3. באותו יום חתם הרשם גם על הפסיקתא, בה חויבה המערערת לשלם למשיבה סך של 2,627,782 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה. כמו כן חויבה המערערת לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 33,023 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 40,310 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מירבית מיום מתן הפסיקתא ועד התשלום המלא בפועל.
ביום 11.7.05 הגישה המערערת בקשה לביטול פסק-הדין (בש"א 15614/05, להלן: הבקשה לביטול פסק-הדין). ביום 20.12.05 החליט הרשם ברוך לדחות את הבקשה לביטול פסק-הדין. בנימוקיו, ציין כי המערערת אחראית לשורה של תקלות דיוניות וכי גם בבקשה לביטול פסק-הדין לא צירפה המערערת תצהיר בכל הנוגע לטענות ההגנה (אלא הפנתה לתצהיר שניתן במסגרת בקשת הרשות להגן). כמו כן התייחס הרשם ברוך לטענת ההגנה של המערערת, לפיה תנאי לתשלום סכומים מסוימים הינו המצאת תעודות השלמה, ומכיוון שאלו לא הומצאו במועדים שבהם טוענת המשיבה כי הועברו חשבונות התשלום על ידה, הרי שהמערערת לא הייתה אמורה לשלם למשיבה במועדים אלו ולפיכך לא נצברה לחובתה כל ריבית החל מאותם מועדים. הרשם ברוך קבע כי טענה זו מנוגדת להוראה חוזית כתובה ואין לה עיגון בהסכמים בין הצדדים. כמו כן דחה הרשם ברוך את טענותיה של המערערת בנוגע לכך שמסמכי העדר תביעות אשר נחתמו בין הצדדים אינם מאפשרים למשיבה לתבוע את הכספים שהיא דורשת בתביעתה. הרשם ברוך קבע כי אף טענות אלה נוגדות את לשון הכתוב.
4. ביום 9.2.06 הגישה המערערת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעור על החלטת הרשם בבקשה לביטול פסק-הדין (ע"א 1333/06, להלן: הערעור בבית המשפט המחוזי). נציין כבר כעת, כי מרבית הטענות, העובדתיות והמשפטיות, שהעלתה המערערת בערעור בבית המשפט המחוזי הינן אותן טענות אותן העלתה גם בערעור ובבקשת רשות הערעור שבפנינו. ביום 26.9.06 דחתה השופטת דותן את הערעור הנ"ל. השופטת דותן מנתה את מחדליה של המערערת בטיפול בתביעה, ובין היתר ציינה כי אף עיקרי הטיעון שהגישה המערערת בערעור בבית המשפט המחוזי הוגשו באיחור, לא לפני שהמשיבה נאלצה להגיש בקשה למחיקת הערעור, ובעקבות החלטה מיום 10.5.06 המורה למערערת להגיב לבקשה לא יאוחר מיום 15.5.06. עוד קבעה השופטת דותן כי:
"קבלת הגישה (אותה הציעה המערערת – י.ד.), לפיה עצם הימצאותה של בקשת הרשות להגן בתיק, למרות הנסיבות המתוארות לעיל, מונעת מתן פסק הדין בהעדר הגנה, משמעותה המעשית היא ויתור על יישומן של התקנות הקובעות מועדים להגשת הליכים תוך מתן יתרון לבעל הדין הכופה את עמדתו על בית המשפט והצד שכנגד"