עוד נקבע, כי ניתן לבצע חיזוק של האגף הדרומי מבלי לבצע, במקביל, חיזוק של האגף הצפוני וכי ההריסה המוצעת בתכנית ההיתר איננה מסכנת את המבנה.
7. מנגד - התקבלה טענת המערער לפיה הבנייה סותרת את הוראות קווי הבנייה אשר בתקנון ולכן אושרה הבנייה בכפוף לכך שהמשיבה תסיג את הבנייה בקומת החניה למרחק של 4 מ' מקו ההפרדה בין הצמדות הקרקע ד' ו- ה'.
עמדת המערער
8. המערער משיג כמעט על כל קביעותיו של בית משפט קמא.
המערער אינו מתנגד לכך שהמשיבה תחזק את האגף הדרומי באמצעות תכנית התמ"א במסלול חיזוק אך טוען שתקנון הבית המשותף אוסר על תמ"א במסלול הריסה.
9. לטענת המערער, שגתה המפקחת בפרשנות הוראות התקנון, תוך שהיא נותנת משקל משמעותי להוראות התמ"א במקום לפרש את התקנון מכוחו, כפי שיש לפרש הסכמים. נטען כי המפקחת החליפה את כוונת הצדדים בהשקפתה לגבי "מה ראוי לעשות".
נטען כי המפקחת לא הבחינה בין החשיבות העקרונית של חיזוק בתים על פי התמ"א לבין השאלה של בחירת מסלול החיזוק ונתנה משקל ליתרונות הכלכליים שיש ליזם (המשיבה) במסלול ההריסה על פני מסלול החיזוק, על אף שאין זה שיקול לגיטימי בפרשנות התקנון.
--- סוף עמוד 4 ---
בהקשר לכך נטען, כי חוות דעתו של האדריכל תמיר הראל (מטעם המשיבה) עוסקת, כל כולה, בשאלה איזו אופציה תכנונית עדיפה על המשיבה מבחינה כלכלית ולכן איננה רלבנטית לשאלות שבמחלוקת.
10. כן נטען, כי המפקחת שגתה ביישום שני כללי פרשנות בסיסיים; האחד - הכלל לפיו כאשר חוזה מפורט בנושא מסויים - שתיקתו לגבי פרט באותו נושא מהווה הסדר שלילי ולא לקונה הדורשת השלמה. הכלל הנוסף - השלמת חוזה על פי סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") נעשית רק בפרטים משניים ולא בהסדר מהותי.
המערער מפנה לפירוט אופן ניצול אחוזי הבנייה המופיע בסעיפים 9 ו- 10 לתקנון וטוען כי מדובר בפירוט בלתי שגרתי במסמכים מסוג זה. לטענתו, המשמעות היחידה האפשרית של שתיקת התקנון בנוגע להריסת הבניין או חלקו ובנייתו מחדש, כחלק מרשימת אפשרויות ניצול זכויות הבנייה הרשומות בו, היא שהצדדים ביקשו לאסור הריסה. כך, בפרט, נוכח כך שבעת שתוקן התקנון, האפשרות של הריסה ובנייה מחדש כבר הייתה קיימת על פי התמ"א, גם אם בהיקף קטן יותר מאשר בעת מתן פסק הדין.
11. עוד טוען המערער, כי אין מדובר ב"בית מורכב" וכי, בכל מקרה, סמכות המפקחת על פי סעיף 59(ב) לחוק המקרקעין נוגעת רק לענייני הפרדת הניהול וההחזקה ולא לעניין זכויות קנייניות כגון חלוקת זכויות בנייה; זכויות להריסת חלק מהמבנה והצמדת שטחים מהרכוש המשותף לדירה מסויימת.