH_RESULT.XL" " המכיל גם את המילה "לידיים". בדיסק און קי שנתפס, השייך לנתבע, נמצאו מספר קבצים בתיקייה - CANADA ISRAEL ועוד. בדואר האלקטרוני הפרטי של הנתבע נמצאו גם הודעות דוא"ל;
118. לאור האמור, אנו סבורים כי ככל שהתובעת בדעה כי החומר שנתפס על ידי הכינוס, לרבות מאגר המידע, הם "סוד מסחרי", עליה להוכיח כי היא נקטה באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת סוד מסחרי זה, וכן כי רשימת הלקוחות מאופיינת ברובה בלקוחות פוטנציאליים, כך שפנייה אל אותם לקוחות תניב בהכרח עסקאות ויש יתרון בקבלתה מן המוכן (ראה עניין הר זהב).
119. בסיכומיה טענה החברה כי - "מדובר במידע סודי השמור במערכת ניהול ייעודית ופנימית (הבמבי) כאשר השימוש במערכת זו מוגן באמצעות שם משתמש וסיסמה אישית לכל משתמש... השימוש במערכת נעשה על פי הרשאות שונות בדרגות משתנות (איש מכירות, מתאם פגישות ומנהל)" (סעיף 2.8 לסיכומי התובעת) - כך שלמעשה, כטענת התובעת, כל עובד בהתאם לתפקידו רשאי לראות את רשימת הלקוחות הרלוונטיים לתחום עיסוקו בלבד. על כן, "רק מספר בעלי תפקידים מצומצם נשאו בהרשאות גבוהות אלה (ובהם, הנתבע מתוקף תפקידו הבכיר כמנהל מערכות המידע). ורק הם יכולים להפיק או לייצר פעולות ייצוא של קובץ מאגר המידע בכללותו (שהוא ליבת העסק) מתוך מערכת הבמבי או להפיק דו"חות הכוללים מידע מסחרי סודי ביחס ליחסי המרה." (סעיף 2.8 לסיכומי התובעת)
120. לצד טענה זו, טענה התובעת בסיכומיה, כי נקטה באמצעים סבירים נוספים, במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי. כך למשל, נהגה החברה להחתים
--- סוף עמוד 23 ---
את עובדיה על כתב התחייבות לשמירה על סודיות, וכן, במחשבים מסוימים, נדרשו העובדים להקליד סיסמה.
121. מנגד טען התובע בסיכומיו כי התובעת נהגה לתת הרשאות לגורמים רבים מלבד הנתבע. כך שלטענת הנתבע - "התברר כי לעובדים בחברה אף הייתה גישה לאותה רשימת לקוחות כשהם עבדו מביתם ובנקל הם יכלו לדלות ממנה מידע ופרטים." (סעיף 38 לסיכומי הנתבע).